תקשורת ומדיה
שר התקשורת שלמה קרעי: "הרפורמה הזאת תעבור, ירצו או לא ירצו"
1,000 ימים לממשלה והרפורמה המקיפה בשוק התקשורת של קרעי חוזרת שוב לכותרות: "יותר חשובה אפילו מרפורמה במערכת המשפט", על הגיבוי מנתניהו: "איתי לגמרי", על עסקת פלאפון עם הוט מובייל: "לא רוצה לאפשר הקמת מפלצת שתקטין את התחרות" ועל הביקורת מארה"ב על חוק נטפליקס | ריאיון
הרפורמה בתקשורת יוצאת לדרך והיא עתידה כמעט לשנות את כל מה שהכרנו עד היום. חוק השידורים שהינו נדבך מרכזי ברפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי, אושר השבוע בוועדת שרים לחקיקה, וזאת למרות חוות דעת ביקורתית וחריפה של היועצת המשפטית לממשלה בה נכתב כי "ההצעה כוללת הסדרים שיוצרים סיכונים מוגברים לדמותה של התקשורת החופשית בישראל, שהיא חלק בלתי נפרד מצביונה הדמוקרטי של המדינה".
קרעי עצמו לא התרגש, ובתגובתו לעמדת היועמ"שית על חוק השידורים כתב: "הם בפאניקה - עידן השליטה נגמר. חוק השידורים לא 'מסכן את דמותה של התקשורת החופשית' - הוא פשוט שם סוף לאחיזת החנק של הפקידות והיועמ"שים על התקשורת בישראל. לא תמשיכו לשלוט בה. לא תמשיכו להאשים נבחרי ציבור בניסיון לשלוט, כשמי ששלט בפועל, בגסות וללא אחריות ציבורית - אלו היועמ"שים והפקידות הכפופה להם".
והוסיף על החוק שעבר בוועדת השרים לחקיקה: "הייעוץ המשפטי לממשלה ושל רשות האסדרה היו מעורבים עד צוואר וגררו אותנו חודשים ארוכים. בסוף הם היו חייבים להגיד שיש פגם אחד מהותי כדי להוציא דו"ח שכולו שטויות ובורות".
שר התקשורת קרעי בדיון הוועדה
שר התקשורת קרעי בדיון הוועדה
"יש כל כך הרבה מנגנוני הגנה מפני נבחרי הציבור שיצרו הפקידים לעצמם, שזה פשוט בלתי נסבל"
עיקרו של חוק השידורים כולל את פתיחת שוק הטלוויזיה והתקשורת כמעט לגמרי לשוק החופשי וכולל את ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, כמו גם את הרגולציה סביב פתיחת חברת חדשות - ואפשרות לכל ערוץ להקים חברת חדשות ולהיכנס לתחרות. הצרכן הישראלי יוכל לרכוש ערוצים בודדים ולא רק חבילות בסיס יקרות, וכן חסימת הבלעדיות שהייתה עד היום לשידורי הספורט וגישה לשידורי ספורט מכל ספק.
בין לבין, הרפורמה הכוללת של קרעי כוללת גם שינוי מערך הרייטינג בישראל והוצאתו מוועדת המדרוג, סגירת תאגיד השידור הציבורי, חיוב להפקת תוכן מקור גם לסטרימינג מחו"ל כמו נטפליקס ודיסני פלוס - דבר שכבר עורר את זעמה של ארה"ב, פתיחת תחנות רדיו ארציות עבור האזורית ועוד. במשרד התקשורת טוענים כי הרפורמה תביא לחיסכון של מאות שקלים בשנה למשק בית ופתיחת השוק לתחרות אמיתית. המבקרים, לעומת זאת, רואים בכך הידרדרות שוק התקשורת בישראל, אי פיקוח על פייק ניוז וכדומה בשידורי חדשות, וחשש מסמכויות הממשלה כלפי שוק התקשורת.
