בארץ
פרויקט מיוחד: 64 המחדלים הלאומיים שמחכים לממשלה הבאה
פרויקט "תיבת הדואר של הממשלה" ממפה עשרות כשלים בתחבורה, מיגון, אנרגיה ושירותים ציבוריים - כמעט מחציתם מחכים בעיקר להחלטה או למינוי. יוצרת המיזם, ד״ר בלה ברדה ברקת, מסבירה למה דווקא מסילת הרכבת לירדן מוציאה אותה מדעתה
בימים האחרונים עלה לרשת, עדיין ללא השקה רשמית, פרויקט עצום ממדים שעונה לשם תיבת הדואר של הממשלה. הפרויקט ממפה לא פחות מ-64 "תיקים" או כשלים המחכים לטיפול דחוף הממשלה הבאה, בלי קשר להרכבה.
יוצרת הפרויקט, ד"ר בלה ברדה ברקת, מבינה שעכשיו, ממש לפני הבחירות, זו הדזמנות מצוינת לנסות לעניין את נבחרי הציבור בעבודתם, אבל יודעת גם שאסור לבנות יותר מדי על פוליטיקים.
"להערכתי הם בכלל לא יצליחו להקים ממשלה", היא אומרת בראיו ל"אייס'. תהיה ממשלת מעבר ונגיע לבחירות נוספות, כנראה בקיץ. זה לא טוב. ההבנה הזאת דחפה אותי סוף-סוף לצאת עם זה החוצה ולפרסם את זה, יש פה דברים שאין צורך בתקציב כדי לעשות אותם. לפי החישובים שלי, אפשר לקדם 20% מהפרויקטים כך שייתנו לנו 70% מסך התמורה. זה יפה מאוד, אבל מישהו צריך לתכלל את האירוע. מישהו צריך לבוא ולקחת את זה לידיים".
- מבין 65 "התיקים", מה התיק שהכי מתסכל אותך?
"באופן אישי הכי מתסכל אותי שמדינת לא מסוגלת לסלול 12 קילומטרים של פסי רכבת מבית שאן לירדן".
דווקא זה?
"היינו צריכים כבר לעשות את זה מזמן. פסי הרכבת האלה אמורים לחבר, ליצור את המסדרון שבין הודו לישראל ומשם לאירופה. זו דרך המשי החדשה, תחליף הובלה יבשתי למצרי הורמוז ולכל הבלגן והמחירים הגבוהים של התובלה הימית".
תסבירי.
"אפשר להוביל באוניות סחורות מהודו לאיחוד האמירויות, משם לירדן, משם לבית שאן, נמל חיפה, נמל פיראוס ומשם לכל אירופה. ישראל אמורה להיות החולייה המחברת, הכי חשובה בשרשרת הזו. זה אמור היה ליצור כאן בום כלכלי מטורף למדינת ישראל, זה גם המסלול המועדף על ההודים והאירופאים, אבל אנחנו ישנים בעמידה ובינתיים טורקיה טורקיה התחילה לפעול ולהכין 'דרך משי' משלה, םע מעבר דרך עיראק. אם הם יצליחו, הם ייקחו את כל הקופה במקומנו".
למה דווקא הודו?
"הודו ומרכז אפריקה הם אזורים שיהיו הכי מאוכלסים בעוד 20 שנה. צריך להעביר להם סחורות ואנחנו ממוקמים במקום פנטסטי כדי להיות חלק מהפרויקט הזה. עכשיו, סחורות זה לא רק חקלאות, כן? זה גם דאטה סנטרס.
"מוציא אותי מדעתי לדעת שטורקיה, עם כל הקושי והמצב הכלכלי הרעוע שלה, כבר החלה לפעול, למרות שההודים מעדיפים אותנו. בחיפה יש שני נמלים, אחד סיני והשני הודי. הם בונים על זה שמדינת ישראל תהיה חלק מאוד משמעותי מהנתיב הזה. אבל, אנחנו ישנים בעמידה".
כמה את מאמינה שהממשלה הבאה, לא משנה מה יהיה הרכבה, תטפל במשהו מה-65 פרויקטים האלה?
"להערכתי בכלל לא יצליחו להקים ממשלה. תהיה ממשלת מעבר ונגיע לבחירות נוספות, כנראה בקיץ, זה לא טוב. ההבנה הזאת דחפה אותי סוף-סוף לצאת עם זה החוצה ולפרסם את זה, יש פה דברים שאין צורך בתקציב כדי לעשות אותם. לפי החישובים , אפשר לקדם 20% מהפרויקטים כך שייתנו לנו 70% מסך התמורה, אבל צריך מישהו שייקח את זה לידיים".
מעיון בפרויקט, לא כל הבעיות מחייבות תקציבי עתק או הליכי חקיקה ממושכים: ב-31 מתוך 65 התיקים, כמעט מחציתם, החסם המרכזי הוא החלטת ממשלה או מינוי בעל תפקיד. ב-14 תיקים נוספים נדרש תקציב, ב-12 נדרשת אסדרה ובשבעה נדרשת חקיקה.
