בארץ

הסוף לחגיגת הפנסיות במערכת הביטחון? זה המהלך שיחזיר מיליארדים

ח"כ מילביצקי קרא לממשלה להעמיד תשובות לעניין הפנסיות במערכת הביטחון: "יש לכם מקור של מאות מיליארדים עתידיים שאתם לא נוגעים בו. אנשים שמפסיקים את מקום עבודתם בין גיל 37 ל-42, כי אין להם ברירה אחרת, ונותנים להם גישור עד גיל 67 שלא נפגע מעבודה נוספת שרובם המכריע מוצא''
כפיר אדר |  10
אילוסטרציה (צילום פלאש 90/ אייל מרגולין, shutterstock)
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי החלה היום (חמישי) בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, שמציעה להגדיל את מסגרת ההוצאות הממשלתית בסך של שלושים מיליארד, שמונה מאות ארבעים ותשעה מיליון שקל, כדי לתת מענה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים שעלו בעקבות מבצעי "עם כלביא ו"מרכבות גדעון". לאחר התוספת צפוי תקציב ההוצאה לשנת 2025 לעמוד על כ-650.4 מיליארד שקל.
כן החלה הוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית בהתאם לשינוי בתקציב. במסגרת ההצעה מוצע להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2025 כך ששיעור הגירעון הכולל לא יעלה על 5.2% מהתוצר, וכן להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2025 מסך ההוצאה המותרת לשנת 2024, כך שתעמוד על שיעור של 20.4%, מתוכו 5.6% לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לרבות המערכה מול איראן, ו-0.4% לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה כאמור..