כמעט 1,000 ימים לממשלה הנוכחית, ושר התקשורת שלמה קרעי עדיין רחוק מלממש את הרפורמה שלו. בינתיים חלו התפתחויות מרכזיות וקרעי רשם מספר הישגים משמעותיים בדואר ישראל והפרטתו, סגירת אל גז'ירה והפסקת מימון הארץ על ידי הממשלה, העלאת ערוצים זעירים לעידן פלוס בזמן המלחמה ועוד. אבל הנדבך המרכזי שלו: חוק השידורים, סגירת התאגיד ושינוי מדידת הרייטינג - עוד רחוק.
האם כשנכנסת לתפקיד, כאשר ידעת שאתה הולך על רפורמה מקיפה - דמיינת שזה יהיה לך כל כך קשה לשנות? דיונים, ומאבקים והתנגדות ממשית?
"האמת, האמת שלא. האמת שלא. בכנסת, כחבר כנסת שהייתי כמה שנים לפני כן, כשאתה רוצה לקדם חוק, אתה פשוט מעלה אותו על הכתב, מקריא אותו, נותן לייעוץ המשפטי של הכנסת לסייע לך בניסוח או לדייק אותך, וגם אם זה לא מוצלח בעיניהם, או שהם אומרים לך "זה כן יעבור בבג"ץ, לא יעבור בבג"ץ", או "יש פה בעיה נראה לנו", בסוף כשאתה אומר להם, "בכל זאת אני מעוניין בחוק הזה", החוק עולה. עולה לקריאה טרומית, הוא מגיע לוועדה. הדמוקרטיה עובדת בכנסת".
ואז כבר השכנוע של הפוליטיקאים, זה בעצם המשחק, לא יותר.
"כן, לא רק הפוליטיקאים, השכנוע של נציגי הציבור, שבאו לממש מדיניות, יושבים בוועדות. גם חברים מהאופוזיציה מצליחים לשנות דברים. גם כשהיינו באופוזיציה לא ויתרתי, תיקנו דברים, והוספנו ניסוחים, ואתה עושה עבודה. העבודה זה מה שנקרא חגיגה דמוקרטית, הכנסת היא באמת דמוקרטיה באופן הברור ביותר של המילה.
כשהגעתי למשרד התקשורת, אמרתי: "טוב, אנחנו רוצים לקדם חוק שידורים, לפתוח את השוק לתחרות, לפתוח את שוק הרדיו לתחרות, להפסיק את מימון התעמולה על חשבוננו, בואו נתקדם". ואז אתה מגלה שאתה לא באמת יכול. יש כל כך הרבה מנגנוני הגנה מפני נבחרי הציבור שיצרו הפקידים לעצמם, שזה פשוט בלתי נסבל. אתה לא יכול למשל, כשר, להגיש הצעת חוק בלי שהיועצת המשפטית לממשלה תסמוך את ידיה עליו. הם קוראים לזה "לסמוך ידיו". אם היא סמכה ידיה, אפשר לפרסם".
בנושאים האלה או בכלל?
"לא, בכלל. שר לא יכול לפרסם תזכיר חקיקה להערות הציבור בלי, מי שמפרסם בעצם את התזכיר זה היועץ המשפטי של המשרד. היועץ המשפטי של המשרד, קבעו לו, אני לא יודע מאיפה המציאו את זה, שהוא כפוף מקצועית לייעוץ המשפטי לממשלה, והחליטו שבלי שאחד המשנים או היועצת המשפטית לממשלה סומך את ידיו על החוק, מאשר אותו למעשה, אי אפשר לפרסם אותו.
וזו דוגמה אחת מיני רבות של סיכולים ממוקדים שעושים לכל פעולה, לכל מינוי. אם המינוי מוצא חן בעיניהם, הוא עובר חלק. אם המינוי לא מוצא חן בעיניהם, אז יש ניגודי עניינים ויש צווי ביניים ויש הקפאת סמכויות, ומה שאתה לא רוצה, בלי סוף. וגם אם כבר מינית, מנסים להשפיע על אותו אחד שמינית, כמו שהיה לי לאחרונה עם השופטת (בדימוס) שהדחתי אותה מיושב ראש ועדת האיתור".
