התכתבויות אישיות לכאורה של יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נחשפו בהודעות שהופצו בקבוצות טלגרם ווואטסאפ, כך דווח ב-N12. החשיפה מגיעה כשבועיים לאחר שפורסם כי אוריך חיבר את חשבון הוואטסאפ שלו לשירות חיצוני המופעל מאיחוד האמירויות. כעת, ההאקרים המעורבים בפרשה מאיימים לחשוף התכתבויות נוספות.

החשש מפני דליפת מידע רגיש בסביבת ראש הממשלה מתחדד לנוכח פרסומים קודמים על פעילותו הדיגיטלית של אוריך. לפי תחקיר שפורסם בעיתון "הארץ", הוא פיתח עבור בנימין נתניהו ורעייתו שרה כלי מבוסס בינה מלאכותית, שנועד לעקוב אחר הסיקור התקשורתי ולהתריע במהירות על ידיעות שתופסות תאוצה ועוסקות בבני הזוג, במטרה לאפשר להם להגיב בזמן.

על פי הפרסום, המערכת עקבה אחר כ-50 מקורות חדשותיים בתדירות של אחת ל-90 שניות, והעבירה את ההתראות באמצעות וואטסאפ. עם זאת, קוד התוכנה נותר חשוף ברשת האינטרנט, ובמסגרתו הופיעו מזהים ומפתחות גישה לקבוצות וואטסאפ. ייתכן שחשיפת פרטים אלה אפשרה גישה למידע לכאורה, אולם בשלב זה לא הובהר אם זו הדרך שבה הושגו ההתכתבויות שפורסמו.

גם ב"כלכליסט" דווח בעבר כי אוריך קישר את מכשירו האישי ואת חשבון הוואטסאפ שלו לשירות לשליחת הודעות שמפעילה חברה מדובאי. לפי הדיווח, החיבור אפשר לשירות גישה לתכתובות והעלה חשש לפגיעה בפרטיות המידע ולחשיפתו בפני גורמים נוספים. עוד נכתב כי לרשויות באיחוד האמירויות עשויות להיות סמכויות גישה למידע בהתאם לדין המקומי ובנסיבות מסוימות. עם זאת, אין בפרסומים הקיימים ראיה לכך שגורמי מודיעין זרים אכן קיבלו לידיהם את ההתכתבויות.

האירוע מעלה שאלות על השימוש בחשבונות פרטיים ובשירותים חיצוניים לצורכי עבודה רגישה, ועל אמצעי ההגנה שננקטים כדי למנוע חשיפה של מידע. כאשר מדובר ביועץ המצוי בסביבת ראש הממשלה, לאבטחת התכתובות עשויה להיות חשיבות החורגת מההיבט האישי.

עוד ב-

בחירות 2026: איך תשפיע כל ממשלה על הבורסה והכלכלה?

לכתבה המלאה

במקביל לכשלי האבטחה, אוריך נקלע באחרונה לביקורת גם על רקע הפרת נהלי התעמולה של ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט נעם סולברג. זמן קצר לאחר שנכנסו לתוקף הנחיות החדשות המחייבות סימון וגילוי נאות על כל תוכן שנערך או נוצר ב-AI, פרסם אוריך סדרת דימויים שנוצרו בבינה מלאכותית (כגון שלטי חוצות מפוברקים של נתניהו בטהרן, ביירות וחאן יונס), ללא הגילוי הנדרש בחוק. המקרה מצטרף לשורת דוגמאות המצביעות על דפוס של חוסר זהירות וזלזול בנהלים סביב השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בלשכה.