משפט

10 מיליון שקל חוב ופינוי 1,266 תלמידים: דרמת פוניבז' תוכרע בעליון

השופט עופר גרוסקופף ידון בבקשה הבהולה של הרב מרקוביץ לעכב את פינוי הגבעה בבני ברק, שנעצר בסוכות בצו ארעי. בישיבה מזהירים מפני נזק בלתי הפיך למאות בחורי הפנימיות שיאבדו את ביתם באמצע שנת הלימודים, ומתריעים: פסק הבוררות שדורש 10 מיליון שקלים מאיים למוטט חמישה מוסדות חינוך נוספים

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 23/10/2026 7:09

ישיבת פוניבז' (צילום אריק מרמור פלאש 90)

בית המשפט העליון ידון ביום שני הקרוב, באחד הרגעים המכריעים במחלוקת הארוכה ביותר בעולם הישיבות.

השופט עופר גרוסקופף יבחן את בקשת הרב שמואל מרקוביץ ועמותת "מסורת התורה" לעכב את ביצוע פסק הדין עד שיוכרע הערעור שהגישו. פסק הדין מורה להם לפנות את חלקם בגבעת ישיבת פוניבז' בבני ברק ולשלם כ-10 מיליון שקל.

ההחלטה ביום שני תקבע אם הישיבה תמשיך לפעול במקומה עד סוף ההליך, או שתפונה עוד לפני שבית המשפט יכריע אם יש הצדקה לפנות אותה בכלל. פינוי שיבוצע עכשיו לא יהיה ניתן לביטול, גם אם הערעור יתקבל בסוף.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע את הפינוי ל-30 בספטמבר, בעיצומו של חג הסוכות. יום לפני המועד נתן השופט גרוסקופף, כשופט תורן, צו ארעי שמונע את פינוי הגבעה ומעכב את התשלום "עד למתן החלטה אחרת". הצד שכנגד נדרש להגיב לבקשה. ביום שני ייקבע אם הצו יוארך עד להכרעה בערעור.

ה"אוקספורד" של עולם הישיבות

ישיבת פוניבז' היא ספינת הדגל של הציבור החרדי-ליטאי, ויש שמכנים אותה "האוקספורד" או "ההרווארד" של עולם הישיבות. מייסדה, הרב יוסף שלמה כהנמן, כיהן לפני השואה כרבה של העיר פוניבז' שבליטא, והקים בה ישיבה. קהילתו הושמדה בשואה, ואיתה גם אשתו וילדיו.

ב-1944 הקים מחדש את הישיבה בבני ברק וקרא לה על שם הקהילה שנכחדה. בראשה העמיד את גדולי התורה של הדור: הרב שמואל רוזובסקי, הרב דוד פוברסקי והרב אלעזר מנחם מן שך, שעמד בראש הישיבה כחמישים שנה.

עם השנים צמחה הישיבה לקמפוס עצום על גבעה בלב בני ברק. במרכזו היכל הישיבה, וסביבו בתי מדרש, פנימיות, חדרי אוכל, מטבחים וכיתות. סביב הגבעה התיישבה קהילה גדולה, ומשפחות רבות בנו את חייהן בקרבתה.

מלחמת אחים על הכתר

אחרי מות המייסד עברה נשיאות הישיבה לבנו, הרב אברהם כהנמן. עוד בחייו פרץ מאבק ירושה בין בנו, הרב אליעזר כהנמן, לבין חתנו, הרב שמואל מרקוביץ. המאבק הפך למחלוקת השקפתית ששולבה בקרע בציבור הליטאי, ומחנה הרב מרקוביץ מזוהה עם "הפלג הירושלמי". לשני המחנות הודבקו הכינויים "המחבלים" ו"השונאים", והמחלוקת ידעה פשקווילים, עימותים ואף אלימות.

בשנת 2000 חילקה בוררות רבנית את ההנהגה. הרב כהנמן מונה לנשיא הישיבה, האחראי לענייניה הגשמיים, והרב מרקוביץ לראש הישיבה, האחראי לתחום הרוחני, כך ש"כל אחד יהא מלך בעירו". ההסדר לא החזיק מעמד, ובאמצע שנות האלפיים התפצלה הישיבה לשתי מסגרות.

מאז הן פועלות זו לצד זו על אותה גבעה, וכל אחת משתמשת בכמחצית מהשטח. לפי נתוני משטרה שצורפו לבקשה, מאז סוף 2021 לא התקבלו תלונות על אלימות בגבעה.

הבוררות שהפכה את התמונה

בנובמבר 2025 פסק הבורר, השופט בדימוס דוד חשין, לטובת הרב כהנמן. הוא קבע שזכויות הרב מרקוביץ פקעו, הורה לפנותו עם תלמידיו, אסר עליהם להשתמש בשם "פוניבז'" וחייב אותם בכ-10 מיליון שקל. באוגוסט 2026 אישרה השופטת יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב את הפסק.