מאחורי המספרים מסתתרת שורה ארוכה של בעיות שהטיפול בהן מתעכב: כ-3.2 מיליון ישראלים חיים ללא מיגון תקני, המחסור בכוח אדם בענף הבנייה נאמד בכ-37 אלף עובדים, כ-38% מהרשויות המקומיות סיימו את 2024 בגירעון, ופרויקט המטרו מתמודד עם פערי מימון של עשרות מיליארדי שקלים. לכך מצטרפים אלפי משרתי מילואים עצמאים שנקלעו לחובות, מחסור בשופטים ועיכובים בפרויקטים של תשתיות, אנרגיה ותחבורה.
יש להדגיש כי המיפוי, הערכות הנזק וסיווג הפעולות הנדרשות משקפים את מסקנות עורכי הפרויקט, ואינם בהכרח מוסכמים על הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר. יתרה מכך, החלטה או מינוי עשויים להסיר חסם מרכזי, אך אינם מבטיחים פתרון מיידי. למרות זאת, הממצאים מעלים שאלה מטרידה: אם כמעט מחצית מהתיקים אינם מחייבים, לפחות בשלב הראשון, תקציב חדש או חקיקה, מדוע הם עדיין פתוחים?
משרד האוצר - 5 תיקים
"באופן אישי הכי מתסכל אותי שמדינת לא מסוגלת לסלול 12 קילומטרים של פסי רכבת מבית שאן לירדן".
דווקא זה?
"היינו צריכים כבר לעשות את זה מזמן. פסי הרכבת האלה אמורים לחבר, ליצור את המסדרון שבין הודו לישראל ומשם לאירופה. זו דרך המשי החדשה, תחליף הובלה יבשתי למצרי הורמוז ולכל הבלגן והמחירים הגבוהים של התובלה הימית".
תסבירי.
"אפשר להוביל באוניות סחורות מהודו לאיחוד האמירויות, משם לירדן, משם לבית שאן, נמל חיפה, נמל פיראוס ומשם לכל אירופה. ישראל אמורה להיות החולייה המחברת, הכי חשובה בשרשרת הזו. זה אמור היה ליצור כאן בום כלכלי מטורף למדינת ישראל, זה גם המסלול המועדף על ההודים והאירופאים, אבל אנחנו ישנים בעמידה ובינתיים טורקיה טורקיה התחילה לפעול ולהכין 'דרך משי' משלה, םע מעבר דרך עיראק. אם הם יצליחו, הם ייקחו את כל הקופה במקומנו".
למה דווקא הודו?
"הודו ומרכז אפריקה הם אזורים שיהיו הכי מאוכלסים בעוד 20 שנה. צריך להעביר להם סחורות ואנחנו ממוקמים במקום פנטסטי כדי להיות חלק מהפרויקט הזה. עכשיו, סחורות זה לא רק חקלאות, כן? זה גם דאטה סנטרס.
"מוציא אותי מדעתי לדעת שטורקיה, עם כל הקושי והמצב הכלכלי הרעוע שלה, כבר החלה לפעול, למרות שההודים מעדיפים אותנו. בחיפה יש שני נמלים, אחד סיני והשני הודי. הם בונים על זה שמדינת ישראל תהיה חלק מאוד משמעותי מהנתיב הזה. אבל, אנחנו ישנים בעמידה".
כמה את מאמינה שהממשלה הבאה, לא משנה מה יהיה הרכבה, תטפל במשהו מה-65 פרויקטים האלה?
"להערכתי בכלל לא יצליחו להקים ממשלה. תהיה ממשלת מעבר ונגיע לבחירות נוספות, כנראה בקיץ, זה לא טוב. ההבנה הזאת דחפה אותי סוף-סוף לצאת עם זה החוצה ולפרסם את זה, יש פה דברים שאין צורך בתקציב כדי לעשות אותם. לפי החישובים , אפשר לקדם 20% מהפרויקטים כך שייתנו לנו 70% מסך התמורה, אבל צריך מישהו שייקח את זה לידיים".
מעיון בפרויקט, לא כל הבעיות מחייבות תקציבי עתק או הליכי חקיקה ממושכים: ב-31 מתוך 65 התיקים, כמעט מחציתם, החסם המרכזי הוא החלטת ממשלה או מינוי בעל תפקיד. ב-14 תיקים נוספים נדרש תקציב, ב-12 נדרשת אסדרה ובשבעה נדרשת חקיקה.
