מה קורה כאשר הביטוח הלאומי מקבל תלושי שכר לצורך תשלום דמי לידה, אבל מאוחר יותר טוען שאותם תלושים בדיוק אינם מוכיחים שהתקיימה העסקה? זו הייתה השאלה שעמדה במרכז ההליך שנדון בבית הדין האזורי לעבודה, לאחר שאישה שעבדה בעסק של בעלה ביקשה לקבל דמי אבטלה ונענתה בסירוב. כעת, בפסק דין של השופטת הבכירה רווית צדיק, התביעה התקבלה במלואה.

לפי התביעה שפורסמה ב"ביזפורטל", האישה, כבת 40, החלה לקבל תלושי שכר במרץ 2022, הייתה מדווחת כשכירה לביטוח הלאומי ולמס הכנסה, ומשכרה הופרשו כספים לפנסיה ולקופת פיצויים. שכרה עמד בתחילה על 7,911 שקל ברוטו, ובנובמבר 2022 עלה ל־11,456 שקל ונשאר ברמה הזו עד לסיום העסקתה באוקטובר 2023. היא עבדה בעסק לייבוא ומכירת רכבי יוקרה שניהל בעלה, ובין היתר עסקה בחוזי קנייה ומכירה, העברות בעלות, קשר עם רואה החשבון, בנקים, עמילי מכס, משרד התחבורה וסוחרי רכב בחו״ל.

הביטוח הלאומי טען כי לא הוכח שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק, בין היתר משום שלא נחתם הסכם עבודה, לא הוצגו אסמכתאות להעברות בנקאיות ולא היו רישומי נוכחות. במוסד אף הצביעו על סתירות בעדויות בני הזוג בנוגע למועד סיום העבודה ועל כך שלא הועסק אדם אחר במקומה לאחר שעזבה. אלא שהשופטת קבעה כי הראיות שהוצגו מצביעות על עבודה של ממש ולא על עזרה משפחתית. בין היתר, היא נתנה משקל לכך שתלושי השכר הופקו באופן סדיר, בוצעו הפקדות לפנסיה ולפיצויים, ובעיקר לכך שהביטוח הלאומי עצמו השתמש באותם תלושים כבסיס לתשלום דמי לידה.

עוד ב-

ביטוח לאומי בבשורת ענק להמוני ישראלים: המענק שמגיע לכם ולא ידעתם

לכתבה המלאה

בפסק הדין נקבע כי התפקיד שביצעה האישה היה משמעותי וחיוני לעסק, וכי הוכח כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק. השופטת דחתה גם את הטענה שהיעדר הסכם עבודה ורישומי נוכחות שולל את מעמדה כעובדת, וציינה כי מדובר בעסק קטן ומשפחתי שבו עבדו בני הזוג. כעת תיבחן זכאותה לדמי אבטלה בהתאם לכללים הרגילים, ובהם תקופת האכשרה והתקרה היומית הקבועה. לצדדים עומדים 30 יום להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.