בתקופה האחרונה, אין יום פה מקרה אלימות בכבישים לא עולה לכותרות. בין אם מדובר על ויכוח אלים שמסתיים ללא פגע, בין אם מדובר בפגיעה ברכוש בלבד ובין אם מדובר במקרים הקיצוניים בהם נפגע לפחות אחד מהמעורבים, האלימות חייבת להיגמר. המקרים עולים לכותרות בעיקר בעקבות האירוע הטרגי בו נרצח יורו וולקוב בעקבות ויכוח עם רוכב קטנוע, המואשם כעת ברצח.

בחודש אוגוסט האחרון, עמותת "אור ירוק", ערכה סקר באמצעות מכון המחקר "מאגר מוחות" בו עלה שאחד מכל שני ישראלים (48%) דיווח כי נתקבל בשנה האחרונה בקטטה בכביש ו-79% נתקלו לפחות פעם באלימות מילולית ותנועות מאיימות.
 

עוד ב-

שוב אלימות בכביש: רוכב קורקינט שיכור היכה נהג בקסדה

לכתבה המלאה

לצערנו, הסקר מראה את מה שידענו והרגשנו, הנסיעה בכביש צרופה חוויות אלימות ואנו כבר לא מרגישים מספיק בטוחים בכביש ולא רק תאונות דרכים הן אלה המפחידות אותנו כאשר אנו נכנסים לרכב.

על פי משטרת ישראל, בין השנים 2020 ל-2022 נפתחו 3700 תיקי אלימות בכביש, כ-1000 חשודים נעצרו וכנגד כ-900 הוגשו כתבי אישום. כ-165 מהם היו מעורבים ביותר מאירוע אחד.

תנ"צ עו"ד דדו זמיר, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל אמר לישראל היום: "הסיכוי של עבריין שמבצע עבירה בכביש להיתפס הוא גבוה מאוד, כי כל המרחב הציבורי מתועד. יש הרבה מאוד מעצרים והרבה מאוד כתבי אישום".

אז כיצד ניתן להרתיע את אותם עבריינים. תנ"צ זמיר מעיד כי ההרתעה הטובה ביותר היא "הפגיעה בכיס... פעמים רבות הרכב הוא סמל סטטוס, ויותר חשוב לאותו עבריין שלא ניגע לו ברכב מאשר עוד מספר חודשים של מאסר בפועל".

למרות ההרתעה הכלכלית, לעיתים ישנה הרגשה שהעונשים שהעבריינים מקבלים אינם מחמירים. במקרה הזה ניתן לראות שאין קו אחיד. ישנם עבריינים שמקבלים ענישה מחמירה לעבירתם וכאלה שנראה כי הקלו איתם ותחושת אי הצדק קיימת, אז מה הפתרון?

תביעה אזרחית. בתביעה אזרחית, בניגוד לפלילית. נטל ההוכחה אינו "מעבר לכל ספק סביר", אלא בשיעור של 51%. נראה כי ציבור הנפגעים כמעט ואינו מכיר באופציה זו ולא מרבה להשתמש בה כאשר מדובר בפגיעה אלימה בכביש. כמובן שיש בעייתיות עם פתרון זה דוגמת הפחד מאותו גורם פוגע וגם אין שום ידע בנוגע ליכולות הכלכליות של הפוגע ויכולתו אכן לפצות.