מאחורי המספרים מסתתרת שורה ארוכה של בעיות שהטיפול בהן מתעכב: כ-3.2 מיליון ישראלים חיים ללא מיגון תקני, המחסור בכוח אדם בענף הבנייה נאמד בכ-37 אלף עובדים, כ-38% מהרשויות המקומיות סיימו את 2024 בגירעון, ופרויקט המטרו מתמודד עם פערי מימון של עשרות מיליארדי שקלים. לכך מצטרפים אלפי משרתי מילואים עצמאים שנקלעו לחובות, מחסור בשופטים ועיכובים בפרויקטים של תשתיות, אנרגיה ותחבורה.
יש להדגיש כי המיפוי, הערכות הנזק וסיווג הפעולות הנדרשות משקפים את מסקנות עורכי הפרויקט, ואינם בהכרח מוסכמים על הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר. יתרה מכך, החלטה או מינוי עשויים להסיר חסם מרכזי, אך אינם מבטיחים פתרון מיידי. למרות זאת, הממצאים מעלים שאלה מטרידה: אם כמעט מחצית מהתיקים אינם מחייבים, לפחות בשלב הראשון, תקציב חדש או חקיקה, מדוע הם עדיין פתוחים?
משרד האוצר - 5 תיקים
1. מסגרת פיסקלית רב־שנתית
התיק: אין מסגרת אמינה לתכנון הכנסות המדינה והוצאותיה לאורך שנים.
הנזק: חוב ציבורי של כ-68%–70% מהתוצר ותחזית דירוג שלילית של פיץ' מעידים על הסיכון להתייקרות גיוסי החוב.
הפתרון - החלטה: אישור מסגרת פיסקלית רב־שנתית עם יעדים להכנסות, להוצאות ולחוב.
2. מימון תקציב הביטחון
התיק: תוכניות ההתעצמות הביטחונית אינן מגובות במסגרת מימון מוסכמת.
הנזק: מחלוקות תקציביות חוזרות, חוסר ודאות לגבי התחייבויות עתידיות ולחץ על התקציבים האזרחיים.
הפתרון - החלטה: קביעת מסגרת מימון רב־שנתית מוסכמת בין האוצר למשרד הביטחון.
3. קרן הפיצויים של מס רכוש
התיק: בקרן נותרו כ-2 מיליארד שקל, לצד ליקויים תפעוליים שעליהם התריע המבקר.
הנזק: חשיפה למחסור במקורות פיצוי במקרה של נזקי מלחמה נוספים ולעיכובים בטיפול בתביעות.
הפתרון - אסדרה: הסדרת מנגנון המימון, מערכות הבקרה והליכי הפיצוי.
4. רזרבה לשעת חירום וקבינט חברתי־כלכלי
התיק: הרזרבה האפקטיבית עמדה על אפס, והקבינט לא התכנס מאז דצמבר 2023.
הנזק: אירועי חירום מחייבים שינויי תקציב וגיוסי חוב, במקום הסתמכות על רזרבה מתוכננת.
הפתרון - החלטה: יצירת רזרבת חירום והחזרת מנגנון תיאום כלכלי קבוע לפעילות.
5. בקרה תקציבית וחשבונאית
התיק: ליקויים בדיווח ובפיקוח על הוצאות המדינה והעברות תקציביות.
הנזק: פגיעה בשקיפות וביכולת הכנסת והציבור לפקח על השימוש בכספים.
הפתרון - אסדרה: חיזוק כללי הדיווח, הבקרה והפיקוח החשבונאי.
משרד החוץ - 5 תיקים
6. אפוסטיל דיגיטלי
התיק: רק 0.8% מאימותי המסמכים בוצעו דיגיטלית, ורק חמישה מתוך כ-60 גופים חוברו לשירות.
הנזק: הציבור שילם ב-2023 כ-45 מיליון שקל מעבר לאגרות הרשמיות; נמצאו גם ליקויי אבטחה.
הפתרון - אסדרה: הרחבת השירות הדיגיטלי, חיבור הגופים והסדרת אבטחת המידע.
7. שגרירות ישראל בלונדון
התיק: מינוי שגריר קבוע מתעכב כשנה.
הנזק: היעדר ייצוג בדרג שגריר בתקופה רגישה ביחסים עם בריטניה. לא הוכח נזק כספי ישיר.
הפתרון - מינוי: השלמת הליך המינוי ואיוש התפקיד.
8. תיאום הפעילות הממשלתית בחו"ל
התיק: גופים ממשלתיים רבים פועלים בחו"ל ללא מנגנון תיאום מספק.
הנזק: כפילויות, מסרים סותרים ובזבוז משאבים אפשרי.
הפתרון - החלטה: קביעת גוף מתאם בעל סמכות ונהלים מחייבים.
9. תקציב ההסברה
התיק: תקציבי הסברה גדולים אינם מלווים במערכת מספקת של יעדים ומדדי הצלחה.
הנזק: בארבעה מתוך 15 אירועי משבר שנבדקו לא הייתה תגובה רשמית, וביתר האירועים זמן התגובה הממוצע היה כ-19 שעות.