מה פירוש הפינוי? הבקשה לעיכוב ביצוע מתארת בפירוט מה יקרה אם הפינוי יבוצע עכשיו. במסגרת של הרב מרקוביץ לומדים 1,266 תלמידים ואברכים: 226 קטינים, 607 בחורים בגירים ו-433 אברכים. כ-837 מהם גרים בפנימיות הישיבה, ועבורם היא לא רק מקום לימוד.

המבקשים מזכירים שבית המשפט העליון עצמו קבע בעבר כי "ישיבה כמוה כביתו של התלמיד בה": שם הוא ישן, אוכל, מתפלל ולומד, ושם רכושו. פינוי עכשיו פירושו שמאות צעירים, חלקם קטינים, יאבדו ביום אחד גם את בית המדרש וגם את הבית, באמצע שנת הלימודים.

לטענת המבקשים, אין לאן ללכת. מומחי תכנון שבהם נועצו העריכו שהישיבה זקוקה ל-18 עד 25 אלף מ"ר של בתי מדרש, כיתות, פנימיות, מטבח תעשייתי וחדר אוכל. אין בנמצא נכס פנוי שיכול לקלוט פעילות כזו.

גם בתרחיש אופטימי, איתור מבנה, התאמתו וקבלת אישורים מהעירייה, ממשרד החינוך, ממשרד הבריאות, מכבאות והצלה ומפיקוד העורף יימשכו שנתיים לפחות. העלות מוערכת ב-200 מיליון שקל לפחות. ולפינוי יש משמעות רחבה יותר: בבקשה מצטטים המבקשים את פסק הדין של בג"ץ בעניין ההתנתקות, שקבע כי פינוי הוא "בראש ובראשונה הרס של מרקם חיים". לדבריהם, הפינוי ינתק את התלמידים, את האברכים ואת הקהילה שסביב הגבעה ממרכז חייהם.

טענה מרכזית בבקשה נשענת על הבורר עצמו. חשין כתב כי "מציאת סידור הולם למספר כה רב של תלמידים אינה עניין של מה בכך, ובאמצע שנת לימודים לא כל שכן", ולכן הורה לפנות רק בתום שנת הלימודים.

הוא אף כתב: "אינני רוצה חלילה בהרס ואובדן של הישיבה". עוד קבע שהעברת המבנים לצד השני "אינה הכרחית לתפקודה הנוכחי" של המסגרת שבראשה הרב כהנמן, ושהיא עשויה לשמש אותה "בעתיד להגדלת מספר התלמידים".

לפי הבקשה, מסגרת הרב כהנמן פתחה את שנת הלימודים כסדרה, שיבצה את תלמידיה בלי המבנים שבמחלוקת ואף בנתה קומות פנימייה חדשות. הגופים שמפעילים אותה, לטענת המבקשים, איתנים כלכלית ומחזיקים נכסי מקרקעין רבים. מכאן מסקנת המבקשים: עיכוב הפינוי יגרום לצד השני לכל היותר המתנה, ואילו ביצועו יגרום נזק שלא יהיה אפשר לתקן.

חמישה מוסדות על הכף

גם החיוב הכספי עומד בלוח זמנים דחוק. לפי הבקשה, עמותת "מסורת התורה" בגירעון שוטף של כ-1.1 מיליון שקל, אין לה נכסי מקרקעין, והכנסותיה נשענות בעיקר על תקציבי משרד החינוך.

את הדוחות הכספיים לשנת 2025 עליה להגיש למשרד החינוך עד 31 באוקטובר, חמישה ימים אחרי הדיון. לטענת המבקשים, אם יירשם בהם חוב של 10 מיליון שקל, דירוג האיתנות של העמותה יירד לרמה שמשמעותה אובדן רישיון ותקצוב. התוצאה תהיה סגירת חמישה מוסדות בבני ברק, ירושלים, בית שמש, אלעד ונתיבות, שבהם כ-2,100 תלמידים ואברכים, בהם כ-455 קטינים, ופיטורי 49 עובדים.

המבקשים מתייחסים מראש לשאלה שעולה בציבור החרדי, על הכספים שגייסה עמותת "ועד הנציבים". לפי הבקשה, העמותה גייסה כ-43 מיליון שקל בהתחייבויות. אבל מדובר בעמותה נפרדת שאינה צד לבוררות, הכספים יתקבלו בתשלומים לאורך שנים, ולתורמים הובטח שהם מיועדים למתחם חלופי בלבד ולא לתשלום פסק הבוררות.

עוד ב-

אבל כבד בעולם התורה: ראש הפלג הירושלמי נפטר בגיל 79

לכתבה המלאה

אם בית המשפט יקבל את הבקשה, הישיבה תמשיך לפעול במקומה עד להכרעה בערעור. אם ידחה אותה, הצו הארעי יפקע והדרך לפינוי תיפתח, גם בעיצומה של שנת הלימודים. המבקשים ביקשו לחלופין לשמר את המצב הקיים לפחות עד תום שנת הלימודים הבאה.