בארץ

האוניברסיטה הישראלית שכבשה את אירופה: הישג ענק לשנת 2026

מועצת המחקר האירופית הכריזה על הזוכים במענק היוקרתי, ומוסד אקדמי מוביל בארץ תפס את המקום הראשון בזכות פיתוחים פורצי דרך בתחומי הרפואה, הפיזיקה והבינה המלאכותית

מערכת ice | 3/9/2026 16:51 עקבו אחרינו בגוגל

הישג יוצא דופן לאקדמיה הישראלית: אוניברסיטת תל אביב מובילה השנה במספר הזכיות במענק היוקרתי ERC Starting Grant של מועצת המחקר האירופית לשנת 2026. המענק מיועד לחוקרים ולחוקרות מבטיחים בתחילת הקריירה האקדמית, במטרה לקדם מחקרים פורצי דרך במגוון תחומים מדעיים.

חמשת הזוכים מאוניברסיטת תל אביב יפתחו פרויקטים בחזית המדע. ד"ר רן פינקלשטיין מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה מפתח מעבד קוונטי חדש המבוסס על אטומים לכודים. ד"ר שרון פליישר מפתחת מודל חדשני של לב על שבב בעל שעון ביולוגי פעיל לחקר מחלות לב. ד"ר עמית וינוגרד יחקור כיצד המוח יוצר ומעצב מצבים רגשיים, וד"ר מיכאל צ'פמן משלב בין מתמטיקה טהורה לתורת המידע הקוונטי לפתרון בעיות פתוחות.

ד"ר עמית וינוגקרד, צילום: יעל צור

ד"ר רן פינקלשטיין, צילום: אוניברסיטת תל אביב

ד"ר שרון פליישר, צילום: אוניברסיטת תל אביב

בתחום מדעי המחשב והבינה המלאכותית, ד"ר אור זמיר יבחן את זמני הריצה של אלגוריתמים לפתרון בעיות מורכבות. במחקרו הוסבר: "במחקרו הנוכחי, שעליו קיבל את מענק ה-ERC, מבקש ד"ר זמיר להבין את זמן הריצה המדויק הנדרש לפתרון בעיות חישוביות קשות.

מיכאל צ'פמן, צילום: אוניברסיטת תל אביב

ד"ר אור זמיר, צילום: אוניברסיטת תל אביב

בעוד שתורת הסיבוכיות הקלאסית מבחינה בעיקר בין בעיות שניתנות לפתרון יעיל לבין כאלה שנחשבות קשות חישובית, המחקר מבקש לחדד את התמונה ולברר עד כמה ניתן להאיץ אלגוריתמים לבעיות קשות, מהו המבנה של המקרים הקשים ביותר שלהן, והאם מידת הקושי של בעיות חישוביות הנחשבות קלות שקולה לזו של בעיות הנחשבות קשות"