הפתרון - אסדרה: קביעת מדדי ביצוע, מנגנוני מדידה ואחריות לתוצאות.
10. מסדרון הסחר IMEC
התיק: אין החלטת ממשלה פומבית ומחייבת על השתלבות ישראל במסדרון הודו-המזרח התיכון-אירופה.
הנזק: נתיבי סחר מתחרים עלולים להתפתח בלעדיה ולצמצם הזדמנות כלכלית ואסטרטגית.
הפתרון - החלטה: אישור תוכנית ממשלתית הכוללת אחריות, לוחות זמנים ותיאום בינלאומי.
משרד הכלכלה והתעשייה - 4 תיקים
11. אספקת מוצרי מזון חיוניים
התיק: אין אסטרטגיה כוללת להבטחת אספקת מוצרי מזון מיובאים בשעת חירום.
הנזק: ישראל תלויה ביבוא של כ-97% מהדגנים, וחשופה לשיבושים בנתיבי הסחר.
הפתרון - החלטה: קביעת תוכנית אספקה, פיזור מקורות היבוא והגדרת גוף מתאם.
12. אכיפה ברפורמת היבוא
התיק: מסלול היבוא האירופי אינו מלווה באכיפה ובניצול מספקים.
הנזק: 57% מהמוצרים שנדגמו לא עמדו בתקן; נוצלו רק 9% מפוטנציאל המסלול, לפי הפרויקט.
הפתרון - אסדרה: קביעת מדיניות אכיפה, פיקוח על מוצרים והסרת חסמי יבוא.
13. מנגנון קבע לעסקים קטנים בחירום
התיק: אין מנגנון פיצויים קבוע ומוכן להפעלה במשברים.
הנזק: עיכובים בתשלומים ועלויות תיווך; לפי המבקר, כ-10% מסך הפיצויים הופנו לשכר טרחה.
הפתרון - חקיקה: יצירת מסגרת קבועה ופשוטה להפעלת פיצויים בעת חירום.
14. רכישות זרות בתעשיית המזון
התיק: אין מנגנון לבחינת השלכות רכישת חברות מזון מרכזיות בידי גורמים זרים.
הנזק: שלוש משש ספקיות המזון הגדולות נמצאות בבעלות זרה; הסיכון לאספקת המזון לא כומת.
הפתרון - אסדרה: הקמת מנגנון לבחינת השלכות רכישות על ביטחון המזון.
משרד האנרגיה והתשתיות - 5 תיקים
15. חשמל למרכזי נתונים
התיק: בקשות חיבור של מרכזי נתונים מגיעות לכ-27 אלף מגוואט, מול צריכה ממוצעת של כ-9,000 מגוואט במשק.
הנזק: מחסור בייצור חשמל עלול לעלות למשק 776 מיליון עד 2.44 מיליארד שקל בשנים 2027–2028, לפי הערכת מבקר קודמת שאינה כוללת את מלוא הביקוש החדש.
הפתרון - החלטה: קביעת מדיניות חיבור, תעדוף השקעות ותוכנית להרחבת רשת החשמל.
16. אספקת גז בחירום
התיק: אין בישראל אחסון גז טבעי המאפשר גיבוי משמעותי בעת השבתת מאגרים.
הנזק: השבתות מאגרים חושפות את המשק לסיכון בהספקת אנרגיה.
הפתרון - תקציב: מימון פתרונות גיבוי ואחסון, לצד השלמת הסדרה תפעולית.
17. עתודות גז מול יצוא
התיק: אין תוכנית אב מאושרת למשק האנרגיה, למרות הרחבת יצוא הגז.
הנזק: 49% מהגז שהופק ב-2024 יוצא; המבקר מזהיר מפני פגיעה בעצמאות האנרגטית בעתיד.
הפתרון - החלטה: אישור תוכנית אב והכרעה על האיזון בין יצוא לצריכה מקומית.
18. מסגרת חירום למשק הדלק
התיק: מדיניות החירום למשק הדלק לא עודכנה במשך שנים.
הנזק: פגיעה במתקני זיקוק או אחסון עלולה לשבש אספקת דלקים חיוניים.
הפתרון - אסדרה: עדכון תוכניות החירום והסדרת אחריות ומלאים.
19. התפלה ובארות גיבוי
התיק: משק המים תלוי במידה רבה בהתפלה, ללא תוכנית אב מאושרת ועדכנית.
הנזק: כ-80% ממי השתייה מותפלים; השבתת מתקנים עקב פריחת אצות ממחישה את הסיכון.
הפתרון - החלטה: אישור תוכנית אב, פיזור סיכונים ופיתוח מקורות מים חלופיים.
משרד התחבורה - 5 תיקים
20. מימון בטיחות בדרכים
התיק: אין מסגרת מימון רב־שנתית מספקת למאבק בתאונות.
הנזק: 459 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים ב-2025, השנה הקטלנית ביותר זה כ-19 שנה.