השופטת בדימוס נחמה מוניץ. צילום מסך
שר התקשורת מתכוון כאן לשופטת בדימוס נחמה מוניץ, יו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור הישראלי והדחתה על ידו, כאשר לדבריו הייתה נתונה ללחצים מצד גורמים בייעוץ המשפטי לממשלה כמו גם בייעוץ המשפטי במשרד התקשורת, וזאת לאחר הקלטות שנחשפו על ידי העיתונאי אבישי גרינצייג: "שופטת שהצהירה בכתב פעמיים שכל החלטותיה היו עצמאיות לחלוטין, שקיבלה גיבוי במכתב מהיועצת המשפטית של משרד התקשורת, שקיבלה גיבוי נוסף מהשופט עמית, ואז מגיעות ההקלטות האלו שמראות שהכל שקר מוחלט", כתב קרעי על החלטתו, והוסיף: "שום מינוי מזוהם כזה לא יעבור אצלי. עברו ימי הזוהר של כנופיית שלטון החוק. לא לעולם חוסן".
בריאיון עם ice מתייחס לכך שר התקשורת: "נחשפנו להקלטות שפרסם אבישי גרינצייג, שבו היא מתארת את הייעוץ המשפטי, ואת אלה שלא נותנים לה לעשות כלום, ומכריחים אותה, ומאיימים עליה בבג"צים, עד שהיא נכנעה להם והחליטה לבחור את מי שהם רצו. זה מה שנקרא אנטי-תזה למדיניות של השר, ובגלל כל התהליך המושחת הזה שהיה, נאלצתי להדיח אותה. כאשר השופט שקדם לה, משה דרורי, שלא נכנע להם, גרמו לו להתפטר אחרי חצי שנה כשהקפיאו לו את הסמכות".
יו״ר ועדת האיתור השופטת בדימוס נחמה מוניץ. לא נגעתי.
— אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) September 16, 2025
צפייה מומלצת https://t.co/VvFdQ31q8i
בריאיון עם ice מתייחס לכך שר התקשורת: "נחשפנו להקלטות שפרסם אבישי גרינצייג, שבו היא מתארת את הייעוץ המשפטי, ואת אלה שלא נותנים לה לעשות כלום, ומכריחים אותה, ומאיימים עליה בבג"צים, עד שהיא נכנעה להם והחליטה לבחור את מי שהם רצו. זה מה שנקרא אנטי-תזה למדיניות של השר, ובגלל כל התהליך המושחת הזה שהיה, נאלצתי להדיח אותה. כאשר השופט שקדם לה, משה דרורי, שלא נכנע להם, גרמו לו להתפטר אחרי חצי שנה כשהקפיאו לו את הסמכות".
ועכשיו, אחרי השנתיים וחצי שאתה כבר למוד ויודע מה המנגנונים, ומי צריך וזה, עד כמה אתה אופטימי לגבי להוציא חלק מהרפורמות? חלק כבר יצא בעצם, אבל לא עיקרה.
"יש דברים שכן. למשל, גם התחילו איתי עם מניעה משפטית וניצחתי אותם. גם עם הסיפור של סגירת אל-ג'זירה ואל-מיאדין".
אתה חושב שסגירת אל-ג'זירה, אם לא היה השבעה באוקטובר, היית מצליח?
"אני לא יודע, לא ניסיתי, זה לא משהו שהפריע, מה שנקרא, עבר מתחת לרדאר שלי. בשבוע הראשון של המלחמה הם ממש הסיתו נגד מדינת ישראל וגילו מיקומי כוחות, וככה זה צף. אבל גם אז, היועצת המשפטית של המשרד שלי כתבה לי חוות דעת שיש מניעה משפטית לקדם את התקנות לשעת חירום האלה.
רק שהם הבינו שאני עקשן ואני אביא את זה למרות המניעה המשפטית לממשלה, הם נכנעו והגענו לאיזושהי הסכמה, שינוי קל שהם רצו לעשות, שאמרו "אם תעשה את זה, אז פתאום הכל יהיה בסדר". אותו דבר עם הפסקת המימון לעיתון "הארץ". אותו דבר עם ההעלאה של הערוצים הקטנים על עידן פלוס, לטובת הפריפריה, לטובת האוכלוסיות שמשתמשות במערך החינם הזה.
יש דברים שנעשו, אבל אתה צודק, הליבה, הדבר המרכזי שזה רפורמת השידורים, הם מושכים ומעכבים אותה כבר למעלה משנתיים".
