גל חדש של סנקציות כלכליות נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון מעורר חשש מפגיעה בתעשייה הישראלית, אך גם באלפי עובדים פלסטינים המתפרנסים ממנה. בחודש האחרון נכנסו לתוקף איסורי יבוא באירלנד ובהולנד, בעוד בריטניה, צרפת וקנדה מקדמות צעדים דומים.

בספטמבר הצטרפו 12 מדינות להצהרה משותפת על הגבלות סחר אפשריות, על רקע הבנייה בהתנחלויות והאלימות ביהודה ושומרון. כעת מתברר כי למהלכים המדיניים עלול להיות גם מחיר כלכלי בלתי צפוי.

התנחלויות בגבול עזה (צילום: Tsafrir Abayov/Flash90)

לפי דיווח ב-ynet, גורמים בתעשייה מעריכים כי כ-4,000 מתוך כ-18 אלף עובדים פלסטינים המועסקים כחוק במפעלים ובאזורי תעשייה ישראליים ביהודה ושומרון עלולים לאבד את עבודתם. בין האזורים החשופים לפגיעה נמצאים ברקן, מישור אדומים ואריאל, שבהם פועלים מפעלי מזון, פלסטיק, מתכת וטקסטיל. בתעשייה מדווחים על ירידה בהזמנות וביטול חוזים ארוכי טווח, ומזהירים כי מפעלים מסוימים עלולים להיסגר או להעביר את פעילותם לתוך הקו הירוק. עם זאת, מדובר בשלב זה בהערכת סיכון ולא בפיטורים שכבר בוצעו.

אלא שלא בכל המדינות מדובר באותן הגבלות. ספרד אסרה יבוא מוצרים מההתנחלויות כבר בספטמבר 2025, ואף הגבילה את פרסומם. באירלנד נכנס האיסור לתוקף ב-15 בספטמבר השנה, ובהולנד ב-22 בספטמבר. ההגבלות ההולנדיות מחמירות במיוחד וכוללות גם איסור על קנייה ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות, לרבות מלאי שהגיע למדינה לפני כניסת הצו לתוקף. הפרה מכוונת עלולה להוביל אף לעונש של עד שש שנות מאסר. מנגד, איסור היבוא הרחב שעליו הכריזה בריטניה עדיין ממתין להשלמת הליכי החקיקה.

ללא מוצרים מההתנחלויות, סופר בבריטניה (צילום: שאטרסטוק)

עד כמה משמעותית הפגיעה האפשרית בעובדים הפלסטינים? לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה ביהודה ושומרון עמד ברבעון השני של 2026 על 27.9%, וכ-17,600 פלסטינים עבדו בהתנחלויות. השכר היומי הממוצע של פלסטינים העובדים בישראל ובהתנחלויות עמד על כ-263 שקל, לעומת כ-134 שקל בקרב שכירים העובדים בגדה עצמה. מדובר בקבוצות עובדים שונות, אך הנתונים ממחישים את חשיבותן של המשרות הללו. תקדים בולט נרשם ב-2015, כשסודהסטרים העבירה את מפעלה ממישור אדומים לנגב בעקבות מהלך שהחברה ייחסה לשיקולים מסחריים, על רקע קמפיין חרם נגדה. בעקבות המעבר איבדו כ-500 עובדים פלסטינים את משרותיהם.

ולא רק יהודה ושומרון נמצאים על הכוונת. לפי מסמך שפרסם משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי, ההגבלות של הולנד חלות גם על מוצרים שמקורם ביישובים ישראליים ברמת הגולן ובמזרח ירושלים. המשמעות היא שהחשיפה לצעדים האירופיים אינה מוגבלת למפעלי התעשייה ביהודה ושומרון, ועלולה להשפיע גם על יצרנים ישראלים באזורים נוספים. בהולנד מדגישים כי אין מדובר בחרם כולל על ישראל, וכי המסחר במוצרים שמקורם בתחומי הקו הירוק אינו כפוף לאיסור החדש.

גבול ישראל סוריה, רמת הגולן (צילום: Michael Giladi/Flash90)

מנגד, המדינות המקדמות את הסנקציות טוענות שמטרתן למנוע תמיכה כלכלית בהתנחלויות, שלשיטתן מנוגדות למשפט הבינלאומי, ולהפעיל לחץ על ישראל בשל הרחבתן ואלימות מתנחלים נגד פלסטינים. חשוב גם לציין כי משבר התעסוקה הפלסטיני החל עוד לפני גל הסנקציות הנוכחי. מאז 7 באוקטובר 2023 נפגעה קשות האפשרות של פלסטינים לעבוד בישראל, בין היתר בשל הגבלות הכניסה והיתרי העבודה. לפיכך, לא ניתן לייחס את האבטלה הגבוהה ביו"ש לחרם האירופי בלבד, וגם השפעתו העתידית טרם התבררה במלואה.

עוד ב-

בריטניה מחריפה את החרם על ישראל: המערכת הפיננסית בסכנה

לכתבה המלאה

בישראל מנסים כעת לצמצם את הנזק באמצעות מאמצים דיפלומטיים, סיוע למפעלים ואיתור שווקי יצוא חלופיים. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, הזהיר כי "במקום לבנות גשרים כלכליים בין ישראלים לפלסטינים, יש מי שבוחר לפרק אותם". כעת השאלה היא אם הגבלות הסחר אכן יובילו לשינוי המדיניות הישראלית, או שדווקא העובדים הפלסטינים, שחלקם משתכרים במפעלים הישראליים כמעט פי שניים מהשכר הממוצע בגדה, יהיו בין הראשונים לשלם את המחיר.