הפתרון - תקציב: הבטחת מימון רב־שנתי לתשתיות, אכיפה ומניעה.
21. תוכנית חירום לתעופה
התיק: אין תוכנית חירום מפורטת לטיפול בנוסעים ולהבטחת רציפות הפעילות האווירית.
הנזק: תנועת הנוסעים ב-2024 הייתה נמוכה ב-44% מהתחזית, והכנסות רשות שדות התעופה נפגעו ב-782 מיליון שקל.
הפתרון - אסדרה: קביעת נהלים מחייבים להפעלת תעופה בשעת חירום.
22. נמל אילת
התיק: לא הוכרעה תוכנית לשיקום פעילות הנמל, ומתווה סיוע שסוכם לא בוצע.
הנזק: הכנסות הנמל ירדו מ-212 מיליון שקל ב-2023 ל-42 מיליון שקל ב-2024.
הפתרון - החלטה: הכרעה על עתיד הנמל ויישום מתווה סיוע.
23. מסילת בית שאן–ירדן
התיק: אין תקציב מאושר למקטע הרכבת שיחבר את ישראל למסדרון הסחר האזורי.
הנזק: חלון הזדמנויות של שלוש עד ארבע שנים עלול להיסגר עם התקדמות נתיבים מתחרים.
הפתרון - תקציב: מימון המקטע וקידום התכנון והביצוע.
משרד הביטחון - 5 תיקים
24. תקציב ביטחון רב־שנתי
התיק: המלצות ועדת נגל ותוכניות ההתעצמות טרם תורגמו למסגרת תקציבית מוסכמת.
הנזק: לפי דיווחים, צפויים קיצוצים במילואים והקפאת התקשרויות חדשות עד יוני 2027.
הפתרון - החלטה: אישור תוכנית תקציבית רב־שנתית עם מקורות מימון.
25. מיגון העורף
התיק: אין תוכנית לאומית רב־שנתית מספקת להשלמת פערי המיגון.
הנזק: כ-3.2 מיליון תושבים, שהם 33.6% מהאוכלוסייה, חיים ללא מיגון תקני.
הפתרון - תקציב: מימון תוכנית מיגון ארוכת טווח עם יעדים וסדרי עדיפויות.
26. עומס על מערך השיקום
התיק: אגף השיקום מתקשה להתמודד עם הגידול במספר נפגעי מערכת הביטחון.
הנזק: כ-30% מתביעות ההכרה המתינו יותר משנה במאי 2025; מספר המטופלים צפוי להגיע לכ-100 אלף עד 2028.
הפתרון - אסדרה: ייעול הליכי ההכרה, הסדרת העברת המידע ושיפור השירות לנפגעים.
27. עצמאים בשירות מילואים
התיק: אופן חישוב תגמולי המילואים יצר חובות לעצמאים ששירתו.
הנזק: כ-4,400 משרתי מילואים עצמאים צברו חובות של 37 מיליון שקל לביטוח הלאומי.
הפתרון - חקיקה: תיקון מנגנון חישוב התגמולים והסדרת הטיפול בחובות.
28. סיום הסיוע הביטחוני האמריקאי
התיק: הסכם הסיוע הנוכחי מארה"ב מסתיים ב-2028, ללא תוכנית מעבר פומבית שאותרה בפרויקט.
הנזק: סיכון לאובדן מקור מימון של כ-13 מיליארד שקל בשנה.
הפתרון - החלטה: גיבוש תוכנית רב־שנתית לתרחישים של צמצום הסיוע.
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה - 4 תיקים
29. סוכנות החלל
התיק: פעילות הסוכנות אינה מגובה בתקציב ובתוכנית לאומית מספקים.
הנזק: עזיבת אנשי מקצוע וסיכון להמשכיות פעילות המחקר והפיתוח.
הפתרון - תקציב: אישור תקציב רב־שנתי ותוכנית אסטרטגית.
30. עזיבת חוקרים וחרם אקדמי
התיק: ישראל מתקשה לשמר חוקרים ואנשי אקדמיה ולמשוך חוקרים מחו"ל.
הנזק: כ-99 אלף ישראלים עזבו בשנים 2023–2024, בהם 3,350 מהנדסים. דווח גם על עזיבת אנשי סגל ופוסט־דוקטורנטים.
הפתרון - החלטה: גיבוש תוכנית לאומית לשימור חוקרים ולחיזוק המחקר.
31. העתקת פעילות הייטק לחו"ל
התיק: חברות טכנולוגיה מעבירות פעילות והתאגדות למדינות אחרות.
הנזק: שיעור עובדי ההייטק המועסקים בישראל ירד מ-69% ל-62%, ומספר עובדי המו"פ ירד בכ-3,500.
הפתרון - החלטה: תוכנית ממשלתית לשימור פעילות, השקעות וכוח אדם בישראל.
32. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית
התיק: יישום התוכנית מ-2022 מתעכב, וניצול התקציבים שהוקצו לה היה חלקי.