"הרפורמה הזאת תעבור, ירצו או לא ירצו. כל העיכובים שלהם היו רק בגלל מאבק שלהם במדיניות"
אם כבר, בוא נדבר על רפורמת השידורים, כי באמת היה עכשיו את רשות האסדרה שבעצם קצת גם שמה עוד מכשול נוסף.
"היא בעיקר עיכבה אותנו. היא בעיקר עיכבה אותנו ארבעה חודשים, ברמה הזויה שלא קיימת באף מקום בעולם בחקיקה ראשית. הם עושים ממש צ'ק-ליסט לכל סעיף, לכל פסיק, לכל קוץ, לכל תג. "כן עשיתם? ככה חשבתם?". במקום להיות גוף שמסיר רגולציה, הם מכבידים מאוד על חוק שכל כולו הסרת רגולציה, בתקווה, ואני יודע את זה מבפנים, בתקווה שאו עד שנצליח להעביר אותו "או שהפריץ ימות או שהכלב ימות". אבל הפריץ נמצא והכלב חי, והרפורמה הזאת תעבור, ירצו או לא ירצו. כל העיכובים שלהם היו רק בגלל מאבק שלהם במדיניות.
הם התעקשו שלא נפתח את שוק החדשות לתחרות. אני רוצה לאפשר לערוץ 16, 17, 18, 19 לקום בלי פיקוח על התוכן. שהציבור יפקח על התוכן דרך השלט, דרך שקיפות של נתוני הצפייה, שלא תהיה מעורבות בתכנים, שלא תהיה מעורבות במודל העסקי של הפלטפורמות או של הערוצים. להחזיר את הכוח לצרכן – חופש, חירות, גם בתודעה וגם במחיר. והם מתעקשים שם.
אז עד הנקודה האחרונה שנשארה, זה להכריח סכום מינימום להשקעה בחדשות, לתת פיקוח רגולטורי מדינתי על התוכן - דברים שהם אנטי-תזה למדיניות. זה לא עניין של עבודה מקצועית או לא. האנשים אצלי במשרד, גם המנכ"ל שלי, הוא מגיע מרשות התחרות, היה סמנכ"ל כלכלה במשרד, הוא מקשה להם מאוד בניסיונות שלהם לסכל את המדיניות שלי, כי הוא מראה שהמדיניות שלי היא המדיניות הנכונה, היא המדיניות הליברלית, כמו מה שקורה ברוב מדינות העולם. הם לא מצליחים עליו, אבל בסוף-בסוף היו חייבים לשים איזשהו עוד "הנה, יש כאן איזו נקודה אחת, ובפסיק, בצ'ופצ'יק של הקומקום, יש ככה וככה".
אז למרות מה שיצא ממסקנות הוועדה, אתה ממשיך עם הרפורמה.
אתמול, אתמול. זה היה אתמול, כן. ובוודאי שאנחנו ממשיכים. זה מגיע ביום ראשון לוועדת שרים לחקיקה [הריאיון נערך יממה לפני י.ל], ושם ועדת השרים תכריע האם הצדק איתי, או הצדק עם הפקידים שמנסים לסכל את המדיניות".
בהתחלה, ברדוגו וכל מיני שופרות שאמרו "אל תיתן לערוץ של פטריק דרהי לקום, וזה לא טוב וזה פוגע בימין".
אני אציג רגע את הצד המתנגד. אנשים שאומרים: "זה נכון מה שהוא אומר, חופש ותחרות וכל זה, אבל בסוף היחידים שירוויחו מזה זה ערוץ 14 ואולי עוד".
איך בדיוק? למה ש-14 ירוויח מזה? כי אם אני מאפשר לכל ערוץ לקום, לערוץ 24 להיות משודר בכבלים ובלוויין, ובכל מקום שהוא רוצה. אתה יודע איך נלחמו בי? בהתחלה, ברדוגו וכל מיני שופרות שאמרו "אל תיתן לערוץ של פטריק דרהי לקום, וזה לא טוב וזה פוגע בימין".
אתה עדיין חוזר על האמירה של ברדוגו?
"בוודאי, מה זה? אני לא משקר".