במהלך הדיון ביקשו חברי הכנסת מהאוצר להבהיר בדיונים מהן ההשלכות של הצעדים השונים והקיצוצים על התקציבים השונים במשרדי הממשלה, הן בשנת התקציב הנוכחית והן בשנת התקציב הבאה. במסגרת  הדיון הציגו באוצר צמיחת תוצר שלילית ברבעון השני של 2025, לאחר פעילות כלכלית מתונה ברבעונים הקודמים, עם פיצוי חלקי בצריכה הפרטית. כן הוצג כי פרמיית הסיכון של ישראל התייצבה על רמה גבוהה מזו שהייתה ערב המלחמה, ולצד כך על עליה בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בתעסוקה בחודש יולי, וירידה במספר הנעדרים מסיבות הקשורות למלחמה. עוד הוצג כי גיוס ההון בענף ההייטק שומר על קצב דומה וגבוה ביחס לרבעונים הקדומים, וכי קצב האינפלציה עדיין מעל לטווח היעד של בנק ישראל.
בצד הסיכונים לתחזית הצמיחה לישראל שבאוצר העמידו על 3.1% לשנת 2025 ו-5.1% לשנת 2026, הוצגו בין השאר התמשכות והחמרת הלחימה, סיכונים לכלכלה העולמית, לחצים אינפלציוניים, חוסר אמון משקיעים והתגברות מהלכים בינ"ל נגד ישראל. באוצר העריכו שאחרי הצמיחה השלילית ברבעון כאמור, יגיעו נתונים טובים יותר ברבעון הבא, והציגו שיאים בשוקי ההון לאחר מבצע "עם כלביא" – עליות בבורסה והתחזקות השקל, שמביא ליבוא זול יותר לצרכנים.
תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים באוצר: "מה שאישרתם בתחילת השנה היה כ-620 מיליארד שקל תקציב, כולל ריבית, לא כולל החזר החוב וגרעון של 4.9%, תוספת הוצאה היא 30.8 מיליארד שקל בקיזוז תוספת הכנסות, כתוצאה מזה הגרעון המעודכן הוא 5.2%".  עוד הציגו באוצר כי תחזית ההוצאה על תשלומי הריבית עלתה דרמטית בהשוואה לתקופה שטרום המלחמה: בשנת 25 גידול בתחזית הוצאות ריבית של 9.7 מיליארד שקל, בשנת 2026 גידול של 13.5 מיליארד, ובשנת 2027 גידול של כ-18.6 מיליארד שקל.
כך הוצג כי ישראל בשנה שלישית של הגדלת הוצאת הביטחון כאחוז מהתוצר, וכי יחס החוב לתוצר צפוי לעלות גם השנה, למרות צעדי ההתכנסות, וכי הזעזוע הפיסקלי נתן אותותיו גם בדירוג האשראי הממשלתי. על רקע כך הדגישה לוי בונה כי "המלצת גורמי המקצוע לחזור לתוואי יורד ביחס החוב תוצר בשנת 2026".
עוד קרא יו"ר הוועדה לפעול להתייעלות בתחום הפנסיות במערכת הביטחון, ודרש לקבל תשובות על הסוגיה: "אנחנו מוציאים הרבה יותר כסף על פנסיות במערכת הביטחון, בלי תשובות. החוב על הפנסיות של מדינת ישראל הוא למעלה מטריליון שקל. מדובר על אנשים שמפסיקים את מקום עבודתם בין גיל 37 ל-42, כי אין להם ברירה אחרת, ונותנים להם גישור עד גיל 67 שלא נפגע מעבודה נוספת שרובם המכריע מוצא, ובכל זאת רוצים לתת להם הגדלה על הרכיב הפנסיוני של 16%.
''במקביל מעלים מע"מ ויש קיצוצים, זה לא יכול לעבוד ביחד, אני רוצה שיבוא לפה שר האוצר או הרמטכ"ל מבחינתי ואני רוצה תשובה, עד שלא אקבל תשובה להנחת דעתי לאירוע הזה, אני לא רואה איך אתם מצפים שנבוא ונאשר את הכסף הזה, כאשר יש לכם מקור שאתם לא נוגעים בו. זה להלבין למעלה מ-20 מיליארד שקל שלא נלקחו כדין בעבר ומאות מיליונים על העתיד". 
תגובות לכתבה(10):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 10.
    מפרק את הצבא
    א.א 09/2025/15
    הגב לתגובה זו
    0 0
    גם ככה אף אחד לא רוצה להישאר בקבע אנשים נתנו את כל חייהם משתחררים בגיל 50 לאחר שלא ראו חיים ואז אומרים להם שמשנים את ההסכם שהיה מה שיקקה זה שהרבה יםרו גם את ההסכם ואז יתעוררו כי לא יהיה צבא
    סגור
  • 9.
    ממשלה מנותקת חסרת בושה
    Avivi 09/2025/12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יש מקור של מאות מיליארדים בתקציבים שאתן משלמים כשוחד לחרדים שלא עושים דבר למען המדינה. תיקחו משם לא מאנשי הקבע שנלחמים כבר שנתיים מדינה מושחתת
    סגור
  • 8.
    מצא ממי לקחת
    דני 09/2025/12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חכ חלול ומנותק
    סגור
  • 7.
    מנותק
    איציק 09/2025/12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    רק מעצם האמירה פרישה בגיל 37 עד 42 קודם כל לא פורשים בגיל 37 קצינים פורשים ב 42 וזה כדי להצעיר את השרות, אלא אם הם בתפקידי ידע יחודיים או שמתקשמים הלאה בדרגות דבר שני לא ראיתי איש קבע שאינו קצין מה שנקרא נגדפורש בגיל 42 וגם אם כן אם איש הקבע היה בשרות לוחם כל חייו מי אתה שתגיד לו לא לפרוש או לקבל את מה שמגיע לו אדון מליבצקי אתה יודע מה עוברים לוחמים בזמן הזה וכמה השרות הזה הוא טובעני וקשה ולנגדים פורשים החל מגיל 50 אם הם לא נגדים לוחמים (ונגדים לוחמים הם אחוז קטן מאוד בצהל) עכשיו בוא נדבר על הדבר השני איש קבע שמגיע לגיל פרישה 53 ואתה ממליץ לקחת לו את ההטבות שהובטחו לו האם לדעתך בכלל מישהו ישאר בצבא קבע, לא, כולם יברחו ומאוד מהר אתה מקבל שכר מהמדינה -למה אנחנו לא ממליצים לקצץ המשכורת שלך מה אתה עשית מהיום שנכנסתי לתפקיד??
    סגור
  • 6.
    חכי"ם קודם
    גולש 09/2025/12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שיתחילו הקיצוץ פנסיות תקציביות של חכי"ם שופטים לפני לפני שחושבים לפגוע במשרתים. גם ככה הצבא לא מצליח להשאיר אנשים בקבע. איזה אדם נורמלי ישאר בקבע שהוא שומע כל הזמן את החכי"ם מנסים לפגוע בתנאים שלו!
    סגור
  • 5.
    ככה הופכים את הצבא לבינוני
    ליאור 09/2025/12
    הגב לתגובה זו
    1 0
    הטובים לא ישארו בקבע, וככה ידרדרו לצבא בינוני בדיוק כמו שעשו עם תר"ש גדעון
    סגור
  • 4.
    הפרת הסכם
    טושיבה 09/2025/11
    הגב לתגובה זו
    1 0
    כל זמן אנשי הקבע השתלבו וקבעו את עתידם במסגרת זו תחת הסכם. מה שמבקשים כעת זו הפרה הואה של ההסכמים, מסכנים את העתיד של איוש באנשי קבע- טובים ומקצועיים. אנשי קבע עובדים 24/7, 365 ימים…. ללא אפשרות לעבוד העוד מקומות. ההסתכלות על אנשי קבע היא רק בעיניים של שכר. מעולם לא שמעתי את ההסתכלות הנושא שעות עבודתם, שבתות וחגים …בסוף עוד תביאו עובדים זרים מרומניה שישרתו בצבא. החלטות פופוליסטיות לא אמורות להיכנס לשיח הבטחוני. על זה נאמר: ״עוד לא למדנו כלום, כך מתברר…״
    סגור
  • 3.
    לא מבין כלום
    ק 09/2025/11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מי שעבוד עבודה לאחר פרישה משלם מסים כפולים!!!
    סגור
  • 2.
    תקצצו את הפנסיות ונראה מי ישאר בקבע
    א 09/2025/11
    הגב לתגובה זו
    3 1
    הציבור בישראל חושב שאנשים הקבע מלקקים דבר בשירות שלהם. קדימה, אם זה כל כך טוב למה מעטים נשארים בקבע ??? במקום להודות לאנשים נקבע מחפשים שטויות.
    סגור
  • 1.
    חסר כישורים ולא נאמן לעם ולמדינה
    בניגוד לך החשוד הנצח 09/2025/11
    הגב לתגובה זו
    0 1
    נגמרנו ההסתה ממך ומחבריך שלא סיכנו אפילו את פי הטבעת בחייהם ורק הרעל נחלתם
    סגור