הנזק: ישראל ירדה בדירוגים בינלאומיים בתחום ה-AI, אם כי לא הוכח שהעיכוב בתוכנית גרם לכך.
הפתרון - תקציב: הבטחת תקציב ליישום התוכנית, עם יעדים ומדדי ביצוע.
משרד המשפטים - 5 תיקים
33. מינויים לבית המשפט העליון
התיק: ארבעה מתוך 15 תקני השופטים אינם מאוישים.
הנזק: עומס על השופטים המכהנים וסיכון להתארכות הליכים, לקראת פרישות נוספות.
הפתרון - מינוי: כינוס הוועדה לבחירת שופטים והשלמת המינויים.
34. מינויים הטעונים הסכמה עם נשיא העליון
התיק: מחלוקות מעכבות מינויי נשיאי בתי משפט ובעלי תפקידים נוספים.
הנזק: מחסור בשופטים ובעלי תפקידים, בעיקר בערכאות המחוזיות, ופגיעה אפשרית ביעילות המערכת.
הפתרון - מינוי: השלמת הליכי המינוי בהתאם להוראות הדין.
35. פיקוח על חדלות פירעון
התיק: ליקויים בפיקוח על נאמנים ובהסדרת הליכי חדלות פירעון.
הנזק: מבקר המדינה העריך נזק כלכלי של כ-5 מיליארד שקל בשנה.
הפתרון - אסדרה: התקנת תקנות חסרות וחיזוק הפיקוח על ההליכים.
36. המלצות OECD למאבק בשוחד
התיק: ישראל טרם יישמה המלצות ישנות הנוגעות לסנקציות ולסמכות שיפוט בעבירות שוחד.
הנזק: סיכון לפגיעה בהערכת ישראל בביקורות בינלאומיות עתידיות.
הפתרון - חקיקה: השלמת תיקוני החקיקה הנדרשים.
37. פרטיות ובינה מלאכותית
התיק: המסגרת החוקית אינה נותנת מענה מלא להתפתחויות בתחום המידע וה-AI.
הנזק: סיכון עתידי למעמדה של ישראל בתחום הגנת המידע מול האיחוד האירופי, שעלול להכביד על עסקים.
הפתרון - חקיקה: עדכון דיני הפרטיות וקביעת מסגרת חוקית לבינה מלאכותית.
משרד התקשורת - 3 תיקים
38. אנטנות סלולריות ו-5G
התיק: פריסת רשתות הדור החמישי מתעכבת, לצד פערי כיסוי בין המרכז לפריפריה.
הנזק: ישראל דורגה במקום ה-63 מתוך 104 מדינות במהירות הגלישה הסלולרית; לפי נתוני מעקב אזרחי, פחות ממחצית האנטנות שנמנו שידרו 5G.
הפתרון - אסדרה: הסרת חסמים לפריסת אנטנות ושיפור הפיקוח על הכיסוי.
39. הגנה על כבלים תת־ימיים
התיק: האחריות להגנה על תשתיות התקשורת הבינלאומיות מפוצלת בין גופים.
הנזק: פגיעה בכמה נקודות חיבור במקביל עלולה לשבש חלק גדול מתקשורת האינטרנט הבינלאומית של ישראל.
הפתרון - החלטה: מינוי גוף אחראי וקביעת תוכנית הגנה ותיאום.
40. גיבוי חשמל לאתרים סלולריים
התיק: לאתרים סלולריים רבים יש גיבוי חשמל מוגבל לכשעתיים.
הנזק: הפסקת חשמל ממושכת עלולה לפגוע בתקשורת ובהתרעות חירום של פיקוד העורף.
הפתרון - תקציב: הרחבת יכולות הגיבוי באתרים חיוניים.
המשרד להגנת הסביבה - 5 תיקים
41. אזילת נפח ההטמנה
התיק: שטחי ההטמנה הפנויים מצטמצמים במהירות, ללא פתרון חלופי מספק.
הנזק: הנפח הפנוי ירד מ-14.41 מיליון מ"ק בשנת 2020 ל-7.67 מיליון מ"ק בתחילת 2025; לפי הפרויקט, הקיבולת אינה מספיקה לפסולת של 2026.
הפתרון - חקיקה: קידום חקיקת פסולת והסדרת חלופות להטמנה.
42. היערכות לשינויי אקלים ולחום קיצוני
התיק: אין היערכות ממשלתית מספקת לאירועי חום קיצוני ולשינויי האקלים.
הנזק: חשיפה לסיכונים בריאותיים ותשתיתיים; היקף התמותה מחום לא כומת בפרויקט.
הפתרון - החלטה: הפעלת מנגנון ממשלתי מתאם ואישור תוכניות היערכות מחייבות.
43. חוק האקלים ויעד 2035
התיק: חקיקת האקלים לא הושלמה, ויעדי הפחתת הפליטות אינם מגובים במדיניות מספקת.
