משרד החינוך פרסם אתמול (רביעי) את נתוני הזכאות לבגרות ברחבי בתי הספר בארץ, בצל המצב הביטחוני הרגיש בשנים האחרונות. על פי נתוני "התמונה החינוכית", חלה עלייה קלה בנתוני הזכאות לבגרות לשנת 2025 – מ-76.6% ל-77.9% בשנת תשפ"ה. מדובר בנתון מעודד שנרשם בעקבות ההקלות וההטבות השונות שקבע משרד החינוך לנוכח המצב הביטחוני והמערכה מול איראן.

כזכור, השר יואב קיש הודיע על הקלות בעקבות המלחמה. ההקלות כוללות הפחתה של 20% מהחומר הנלמד, תוספת זמן של כ-15% לכלל התלמידים בארץ וביטול בחינות בעל פה. "מאחורי הנתונים עומד דור של תלמידים שצמח בצל המלחמה, זה דור הניצחון", אמר שר החינוך יואב קיש.

בנוסף, הנתונים מצביעים על פערים ניכרים בין ערי המרכז לפריפריה. כך למשל, באופקים שיעור הזכאות לבגרות עמד בשנת תשפ"ה על 49.7% בלבד, לעומת כמעט 100% ברמת השרון. שיעורי הזכאות הגבוהים ביותר נרשמו ביישובים הדרוזיים והערביים בצפון, כמו סחנין, ירכא וכפר כנא, לצד ערי המרכז המבוססות ובהן רמת השרון והרצליה.

מנגד, ערי הפריפריה מציגות נתונים נמוכים: במגדל העמק עומד שיעור הזכאות על 68.3%, ובחצור הגלילית על 55%. בבירת ישראל, ירושלים, שיעור הזכאות במוסדות המגישים לבגרות עומד על 51.7%, בצפת על 50%, ובאופקים נרשם הנתון המדאיג ביותר – 49.7%.

לקראת הבחירות שיתקיימו ב-27/10, יו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, ביקר בחריפות את התנהלותו ומהלכיו של השר יואב קיש לאורך כהונתו ב-4 השנים האחרונות. בהתייחסו למצב מערכת החינוך והמחסור במורים אמר בנט: "משרד החינוך ומצב החינוך בישראל נמצא בשפל הנורא ביותר מקום המדינה... חסרים 31 אלף מורים, כלומר אין כמעט הורה בישראל שלא מודיעים לילד שלו פעם או פעמיים בשבוע ששיעור התבטל. ברגע שיואב קיש לקח את המשרד המפואר הזה והפך אותו למכונת ג'ובים לפעילי ליכוד – כל המערכת הורעלה".

במידה וייבחר, סיפר בנט על השינויים שהוא מתכנן במשרד החינוך ועל שילוב טכנולוגיית AI לשיפור הישגי התלמידים: "התוכנית בגדול היא לסגור ולפתוח מחדש את משרד החינוך... המנהל בקצה יקבל את החירות... תפקיד המורה צריך להשתנות ממעביר מידע לבונה אישיות. ניעזר בכלי טכנולוגיה, במיוחד AI כמורה פרטי לכל ילד שיותאם לו".

עוד ב-

החלטת הממשלה: יותר תקציב חינוך להתנחלויות, פחות לפריפריה

לכתבה המלאה

לשר החינוך בממשלה הבאה מצפה עבודה מרובה בניסיון לשפר את הישגי התלמידים, זאת לאחר שלוש שנים רצופות של אתגרים ביטחוניים שהשפיעו ישירות על מערכת החינוך.