לא, זה לא עניין של לשקר, יש עניין שכאילו גם לא להגיד, ואתה אומר את זה בראיון, אני שואל.
"לא, לא, בטח, בטח. אמרתי את זה גם בזמנו, אני לא מסתיר את זה. היו כאלה, יש כאלה גם עד היום, אפילו בחוק הרדיו. רדיו דרום והבעלים שלו וכל השופרות שלו שקשורים אליו, נלחמים בזה שאני לא אתן לערוצי הרדיו האזוריים לשדר בכל הארץ, שחלילה לא ייכנסו גם לשטח שלהם, שהם קיבלו בירושה מאבא שלהם.
אני נאמן לאג'נדה של הליכוד, של ראש הממשלה נתניהו, שאמר "אנחנו לא באים לסגור, לא רוצים לשלוט, אנחנו רוצים לפתוח את השוק, לאפשר מגוון דעות". כי הציבור בסוף איתנו, רוב הדעות בציבור איתנו. כדי שהציבור ישתקף בתקשורת, אנחנו צריכים לשחרר את זה, לתת חופש. אם אתה ממשיך בשיטות קומוניסטיות, לא לתת לזה לשדר ולא לתת לזה להגיד, ולהתערב בתוכן ובלוח השידורים, בסוף אתה מקבל במקום את הציבור במסך, את הפקידות במסך. וזה הדבר שאני נאבק בו".
יעקב ברדוגו. צילום" אריה לייב אברהמס פלאש 90
"מאחורי הקלעים הם אומרים, "אנחנו יודעים שזה לא זה, אבל אין לנו ברירה". אני אומר, איך אתם אומרים שאני הופך אותנו לצפון קוריאה, לשליטה בתקשורת? הרי בדיוק הפוך. הרי אני מסיר את הפיקוח מהתוכן, אני סוגר את הרשות השנייה, סוגר את מועצת הכבלים והלוויין, לא מאפשר לממשלה יותר, גם לא בדרך של פקידות או של תאגיד או של רשות תקשורת, להתערב לכם בתכנים. אז איך אתם אומרים שזה.
"אגב, גדעון סער, שהיה אז בוועדת שרים, אמר שאנחנו מורידים ממאה לאפס את הפיקוח על התוכן, ולכן הם מפחדים מזה. הם רוצים להמשיך לפקח. והיועמ"שית אמרה: "זה מגדיל את השליטה של הפוליטיקאים בתקשורת". דבר והיפוכו, שהם לא יודעים איך לומר את זה. הם לא יודעים איך להסביר את עצמם. הם מפחדים פשוט מתחרות. הם מפחדים שיהיה כאן חופש, שיקום ערוץ טוב, ערוץ 7, ערוץ 8, לא משנה, כל אחד שרוצה. יש הרבה שרוצים שמחכים בתור להקים ערוצי טלוויזיה ולהיכנס לרצף ערוצי החדשות. הם לא רוצים את זה".
שכל מה שמונע מהם להיכנס זה בגלל הרגולציה, כי הם צריכים אישורים וכודומה? זאת אומרת, יש ערוצים שמחכים להיכנס ולא יכולים?
"ערוץ i24, הוא לא משודר היום בכבלים ובלוויין. הוא לא רוצה רגולציה. ערוץ i24 קם בזכות הרפורמה. הם הבינו שהרפורמה תיתן לו לשדר בכל מקום, אז הם התחילו לשדר בדיגיטל".
הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, איפה זה עומד מבחינתך? כי בינתיים אתה רק ממנה כל מיני יו"רים ומנכ"לים.
"לא, בחוק השידורים, הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין נסגרות. כל עוד חוק השידורים לא עבר, וגם אחרי שהוא יעבור, יש איזו תקופת מעבר, של העברת סמכויות. בינתיים צריך למנות, צריך שיהיו שם אנשים. אז ברשות השנייה אנחנו נמנה בקרוב מועצה חדשה בינואר, ובמועצת הכבלים והלוויין, גם צריך למנות שם יושב ראש. אנחנו יוצאים להליך איתור. התאגיד הוא סיפור אחר.
עוד ניגע בתאגיד. איך חוק השידורים, הוא יעבור לדעתך במתכונתו הנוכחית, לא בכל מיני שינויים?