הנזק: צפויה הפחתת פליטות של כ-12% בלבד עד 2030, לעומת יעד של 27%.
הפתרון - חקיקה: השלמת החוק וקביעת יעדים וכלי יישום.
44. שריפת פסולת
התיק: תוכניות ממשלתיות לצמצום שריפת פסולת אינן מתוקצבות במידה מספקת.
הנזק: כ-600 אלף טונות פסולת נשרפות מדי שנה בישראל, ועוד כ-420 אלף טונות ביהודה ושומרון, תוך יצירת זיהום אוויר וסיכונים בריאותיים.
הפתרון - תקציב: מימון אכיפה, טיפול בפסולת וחלופות לשריפה.
45. שיקום הטבע בצפון
התיק: שיקום השטחים הפתוחים שנפגעו בשריפות אינו ממומן במלואו.
הנזק: פער תקציבי של כ-88 מיליון שקל, המעכב שיקום בתי גידול ומערכות אקולוגיות.
הפתרון - תקציב: השלמת המימון לתוכנית השיקום.
משרד הבינוי והשיכון - 4 תיקים
46. רשות מקרקעי ישראל ושיווק קרקעות
התיק: הרשות פועלת ללא מנהל קבוע, על רקע קשיים בשיווק קרקעות.
הנזק: לפי ניתוח פרטי, מספר המכרזים ירד ב-87% ושיעור הכישלון הגיע ל-44%. הנתונים שנויים במחלוקת.
הפתרון - מינוי: מינוי מנהל קבוע והבטחת רציפות הניהול.
47. מדיניות לשכירות ארוכת טווח
התיק: תוכנית ממשלתית להגדלת היצע הדירות להשכרה ארוכת טווח לא אושרה.
הנזק: שכר הדירה עלה בכ-4.3% בשנה, גם בתקופה שבה מחירי הדירות ירדו.
הפתרון - החלטה: אישור תוכנית לעידוד בניית דירות להשכרה ארוכת טווח.
48. תוכנית רב־שנתית לדיור הציבורי
התיק: אין תוכנית אסטרטגית מספקת לחידוש ולהגדלת מלאי הדיור הציבורי.
הנזק: המלאי ירד מכ-54 אלף דירות ב-2018 לכ-48 אלף ב-2022; זמן ההמתנה הממוצע הגיע ל-35 חודשים.
הפתרון - תקציב: מימון תוכנית רב־שנתית לרכישת דירות ולחידוש המלאי.
49. כוח אדם בענף הבנייה
התיק: אין תוכנית מתואמת וארוכת טווח להתמודדות עם המחסור בעובדים.
הנזק: מחסור של כ-37 אלף עובדים, התארכות משך הבנייה ואובדן השקעות בדיור בהיקף מוערך של כ-85 מיליארד שקל בתקופה שנבדקה.
הפתרון - החלטה: קביעת יעדי כוח אדם, לוחות זמנים וגוף מתאם.
משרד ראש הממשלה - 5 תיקים
50. אסטרטגיית ביטחון לאומי
התיק: אין אסטרטגיית ביטחון לאומי מאושרת המנחה את כלל הגופים.
הנזק: תקציבי הביטחון ותוכניות ההתעצמות נקבעים ללא מסגרת אסטרטגית כוללת, דבר העלול ליצור כפילויות וחוסר תיאום.
הפתרון - החלטה: אישור אסטרטגיית ביטחון לאומי בממשלה.
51. השפעה זרה במרחב הדיגיטלי
התיק: אין מדיניות לאומית ואין גוף מוביל להתמודדות עם מבצעי השפעה זרים.
הנזק: בספטמבר 2024 נשלחו לאזרחים כ-5 מיליון הודעות SMS מזויפות; היעדר התיאום מותיר חשיפה למתקפות נוספות.
הפתרון - החלטה: אישור מדיניות ומינוי גוף ממשלתי מוביל. בפרויקט מסומן חלון פעולה ל-27 באוקטובר 2026.
52. שיקום העוטף והצפון
התיק: תהליכי השיקום אינם מגובים בכל המנגנונים והתקציבים הנדרשים.
הנזק: לפי נתון מיוני 2025, רק כ-55% מתושבי הצפון שבו לבתיהם. זה אינו בהכרח שיעור החזרה הנוכחי.
הפתרון - תקציב: הבטחת מימון רב־שנתי והסדרת המענה לתושבים שטרם שבו.
53. תיאום העורף האזרחי בחירום
התיק: אין גוף ממשלתי אחד שמרכז את הטיפול האזרחי בשעת חירום.
הנזק: 33 גופים הפעילו 48 מוקדי חירום, דבר העלול ליצור כפילויות, בלבול ועיכובים במתן סיוע.
הפתרון - החלטה: הגדרת גוף מתאם בעל סמכות וחלוקת אחריות ברורה.
