בשבוע שעבר, הכנסת דחתה את הצעת החוק של חברת הכנסת מירב כהן, העוסקת באלימות כלכלית אשר נועדה לתת מענה ופתרון למקרים בהם נשים מוגבלות כלכלית על ידי בני זוגן
החלטת הכנסת לדחות את התיקון לחוק, הותירה נשים רבות הסובלות מאלימות כלכלית ללא כל מענה, כאשר במהותה הצעת החוק נועדה להוות גורם הרתעה כלפי בן הזוג הנוקט באלימות כלכלית.
בתיקים רבים שמשרדנו ייצג נתקלנו לא אחת, בבן זוג אשר יצר חובות בחשבון בת זוגו, בגין הלוואות, מנע ממנה גישה לחשבון הבנק המשותף, מנע גישה למידע על רכוש וכספים משותפים, הסתיר נכסים, ואף אסר על עליה לעשות שימוש בכרטיסי אשראי.
בחלק מהמקרים שטופלו על ידנו, בן הזוג אף מנע מהאישה לצאת לעבוד ודרש דין וחשבון על כל הוצאה שלה ומידר אותה מקבלת החלטות בעלות אופי כלכלי הקשורות לילדיהם המשותפים. בשני מקרים אלה מדובר באלימות כלכלית.
מטרת תיקון החוק לאלימות משפחה, הייתה לתת מענה לאותן נשים החוות אלימות כלכלית, ולפתוח בפניהן את דלתו של בית המשפט אשר בידו תהיה הסמכות להוציא צו למניעת האלימות. צו אשר יורה לבן הזוג להימנע ממעשה הנופל בגדר אלימות כלכלית או לחילופין, לעשות מעשה להפסקת אותה התנהגות או מסירת מידע בקשר לנכסים או כספים הרשומים גם על שמה של בת הזוג.
בעבר וגם כיום, בהיעדר תיקון לחוק אלימות במשפחה שייכלול גם התייחסות לאלימות כלכלית, נשים רבות ששקלו או שוקלות להביא לסיומה של מערכת זוגית, ויתרו על נקיטת הליכי גירושין, שכן אין בידן האמצעים הכלכליים לכך. כיום לאחר דחיית הצעת בתיקון לחוק, מצאו עצמן נשים אלה עדיין מוותרות על כך.
עו"ד יהודית לוי
לא מדובר בסיבה היחידה שבגינה נשים מוותרות על נקיטת הליכי גירושין, אך אלימות כלכלית ותלות בבן הזוג מהווה ללא ספק שיקול מרכזי בקבלת ההחלטה.
אישה שחיה חיי עצמאות ואינה חווה אלימות כלכלית הינה אישה שיש לה את יכולת להתמודד עם הקשיים המלווים בהליכי גירושים, הן בפן הכלכלי והן בפן הריגשי, זאת על אף הקושי בקבלת ההחלטה לסיים את המערכת הזוגית.
תופעת האלימות הכלכלית הינה תופעה שכיחה ואינה אופיינית רק לסוג מסוים של משפחות, היא יכולה להתרחש בכל בית. אשתף במקרה שטופל על ידי משרדנו, שבאמצעותו אמחיש את טענתי והחשיבות הגדולה של הכלי המשפטי שהוצע במסגרת הצעת החוק.
דובר היה בזוג נשוי בשנות ה-50 שהיו אלה נישואיהם השניים. לאחר נישואי הצדדים , עברה האישה להתגורר בביתו של הגבר, במגדל יוקרתי בתל אביב. האישה שמאוד אהבה את הגבר שלה, נענתה לבקשתו שתפסיק לעבוד, בטענה שרוצה להנות איתה ולספק לה חיי מלכות. עם הזמן, תוך כדי שהגבר מפנק את אישתו במתנות יקרות ערך, בילויים, טיולים בחו"ל ובגדים ממיטב המותגים, החל לנהוג כלפיה באלימות כלכלית.
הדבר בא לידי ביטוי בכך שלא איפשר לה להחזיק בכרטיס אשראי, פנקס צ'קים ואף מדי פעם נהג להשאיר לה סכום כסף ועמד על כך שתפרט לו על מה הוציאה אותו. כשהתנהגותה של האישה לא השביעה את רצונו, נהג הוא כלפיה באלימות פיזית ומילולית.
אילו הצעת החוק הייתה מתקבלת יכולה הייתה האישה לבקש כי יוצא צו כנגד בעלה, המורה לו להימנע ממעשיו ולאפשר לה גישה לכספים המשותפים. זאת, מבלי למצוא עצמה ביום בהיר אחד מחוץ לביתם המשותף ללא כסף, לאחר שבעלה ארז את תיקה היוקרתי, והחליף מנעול לדלת ביתם.
במצב דברים זה, נאלצה האישה לפנות ולבקש סיוע כלכלי מבני משפחתה בכדי שתוכל לממן את התביעה שהגשנו נגד בעלה, לצורך חלוקת הרכוש המשותף ותביעה למזונות אישה.
עו"ד יהודית לוי היא בעלת משרד ותיק בתחום דיני המשפחה והירושה.
