כמעט 20 שנה חלפו מאז מקרה הרצח שזעזע מדינה שלמה, כשנה מאז שהחשוד המרכזי השתחרר מהכלא וזוכה לחלוטין, וכשבוע בלבד מאז שאחת החשודות בתיק פתחה חשבון טיקטוק והחזירה את הפרשה בבת אחת לסדר היום הציבורי. כעת, אילנה ראדה מחליטה לפתוח את הכל ומספקת עדות ממוקדת ומצמררת על מה שהתרחש, לדבריה, ממש מתחת לאפה במהלך ימי השבעה.

בראיון חשוף בפודקאסט של אתר 'מעריב', שחזרה ראדה את הימים הראשונים שלאחר האסון הנורא וסיפרה כיצד תפקדה כמצלמה אנושית חדה. למרות האבל הכבד, ראדה מעידה כי הייתה מפוקסת לחלוטין וצילמה את כל האירועים והמראות בתוך ה"הארד-דיסק" של המוח שלה, מתוך הבנה פנימית שהמידע הזה עוד ישמש אותה בהמשך כדי לשאול את השאלות הקשות.

במהלך הראיון חשפה ראדה רגע דרמטי אחד שנחרט בזיכרונה, ומהווה לטענתה הוכחה חותכת לכך שחבריה לספסל הלימודים של תאיר ידעו הרבה יותר ממה שסיפרו לחוקרי המשטרה. ראדה תיארה כיצד במהלך ימי השבעה, ישבה לצידה בבית תלמידה משכבתה של תאיר. הילדה הסתכלה עליה ופתאום אמרה לה משפט אחד: "את יודעת אילנה, אני הייתי בשירותים".

אלא שהעדות הזו נקטעה באיבה בצורה אגרסיבית במיוחד. לדברי ראדה, עוד לפני שהספיקה להוציא מהתלמידה מילה נוספת, ולפני שהספיקה לשאול אותה מה ראתה או מי עוד נכח במקום – אבא של הילדה, שישב לצידן, תפס את ידה בחוזקה. הוא השתיק אותה במקום, הקים אותה מהכיסא ולקח אותה מהבית בריצה. ראדה מתארת כיצד ראתה בעיניה באותו רגע איך עדות חיה וקריטית פשוט נמחקה לה מול הפנים.

"היו עסוקות בלחשוש וללחוש בגינה"

לדבריה של ראדה, האירוע המבהיל הזה לא היה נקודתי, והוא התחבר בצורה ישירה להתנהגות התמוהה והמחשידה של חברותיה הקרובות ביותר של תאיר באותם ימי אבל. בראיון מפנה אילנה אצבע מאשימה ישירה כלפי החברות ספיר ולי, ומציינת כי כשהן הגיעו לנחם, הן עמדו כל הזמן בצד, מבודדות לחלוטין מהקהל, ובפנים חתומות.

ראדה מדגישה כי לא מדובר בהתנהגות טבעית של ילדות בנות 14 שאיבדו רק לפני רגע את חברתן הטובה ביותר בדם קר. במקום זאת, הן היו עסוקות בלחשוש ובתקשורת שהתנהלה בלחישות אחת עם השנייה בגינה בחוץ.

עוד ב-

חברתו של יגאל עמיר מטילה פצצה אחרי 30 שנה: "אני יודעת מה קרה"

לכתבה המלאה

את דבריה חתמה ראדה בהאשמה קשה ונוקבת כלפי רשויות החוק, שלטענתה בחרו לעצום עיניים באופן מכוון. היא הבהירה כי המידע על מי באמת שהה בשירותים ומי ראה את המתרחש בזמן שבבית הספר עוד חשבו שתאיר רק "נעלמה" – הוא המפתח לפתרון התיק כולו. לדבריה, המשטרה והפרקליטות ניסו לאורך כל הדרך למסמס את כיוון החקירה הזה, למרות שהיא עצמה ראתה את מסכת ההשתקה הזו במו עיניה.