בארץ
עינב צנגאוקר: "סליחה שנחטפתם. כל מי שהיה עם היד על ההגה יילך"
מתן שלי, אילנה אהובת ליבי, סליחה שנחטפתם. סליחה נטלי ושני על מה שהייתן צריכות לעבור ולכאוב. סליחה מהבנות שנחטפו ועברו בשבי דברים שאי אפשר לתאר. סליחה מהתצפיתניות שהתריעו, זעקו ונשרפו בחמ״ל כשהן בחיים. סליחה מהחטופים שנרצחו בשבי ומהמשפחות שחיכו להם עד שהתקווה הפכה ליגון. וסליחה מכם, שורדי ושורדות השבי, שלא הצלחנו להחזיר אתכם קודם. סליחה מהחללים ומהמשפחות השכולות. מהלוחמים והלוחמות, מאנשי המילואים ומהמשפחות שלהם, שסוחבים כבר שלוש שנים מדינה שלמה על הגב. 6:29 בבוקר. השעה הזאת חרוטה לי בגוף. ההודעות ממתן. הצרחות בבית. מסכי הטלוויזיה. הפחד שהוא ואילנה בסכנה ואני לא יכולה להגיע אליהם. שלוש שנים עברו - וזה לא עבר. זה אפילו לא צף מחדש, כי זה מעולם לא שקע. זה כאן, חי, נושם, כואב. ובכל אדם שאני פוגשת בארץ הזאת אני רואה משהו מאותו בוקר. את הכאב, את הכעס, את השבר. אבל אני רואה גם תקווה. והתקווה הזאת היא הסיבה שאני לא מוותרת על המדינה שלי. היום נבכה. נחבק את מי שחזרו ונזכור את מי שלא. נרכין ראש בפני מי ששילמו בחייהם ובגופם על המחדל הנורא בתולדותינו. ומחר נקום. נקום לדרוש אמת. אחריות. תיקון. כל מי שהיה עם היד על ההגה ביום שבו המדינה הפקירה את אזרחיה - ילך הביתה. ואז נבנה, נבנה כאן מדינה שמקשיבה למי שמתריע. מדינה ששומרת על הילדים שלה. מדינה שלא משאירה אף אחד מאחור. בית שנוכל שוב להרגיש בו בטוחים ולהיות גאים בו. כי בתוך שלוש השנים הנוראיות האלה למדתי גם מי אנחנו. ראיתי עם שלם קם בשביל אנשים שהוא מעולם לא פגש. ראיתי אתכם יוצאים לרחובות, מחבקים, נלחמים, ולא נותנים לי לוותר גם כשכבר לא נשאר בי כוח. הבטחתם לי שנחזיר את מתן. והחזרנו אותו. אז עכשיו אני מבטיחה לכם: אני לא מוותרת על המדינה הזאת. לא על הילדים שלנו. לא על האמת. ולא על התקווה. כמו שנלחמנו על מתן - נילחם על הבית שלנו. עד שכל מי שהיה עם יד על ההגה ביום שהמדינה הופקרה - יילך הביתה! היום נבכה. מחר נתחיל לתקן. ואנחנו ננצח
— עינב צנגאוקר (@enavezangauker) October 7, 2026
עוד ב-
הכתבות החמות
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.דר צינגקוואראלי 10/2026/07הגב לתגובה זו0 0דר צינגקוואר את בארץ? חשבתי שאת מרצה בכנס רופאים חוקרי מוח בברלין.סגור