"אני אגיד לך יותר מאם הוא יעבור או לא יעבור. בעיניי, רפורמת התקשורת יותר חשובה אפילו מרפורמה במערכת המשפט שאנחנו מנסים לקדם. כי רפורמת התקשורת היא כלי הקיבול של כל שינוי מדיניות שאנחנו נרצה לעשות. אם אנחנו מקדמים דברים טובים, ובערוצי התעמולה אומרים שזו דיקטטורה, ואומרים שלומר לשופט "אתה צריך לקיים את החוק" – זה אנרכיה, ולא הפוך, שהשופט מצפצף על החוק וזו האנרכיה האמיתית, אז אתה לא יכול לקדם שום דבר.
כי הציבור, אם הוא לא צופה בערוץ 14 או מאזין לגלי ישראל, אם הוא לא ימני גם ככה שאתה לא צריך לשכנע אותו, הוא קהל שבוי בידיים של ערוצים מסוימים, שהם נגד, לא משנה מה, גם אם אתה עושה דברים טובים. ולכן הרפורמה בתקשורת היא הכלי, היא התשתית לממש מדיניות, כדי להביא את מגוון הדעות שיש בעם".
ולכן אני מאמין, ואני מאמין שזה חייב לעבור. שאנחנו צריכים לנצל את כנס החורף, שהוא כנס החורף האחרון של הממשלה הזו, של הקואליציה הזו, להעביר את הרפורמה. היא חשובה מאוד, כדי לייצב את המשילות, כדי להחזיר את המשילות.
עד כמה ראש הממשלה בזה?
"הוא איתי לגמרי. הוא לא סתם שם אותי כשר התקשורת. הוא לא סתם מינה אותי לתפקיד הזה. כחבר כנסת לא יכולתי לקדם רפורמות כאלה בהצעות חוק פרטיות. חוץ מהסיפור של התאגיד, שזה העניין של להפסיק לממן על חשבוננו את התעמולה נגדנו, זה דבר שהוא פשוט".
אם בתאגיד היה מגוון דעות לשיטתך, עדיין עצם זה שזה שידור ציבורי זה מפריע?
"קודם כל, הבסיס הוא שהמדינה לא צריכה לממן דברים שיש אותם בשוק החופשי בחינם. למה הציבור צריך לממן חדשות בעברית כשיש לך חדשות בעברית?
חדשות אולי לא, אבל סדרות והפקות מקור.
"אז זה מה שאני אומר. אז כן, המתווה שלי בתאגיד הוא להפסיק רק את החדשות בעברית. דברים שאין אותם מספיק בשוק, שזה הפקות מקור, היסטוריה, תרבות, מורשת ישראל, ילדים, ספורט, חדשות בשפות זרות. זה כמובן צריך להיות מאוזן, מגוון. לדרוש שהדברים יהיו כמו שצריך על פי חוק, אבל לא חדשות בעברית. הן אלו שהכי מפריעות לציבור שמרגיש שהוא מממן את התעמולה נגדו.
אבל הפקות מקור, "קופה ראשית", זה משהו שהוא נצרך?
"אתה צודק".
לא, אני שואל, לאו דווקא כי זו דעתי, בשביל השאלה.
"לא, לא, אז אני אומר, יש דברים שהם בהחלט מוצלחים ויכולים להסתדר לבד בשוק החופשי ולהרוויח יפה מאוד. הפקות המקור מהסוג שאני מצפה לראות בתאגיד, זה הפקות שבאות לתת מה שהשוק לא עושה מספיק, או לא יודע לעשות מספיק, או שזה לא עם מספיק רייטינג כדי להיות כלכלי לייצר את זה. כמו שאמרתי: היסטוריה, תרבות, מורשת ישראל.
