תחקיר מרכזי חדש של מגזין "טיים" חושף את היקף המעורבות הישראלית, בראשות ממשלות נתניהו, ובהמשך גם בנט, בעידוד, בניהול ובשימור של העברת כמעט שני מיליארד דולר מקטאר לרצועת עזה. על פי התחקיר, ישראל נטלה תפקיד פעיל ומרכזי בעיצוב מנגנוני החלוקה ואישור הזכאים, והמשיכה לבקש בחשאי מקטאר להזרים את הכספים, גם בשעה שראשי מערכת הביטחון התריעו בפני הדרג המדיני כי הכסף מסייע למימון התעצמותו הצבאית של ארגון חמאס.

לפי המסמכים והעדויות שנחשפו, המדיניות הישראלית כלפי המימון הקטארי לא התמצתה באישור פסיבי. ישראל, החל מ-2012 ובאופן ממוסד יותר מ-2018, ניהלה את המנגנון. היא קבעה ואישרה את רשימות הזכאים לסיוע, והפעילה מערכת משולשת יחד עם האו"ם לאספקת דלק, חשמל ותשלום קצבאות למאות אלפי משפחות

"טיים" מציג מסמכים ישראליים נדירים, ביניהם מכתב של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לאמיר קטאר מסוף 2020 (תקופה שבה נתניהו כבר הוזהר מצד אמ"ן והשב"כ מפני התעצמות חמאס). כהן הרעיף מחמאות על הממשל בדוחא והודה לו על תרומתו ל"יציבות ולביטחון באזור". במקרה אחר פנה רונן לוי ("מעוז") בבקשה מפורשת לשמר את המנגנון באמצעות השגריר הקטארי.

בכירי ממשל אמריקנים שעסקו בנושא ציינו כי הקטארים חשו תסכול רב, שכן שרי ממשלה ישראלים תקפו את דוחא בפומבי על מימון חמאס, בעוד מאחורי הקלעים נשלחו מסרים ישראליים שדחקו בהם להמשיך את הזרמת הכספים.

התחקיר מבהיר שהמדיניות נמשכה גם תחת ממשלת בנט (אשר ביטלה רק את "מזוודות המזומנים" אך שיימרה מנגנונים חלופיים) ובגיבוי אמריקני ובינלאומי. שבועיים בלבד לפני מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, כך מדווח, פנה ראש המוסד דוד ברנע לקטארים וביקש מהם להאריך את ההסדר בחודשיים נוספים במטרה לרסן את חמאס. שבועיים לאחר מכן, הארגון יצא לטבח וההסדר התרסק.

קטאר מסרה בתגובה כי כל הכספים, התרופות והדלק עברו סינון ואישור של המערכת הישראלית. דוחא הוסיפה כי אם סכומי כסף אכן זלגו לחמאס כפי שישראל טוענת, האחריות מוטלת על המנגנון שישראל יצרה ופיקחה עליו. מנגד, ראש הממשלה נתניהו הכחיש בראיונות כי המהלך נועד לחזק את חמאס, וטען כי מטרת המימון הייתה למנוע אסון הומניטרי וקריסה אזרחית, ושנשק הוברח לארגון דרך צירים איראניים וסיני.

כידוע, העברת הכספים מקטאר לרצועת עזה לא נולדה מתוך רצון לממן טרור, אלא כחלק מאסטרטגיה ביטחונית ומדינית שנועדה לקנות שקט אזורי. ההנחה המרכזית, שהנחתה את הדרג המדיני והצבאי כאחד, הייתה ששיפור כלכלי ומניעת אסון הומניטרי ייצרו לחמאס "מה להפסיד", ובכך ירתיעו אותו מיציאה לסבבי הסלמה שיגררו את צה"ל לכיבוש מחודש של הרצועה. במקביל, המהלך שירת אינטרס אסטרטגי של בידול (הפרדה בין שלטון חמאס בעזה לרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון כדי למנוע משא ומתן למדינה פלסטינית מאוחדת), וכן אפשר למערכת הביטחון להסיט את המיקוד והמשאבים לטובת סיכול פרויקט הגרעין וההתבססות של איראן בחזית הצפונית.

עוד ב-

סקר מנדטים חדש: גוש הימין נחלש, איזנקוט מצמצם את הפער מנתניהו

לכתבה המלאה

במסגרת תפיסה זו, קטאר שימשה כמנוף לחץ חיצוני שאיפשר לישראל לווסת את העברת הכספים בהתאם לרמת האלימות בגבול, ללא צורך בהפעלת כוח צבאי נרחב. עם זאת, אסטרטגיית ה"הסדרה", שנשענה על האמונה כי חמאס הפך לריבון פרגמטי המעדיף שגשוג אזרחי על פני עימות, התרסקה לחלוטין ב-7 באוקטובר 2023. במבחן התוצאה, הקונספציה הישראלית סיפקה לארגון הטרור חומת מגן של שקט תעשייתי ויציבות כלכלית, שאותם ניצל כדי להתעצם באין מפריע ולהוציא לפועל את מתקפת הפתע הרצחנית.