משפט
זרע מחלל שנפל: החוק השנוי במחלוקת יעבור בתקופת בחירות?
ועדת העבודה והרווחה המשיכה היום (ראשון) לדון בחוק תרומת זרע מחייל שנפל. הצעת החוק נועדה לאפשר לחיילים שנפלו במסגרת שירותם הצבאי ורוצים בכך, להתיר שימוש בזרעם, וזאת על פי בקשת בנות-זוגם או הוריהם השכולים.
ליאור בן דוד, ראש צוות במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הדגיש כי יש מדינות רבות שכלל לא מאפשרות שימוש בזרע של נפטר, לעומת מדינות המתירות זאת, בכפוף למגבלות שונות. גם אלו המאפשרות - אין מתירות נטילת זרע מאדם מת, ומדינות אחרות – מתירות גם זאת. נדרשת כמובן הסכמת הנפטר בחייו, בחלק מהמדינות – הסכמה בכתב, ובאחרות – שיתברר לאחר חקירה שהנפטר לא הביע התנגדות.
חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, טען כי שתי זכויות חוקתיות מתנגשות במקרה זה: הזכות להמשכיות והזכות לסבתאות. פרופ' אליקים רובינשטיין, שכיועץ משפטי לממשלה, כתב את חוות הדעת בנושא, הוסיף אף-הוא את הצורך בחקיקה. פרופ' שלמה מור יוסף, שכתב דו"ח ועדה במשרד הבריאות בנושא, העניק משקל מכריע ל"צוואה ביולוגית", אך לא מעניק מעמד להורי-הנפטר.
הרב פרופ' אברהם שטיינברג, מומחה לאתיקה רפואית, הציג בעייתיות הלכתית בתרומת זרע מהמת, בגלל ניוול המת או הנאה ממנו. הוא ציין את האפשרות למי שחתם על הסכמה לנטילת זרע – לחזור בו. לדבריו, חייל בן 18, איננו מעניק הסכמה די-מודעת לחתימתו. פרופ' ראול אורביטו, יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות, הבהיר כי לא קיימת כיום שאיבת ביציות לאחר המוות. פרופ' רות לנדאו, מומחית לאתיקה רפואית, הזהירה מבעיות פסיכולוגיות המלוות ילדים הגדלים ללא אבא ואמא. "האם כאבם של הורים שאיבדו את בנם – גדול מכאבו של ילד שיגדל ללא הורים?".
עוד ב-
הכתבות החמות
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה



