פרטים חדשים בפרשת קטארגייט: התכתבויות של יונתן אוריך, יועצו ומקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומדות במרכז התפתחות נוספת בפרשה. לפי דיווח בחדשות 12, במהלך חקירתו הוצגו בפני אוריך פניות שהעביר ל-ChatGPT בספטמבר 2024, ובהן ביקש לגבש מהלכים לשינוי התפיסה הציבורית כלפי קטאר.

הדיווח מתפרסם לאחר שאתמול (ראשון) הופצו בקבוצות טלגרם ווואטסאפ התכתבויות אישיות לכאורה של אוריך, וכשבועיים לאחר הפרסום שלפיו חיבר את חשבון הוואטסאפ שלו לשירות חיצוני המופעל מאיחוד האמירויות.

על פי פרסום הערב בחדשות 12, החוקר עימת את אוריך עם התכתבויות שבהן ביקש, בין היתר, לבנות "תוכנית אסטרטגית לשינוי תודעה עולמית" בנוגע לקטאר. בהמשך הוצגה בפניו בקשה נוספת, שבה ביקש רעיונות לשיפור תדמיתם של ראש ממשלת קטאר ואמיר קטאר, לצד מסרים המיועדים לשלושה קהלי יעד: אזרחי ישראל, קהילות יהודיות ברחבי העולם ומובילי דעת קהל בארצות הברית.

בנוסח המצוטט בדיווח נכתב כי המסרים נועדו לסייע "להלבין את קטאר ולשפר את תדמיתה". הדברים הוצגו במסגרת החקירה, לאחר שאוריך הכחיש קשר לקידום קמפיין פרו-קטארי באמצעות לשכת ראש הממשלה.

בעבר טען אוריך כי עבודתו עבור קטאר נגעה לענייני המונדיאל בלבד, וכי עבד עבור ממשלתה בתקופה שבה נתניהו היה באופוזיציה. כשנשאל על הקשר לפרשה, אמר תחילה: "אין לי שום קשר לעניין הזה".

בהמשך, כאשר הוצגו בפניו ההתכתבויות, השיב: "אני לא זוכר מה שאלתי את הצ'אט. אני שואל אותו בהרבה נושאים". אוריך הוסיף: "לא פעלתי ולא עשיתי שום דבר לטובת קטאר בישראל, לא מול התקשורת הישראלית, לא מול אזרחי ישראל ולא מול ראש הממשלה".

האירוע מעלה שאלות על השימוש בחשבונות פרטיים ובשירותים חיצוניים לצורכי עבודה רגישה, ועל אמצעי ההגנה שננקטים כדי למנוע חשיפה של מידע. כאשר מדובר ביועץ המצוי בסביבת ראש הממשלה, לאבטחת התכתובות עשויה להיות חשיבות החורגת מההיבט האישי.

עוד ב-

סקר מנדטים דרמטי: נתניהו ואיזנקוט נחלשים, הדמוקרטים מנגד עולים

לכתבה המלאה

במקביל לכשלי האבטחה, אוריך נקלע באחרונה לביקורת גם על רקע הפרת נהלי התעמולה של ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט נעם סולברג. זמן קצר לאחר שנכנסו לתוקף הנחיות החדשות המחייבות סימון וגילוי נאות על כל תוכן שנערך או נוצר ב-AI, פרסם אוריך סדרת דימויים שנוצרו בבינה מלאכותית (כגון שלטי חוצות מפוברקים של נתניהו בטהרן, ביירות וחאן יונס), ללא הגילוי הנדרש בחוק. המקרה מצטרף לשורת דוגמאות המצביעות על דפוס של חוסר זהירות וזלזול בנהלים סביב השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בלשכה.