54. בסיס חוקי למערך הסייבר
התיק: חלק מסמכויות מערך הסייבר נשען על הוראת שעה ולא על חקיקה קבועה.
הנזק: הוראת השעה צפויה לפקוע בינואר 2027, וקיים סיכון לפער בסמכויות החוקיות.
הפתרון - חקיקה: השלמת חוק קבוע להסדרת פעילות המערך וסמכויותיו.
משרד החקלאות וביטחון המזון - 5 תיקים
55. תוכנית לאומית לביטחון מזון
התיק: אין מסגרת ממשלתית כוללת להבטחת אספקת מזון בשגרה ובחירום.
הנזק: המשק חשוף לשיבושי יבוא, למחסור במלאי ולפגיעה בייצור המקומי. לא נקבע אומדן נזק נפרד לתיק.
הפתרון - החלטה: אישור תוכנית לאומית עם יעדים, אחריות ומנגנוני בקרה.
56. מלאי חירום של חיטה ומזון לבעלי חיים
התיק: מלאי החירום אינו עומד בכל הדרישות, וחלק ממתקני האחסון אינם תקינים.
הנזק: מלאי המספוא היה חסר בכ-50% לפני המלחמה; תשעה מתוך עשרה אתרי אחסון חיטה לא עמדו בתקן.
הפתרון - תקציב: השלמת מלאים, שדרוג מתקני אחסון ושיפור הבקרה.
57. היערכות משרד החקלאות לחירום
התיק: תוכניות החירום של המשרד מיושנות ואינן מותאמות לתרחישי הסיכון.
הנזק: אובדן המזון בעוטף ובצפון עלה מ-9% ל-22%, לפי נתוני הפרויקט.
הפתרון - אסדרה: עדכון תרחישי הייחוס ותוכניות הפעולה.
58. הגנה מפני שיטפונות
התיק: אין תוכנית לאומית מעודכנת ומאושרת להתמודדות עם סיכוני שיטפונות.
הנזק: 18 בני אדם נהרגו בשיטפונות בשנים 2018–2023; קיים פער של כ-5.5 מיליארד שקל בין המימון לצורך המוערך.
הפתרון - החלטה: אישור תוכנית לאומית, קביעת סדרי עדיפויות ומסגרת מימון.
59. תלות ביבוא דגנים
התיק: אין יעדים מספקים לייצור מקומי של מוצרי מזון חיוניים.
הנזק: כ-93% מהדגנים יובאו ב-2022, מה שחושף את ישראל לשיבושים בשרשראות האספקה.
הפתרון - החלטה: קביעת יעדי ייצור מקומי ומדיניות לצמצום סיכוני התלות ביבוא.
משרד הפנים - 5 תיקים
60. היעדר שר פנים קבוע
התיק: המשרד פועל ללא שר קבוע, לפי מצב הדברים המתואר בפרויקט.
הנזק: החלטות בנושאי רשויות מקומיות, הגירה וחלוקת הכנסות עלולות להתעכב.
הפתרון - מינוי: מינוי שר פנים קבוע.
61. המאגר הביומטרי ומרשם האוכלוסין
התיק: פרויקט המערכת המרכזית מתעכב, ונמצאו פערים מהותיים במערכות.
הנזק: 16% מהתושבים עדיין מחזיקים בתעודת זהות ישנה ו-8% בדרכון ישן, לפי נתוני הפרויקט.
הפתרון - תקציב: השלמת מערכות המידע, שדרוג התשתיות וטיפול בליקויים.
62. הכנסות עצמיות של רשויות מקומיות
התיק: אין מענה מספק לחולשת מקורות ההכנסה של רשויות מקומיות, והחלטות על חלוקת הכנסות מתעכבות.
הנזק: 38% מהרשויות סיימו את 2024 בגירעון ו-16% הוגדרו במצב קריטי.
הפתרון - החלטה: הכרעה בהמלצות לחלוקת הכנסות וקידום צעדים לחיזוק הרשויות.
63. חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה
התיק: תוכניות החיזוק אינן מתקדמות בקצב הנדרש, בעיקר באזורי הסיכון.
הנזק: חוזקו רק 3.5% מכ-80 אלף המבנים הזקוקים לחיזוק, ופחות מ-1% באזורי הפריפריה הסמוכים לקווי השבר.
הפתרון - תקציב: מימון תוכנית חיזוק לאומית, תוך תעדוף אזורי הסיכון.
64. עובדים זרים בענף הבנייה
התיק: הליכי הבאת העובדים ותיאום המכסות אינם נותנים מענה מלא למחסור בענף.
עוד ב-
הנזק: מחסור של כ-37 אלף עובדים מעכב בנייה ופוגע בפעילות הכלכלית; אומדן נזק של 3.1 מיליארד שקל לא אומת.
הפתרון - החלטה: הסדרת המכסות, התיאום והליכי הגיוס וההבאה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
