המפגש הצפוף בין הוצאות החזרה לבית הספר, ארוחות חגי תשרי ומחירי הלינה המזנקים בחופשת סוכות מייצר בור תקציבי עמוק למשפחות בישראל. מניתוח מקיף של מחלקת המחקר בקבוצת 'ביחד פיננסים' עולה כי משפחה ממוצעת במעמד הביניים נדרשת לספוג פער תזרימי עודף של 19,500 עד 31,500 שקלים מעבר להכנסתה החודשית השוטפת. תקופה זו, המתרחשת כשאמצעיה הפיננסיים של המשפחה כבר שחוקים מהקיץ, מייצרת אפקט דומינו כלכלי הרסני.

מפת ההוצאות מורכבת משלושה גלים מרכזיים המתפרסים מאמצע אוגוסט ועד אוקטובר. הגל הראשון כולל את ההצטיידות לבית הספר בסכום של 3,500 עד 5,500 שקלים, הנגבה ברוב המקרים במזומן או בתשלומים קצרי מועד. הגל השני מוסיף עומס תזרימי של 5,000 עד 7,500 שקלים עבור קניות החג, ביגוד ומתנות. הגל השלישי והכבד ביותר מתרחש בחול המועד סוכות, עם הוצאות נופש ופנאי המגיעות לעד 18,500 שקלים.

אור לוסקי, מנכל קבוצת ביחד פיננסים ללא תמורה, קרדיט צילום: יח"צ

בניתוח הנתונים הובהר כי רוב הציבור מנהל את התקופה הזו כאירוע חירום ומממן אותה באשראי יקר. אור לוסקי, מנכ"ל הקבוצה, מתח ביקורת על ההתנהלות הפיננסית והסביר: "הטרגדיה הכלכלית היא ששום סעיף בשרשרת הזו אינו מהווה הפתעה. מועדי החזרה ללימודים, מחירי עונת השיא בסוכות ותאריכי חגי תשרי קבועים בלוח השנה מאז ומתמיד". לוסקי הוסיף כי: "במקום לנסות 'לכבות שריפות' בריביות גבוהות, חשוב לבנות מודל של פריסה תקציבית מראש".

העומס התזרימי המצטבר של חודשי סוף הקיץ והחגים מעמיד משפחות רבות בסכנת גרירת חוב כרוני ומשעבד את התזרים הכלכלי עמוק לתוך השנה הבאה. כעת נותר לראות האם הצרכנים יאמצו תכנון תקציבי מוקדם ומודע, כדי לפרק את המלכודת הפיננסית בטרם תיווצר.

עוד ב-

הבדלים דרמטיים בישראל: העמדות המפתיעות של נשים מול גברים נחשפות

לכתבה המלאה