לא "1948 – לזכור ולשכוח" של הסתה נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל, שאגב פניתי היום, ממש עכשיו, לא יודע אם ראית, לשר האוצר לשלול להם תקציב לפי חוק הנכבה, כי הם ממש עוברים שם על החוק בהסתה נגד מדינת ישראל. אז אני אומר, בוודאי שזה צריך להיות באופן שיממש את המטרות שלשמן אולי יהיה תאגיד שידור. אפשר, ואמרתי בעבר, זה לא חייב להיות תאגיד שידור, זה יכול להיות גם קרן שתממן סדרות והפקות מקור בנושאים שאנחנו רוצים שיהיו לנו כמורשת של המדינה, של עם ישראל. אבל אפשר גם להשאיר את התאגיד שיעשה את זה, רק בצורה שעומדת בדרישות החוק ומגוונת לפי ערכיה של מורשת ישראל, כמו שמופיע בחוק התאגיד".
טיזר של התאגיד לסרט קופה ראשית
טיזר של התאגיד לסרט קופה ראשית
אתה אומר, אם מנכ"ל התאגיד מכוון לרייטינג והוא מתגאה ברייטינג גבוה, זה בעצם טעות אבסורדית?
"כן, זו לא המטרה שלו. המטרה שלו היא לא לייצר רייטינג. למרות שבחדשות, וכן אנחנו משתמשים בטיעון הזה, גם לא צריך אתכם, כי יש את זה בשוק החופשי. ואם אתם כבר עושים את זה, תעשו את זה באופן שבאמת יעניין את הציבור, שייתן ערך מוסף, אבל גם זה לא. אז תהיו מאוזנים ומגוונים. יכול להיות שתקשורת מאוזנת גם משיגה פחות רייטינג, כי אנשים רוצים קצת אקשן, נגיד, אבל גם זה לא. גם לא מאוזן, גם לא רייטינג וגם מיותר. אז למה אנחנו צריכים אתכם?".
הבנתי. ואיפה זה עומד? זה גם בחוק השידורים? איפה סגירת התאגיד עומדת?
"יש את החוק שהגשתי ביחד עם חברת הכנסת גוטליב, שוועדת הכלכלה הקפיאה אותו. אני דיברתי עם חברת הכנסת מספר פעמים, יש לה סמכות לפי תקנון הכנסת לבקש להעביר את החוק לוועדה אחרת. אני מניח שהיא תעשה את זה כשהיא תמצא לנכון".
רגע, מה זה "כשהיא תמצא לנכון"? מה, היא עסוקה עד כדי כך? או שזה פוליטיקות כבר מול ביטן?
"לא, אני לא חושב שזה משהו שקשור, שהיא נמנעת בגלל יושב ראש הוועדה. לדעתי, יש חוקים חשובים יותר בעיניה שהיא נאבקת עליהם, והסיפור של התאגיד הוא פחות, לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלה. במקביל, הגשנו הצעת חוק יחד עם חברת הכנסת גלית דיסטל, שעוסקת בדיוק במתווה הזה של הפסקת החדשות, התעמולה על חשבוננו. העברנו את זה בוועדת שרים לחקיקה, ולא הספיקו להביא את זה להצבעה בכנסת כי היה איזה סיפור שלא הביאו חוקים בסוף המושב הקודם, בסוף כנס הקיץ".
אז אתה אומר שאולי בחורף זה כן ירוץ.
"אני מעריך שבחורף זה כן יתקדם".
"משקר השופט בדימוס מלצר ואומר שבחוק בעצם אני מקים גוף שיקבע את הרייטינג - שקר מוחלט"
לגבי הרייטינג. מעבר לחוק השידורים, גם בספירת הרייטינג יש לך say ואתה רוצה לשנות. אבל אם אתה באמת תפתח את השוק החופשי לכולם, אז מה אכפת לך איך סופרים את הרייטינג?
"לא, הכלי הזה של השקיפות לציבור, הוא כלי חשוב. כדי לגרום בסוף לאותם בעלים של ערוצים, לאותם מפרסמים, לדעת שדברים שפוגעים בציבור, שדברים שהם מוטים בצורה משמעותית, שדברים שהם לא מאוזנים, הציבור לא צופה בהם. השקיפות הזו, היא מאזנת למעשה את החופש".
חברה בינלאומית כמו קנטאר מדיה זה לא מספיק?
"לא, לא, זהו שלא. להבדיל ממה שאומר, ממה שמשקר השופט בדימוס מלצר ואומר שבחוק בעצם אני מקים גוף שיקבע את הרייטינג - שקר מוחלט. הדבר היחיד שיש בחוק, זה שהרשות החדשה שקמה, תוכל להנחות את ספקי התכנים לשקף את נתוני הצפייה בזמן אמת".
