בארץ

בעקבות דונלד טראמפ: המהלך של נתניהו שמסעיר את הרשת

קמפיין הרשת החדש של בנימין נתניהו, שבו הוא מציג את עצמו כרופא ומציע תרופות לעיתונאים מובילים, מעורר דיון סוער בעקבות דמיון מוחלט למהלך של דונלד טראמפ

מערכת ice | 9/7/2026 13:25 1 עקבו אחרינו בגוגל

טראמפ ובנימין נתניהו (צילום shutterstock)

בעולם שבו קמפיינים פוליטיים נשענים יותר ויותר על כלים דיגיטליים מתקדמים, השבוע האחרון סיפק הצצה מרתקת לאופן שבו מנהיגים משתמשים בבינה מלאכותית כדי להעביר מסרים עוקצניים, לנהל קרבות תודעה ולייצר שיח ויראלי. מה שהתחיל כמהלך יצירתי מעבר לים, תורגם במהירות גם לזירה המקומית, והצית דיון סוער סביב גבולות הסאטירה הפוליטית בעידן הדיגיטלי.

הסבב הנוכחי החל כאשר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שחרר לרשתות החברתיות סרטון AI שבו הוא מציג את עצמו כ"דוקטור טראמפ". בסרטון מוצגות דמויות המבוססות על בינה מלאכותית של כמה ממבקריו הבולטים בהוליווד ובהם השחקנים ג’וליה רוברטס ורוברט דה נירו כשהם סובלים לכאורה מ"תסמינים" של חרדה פוליטית.

טראמפ, בסגנונו המוכר, הציע להם "תוכנית טיפול" פשוטה, "כבו את הפייק ניוז, ואם אתם בחרדה קחו דיאט קולה כמוני ותראו תוצאות נפלאות בחייכם". הסרטון זכה למיליוני צפיות והפך מיד למוקד לדיונים על השימוש ההולך וגובר באווטארים דיגיטליים מבוססי AI בפוליטיקה.

לא חלף זמן רב, וקונספט "הרופא הפוליטי" נחת גם בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה קמפיין רשת חדש המבוסס על אותו מבנה רעיוני וטכנולוגי, כשהוא נכנס לנעלי "דוקטור ביבי".

בגרסה הישראלית, ה"מטופלים" שנבחרו הם אנשי תקשורת ועיתונאים המזוהים עם ביקורת כלפי הממשלה בן כספית, גיא פלג ורביב דרוקר. נתניהו פותח את הסרטון בפנייה סאטירית, "הסימפטומים הם אובססיה, חרדות וצפייה באולפנים הפתוחים ללא הפסקה".

בהמשך הסרטון, דמויות ה-AI של העיתונאים עוברות "טיפול" שבסיומו הן כביכול משנות את עמדתן, וראש הממשלה חותם במסר "כבו את ערוצי התבהלה, הפסיקו לבלוע פייק וקחו בכל בוקר 'ביבימול'".

ההקבלה המדויקת בין שני הקמפיינים עוררה גל תגובות מעורבות ברשת. בעוד שתומכי המהלך ראו בו שימוש מבריק, הומוריסטי ועדכני בכלים טכנולוגיים כדי לעקוץ את גופי התקשורת, המבקרים מיהרו לטעון כי מדובר בהעתקה ישירה של הקמפיין האמריקאי, המעידה על חוסר יצירתיות של מערך הסושיאל המקומי.

מעבר לוויכוח הפוליטי, הסרטונים הללו מציפים שאלות אתיות ומשפטיות כבדות משקל שמעסיקות את העולם כולו בשנים האחרונות, שימוש בדמויות ללא אישור, יצירת סרטונים המציגים אנשים אמיתיים (ובפרט עיתונאים או אנשי ציבור) אומרים או עושים דברים שלא קרו במציאות, נמצאת באזור אפור מבחינה משפטית ואתית. במדינות רבות בעולם כבר מקדמים חקיקה להגבלת שימוש כזה בקמפיינים פוליטיים כדי למנוע הטעיית ציבור.

בנוסף, זו אינה הפעם הראשונה שבה שיטות קמפיין מארצות הברית מתורגמות לעברית בהתאמות מקומיות. השימוש במושגים כמו "פייק ניוז" שהפך ל"ערוצי התבהלה" מראה כיצד האסטרטגיה התקשורתית האמריקאית ממשיכה להוות השראה מרכזית עבור פוליטיקאים בישראל.

בשורה התחתונה, בין אם מדובר ב"העתק-הדבק" ובין אם באימוץ מודע של טרנד גלובלי ויראלי, דבר אחד בטוח, הבינה המלאכותית הפכה רשמית לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים של מנהיגי העולם, והגבולות בין סאטירה, טכנולוגיה ותעמולה ממשיכים להיטשטש.