זכיין של רשת השווארמה "השמן" במרכז המסחרי "ישפרו סנטר" במודיעין ובקניון עזריאלי במודיעין נקלע לדרמה כלכלית כשנדרש לשלם מס על הכנסה נוספת, מעבר לזו שכבר מוצהרת, בסך של 4.7 מיליון שקל, כך נקבע בערעור מס שהגיש הזכיין לבית המשפט המחוזי מרכז. 

הדרישה לשלם מס עבור הכנסות נוספות מתייחסת להכנסות בטווח של שלוש שנים בין 2016 ל-2018, לגביהן הוגש הערעור. אך, השופט שמואל בורנשטיין קיבל את עמדת רשות המיסים על כך שלעסק היו הכנסות גבוהות יותר מאלה שדווחו באותן השנים, וכן את החישוב הכלכלי של רשות המיסים בנוגע לתוספת ההכנסה החייבת במס עבור כל אחת מהשנים הללו. 

כמו במקרים דומים שכבר קרו בעבר, גם פה נערכה בדיקה כמותית מטעם כלכלנית של רשות המיסים שקבעה מה גובה ההכנסה האמיתית של בית העסק.

הביקורת הזו מבוצעת לפי סדר פעולות קבוע: בוחנת של רשות המיסים מגיעה בליווי של עובד נוסף לבית העסק ומזמינה מספר מנות מהתפריט כאחת העם, וללא הזדהות. לאחר מכן, הם שוקלים את המנות ואת חומרי הגלם המרכיבים אותן על מנת לברר מה שיעור חומר הגלם במנה, ז"א, מה היחס בין עלות חומרי הגלם למחיר המנה. 

בשלב האחרון של הבדיקה, משתמשים בעלות הכוללת של רכישת חומרי הגלם, על פי הרישומים במסעדה, בכדי להעריך את מחזור המכירות שלה. ז"א, אם נרכשו חומרי גלם בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל, ושיעור חומרי הגלם במנות הוערך ב-33%, אז מחזור המכירות האמיתי של המסעדה הוא כ-30 מיליון שקל. 

בשני סניפי "השמן" במודיעין נערכה בדיקה בשנת 2022 ונמצא בה כי אחוז החומר המשוקלל הוא 26%, ואחרי הורדה כללית נקבע ששיעור החומר הסופי הוא 33%. לאחר מכן הוערך מחזור המכירות ושם נמצאה תוספת הכנסה של כ-1.2 מיליון שקל בשנת 2016, כ-1.3 מיליון שקל בשנת 2017, וכ-2.2 מיליון ב-2018. 

לדברי הזכיין, הכלכלנית שביצעה את הבדיקה היא אותה אחת שכתבה את התדריך הכלכלי של הרשות ולכן אמר כי "זה לא מפתיע שנמצא דמיון מפתיע במספרים בשני המקרים". הוא הוסיף וטען כי עלות החומר הנכונה נעה בין 48% ל-55%, והוסיף כי ההסתמכות של רשות המיסים על בדיקה משנת 2022, מובילה לקריסה של השומה. 

בפסק הדין נטע כי לא הוגשה חוות דעת כלכלית מצד המערער, וכי לא ניתן להסתמך על העדות של יועץ המס מטעמו, שהייתה רצופה בהנחות שגויות. על הטענה לפיה לא ניתן לקבוע שומה על סמך בדיקה בשנה מאוחרת יותר אמר השופט כי היא נאמרה באופן כללי, ואחרי שהמערער אישר כי מהות העסק נשארה זהה לאורך השנים. עוד ציין השופט כי גם אם במהלך השנים חל שינוי מסויים במחירים, העסק עדיין שמר על הרווחיות שלו ועל אחוז חומר דומה. לבסוף, הוא קבע כי אין כל פסול בכך שהבדיקה בעסק נערכה על ידי מי שעומדת מאחורי התדריך הכלכלי.

במהלך דיוני ההוכחות, השופט בחן את הסבירות של השומה תוך התמקדות במכירות של שווארמה בפיתה ושתייה, המהווים חלק ניכר ממחזור המכירות. הבדיקה נעשתה על בסיס נתוני 2017 והיא לקחה בחשבון את כמות הבשר הצלוי שנרכש, מספר המנות שניתן לייצר מאותה כמות (לפי משקל ממוצע של בשר בפיתה שנמצא בבדיקה) והמחיר באותה העת למוצר מוגמר - כ-30 שקל למנה.

על פי פסק הדין, ההכנסה ברוטו ממכירת מנות אלה הסתכמה ב-2.4 מיליון שקל, ואחרי שתייה ב-3.4 מיליון שקל. "סכום זה לבדו עולה באופן משמעותי על הסכום המוצהר על ידי המערער באותה שנה שדווח על כ-2.55 מיליון שקל". עוד נכתב: "ולפיכך הקביעה בשומה כי המחזור הכולל לאותה שנה עומד על כ-3.8 מיליון שקל נראית על פניה סבירה". 

אמנם השופט בורנשטיין קיבל את הערעור בנוגע לאחת הפסילות (ביחס ל-2017-2016), אך במקביל הוא קבע כי השומה שנקבעה מוצדקת לחלוטין ועולה בקנה אחד עם הבדיקה הכלכלית שנערכה בעסק, לפיה אחוז החומר שנגזר מהדיווחים אינו סביר. כלומר, לקביעה בנוגע לפסילה לא הייתה משמעות מעשית בתוצאה הסופית.

עוד ב-

יוקר המחיה מכה: מחירי השווארמה בישראל שוברים שיאים חדשים

לכתבה המלאה

את פקיד השומה ייצגה עורכת הדין הילה בנסון־בסמן מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי). על פסק הדין ניתן לערער לבית המשפט העליון.