להגיד להוט ו-yes לשחרר את הנתונים?
"להגיד להוט, yes, פרטנר, סלקום, שבאתר האינטרנט שלכם בכל רגע נתון, תשקפו לנו כמה ממירים פתוחים על כל ערוץ, למשל. משהו כזה, לא התערבות בתוכן".
כחובה או כהצעה?
"כחובה. הרשות תוכל להורות להם לעשות את זה. אותה רשות, אגב, שכולם מסכימים שהיא מאוזנת ומנותקת פוליטית מהשר, וזה אולי אחד הדברים היחידים שיש הסכמה עליהם, גם עם משרד המשפטים, משרד האוצר וכולם. כי לא אכפת לי כל כך, כי זו רשות שאין לה סמכויות להתערב בתוכן, אלא רק בנושאים תחרותיים של מחירים בלתי מפלים ודברים כאלה. אותה רשות, יש לה סמכות, ומן הסתם אין שום סיבה למנוע מהציבור. "אל תמנע טוב מבעליו". יש נתונים? שתשקף אותם לציבור. ובסופו של דבר, הנתונים האלה יכולים להיות עוגן של אמת מול מניפולציות שמנסים לעשות בוועדות מדרוג למיניהן".
אתה אומר שקנטאר מדיה אולי מוציאה נתונים, אבל ועדת המדרוג היא זו שעושה שינויים שם?
"ועדת המדרוג בסוף עושה את זה דרך מדגם".
מדגם, אבל שקנטאר מדיה עושה להם, 750 בתי אב במדגם.
"אבל זה מדגם, אני מדבר על נתוני אמת של מיליוני אנשים. זה לא מדגם שאפשר להטות אותו דרך מי שמקבל את השלטים האלה. אני מדבר על נתוני אמת של מאות אלפים, של מיליוני מנויים. יש את יהודה ושומרון שלדעתי לא דוגמים אותם בכלל".
הם טוענים שגם חרדים וגם מתנחלים נמצאים שם במדגם.
"בכל מקרה, אני מעדיף שקיפות. מי שמפחד משקיפות, כנראה שיש לו מה להסתיר. אם הם מפחדים משקיפות של נתוני אמת, יש להם מה להסתיר".
אם גלי צה"ל היה תחת המשרד שלך, היית מתערב או סוגר או משנה?
"קודם כל, כן. כבר לפני מספר חודשים, שלחתי טיוטת הצעת החלטה, משותפת לשר הביטחון ולי, לסגור את גלי צה"ל. גלי צה"ל מזמן היא כבר לא הפה של החיילים שלנו, היא לא מייצגת את צה"ל, היא משמיעה ביקורת נגדם, ולפעמים גם הסתה נגדם. החיילים ששומעים את גלי צה"ל נרתעים, ממש אומרים "למה הם מחלישים אותנו? למה הם מדברים ככה עלינו?". וחוץ מזה, שבאף מדינה דמוקרטית אין תחנה צבאית. לא צריך דבר כזה, לא על חשבון הציבור, לא על חשבון החיילים שלנו שמשרתים שם את התעמולה הזאת נגדנו. שר הביטחון קיבל את הטיוטה הזאת והחליט להקים ועדה. אז אני מחכה לתוצאות של הוועדה.
הקמה של ועדות לפעמים יכולה לקחת הרבה זמן.
"בסדר, אני רציתי להביא את זה לממשלה. יש כבר החלטה של ועדה קודמת שזו סמכות של שר הביטחון, שהוא יכול להביא את זה להחלטת ממשלה. הבאתי את זה ביחד, כי ראש הממשלה גם אמר "תביאו את זה ביחד", כי על התכנים הלא-צבאיים למעשה מי שאחראי זה שר התקשורת. אז יש לי איזשהו קשר לגלי צה"ל. ולכן כתבתי את אותה החלטה, היא נמצאת אצל שר הביטחון. אם הוא יחליט אחרי המלצות הוועדה או לפני, להביא את זה לממשלה ולסגור את גלי צה"ל, אני חתום כבר על ההחלטה.
לגבי עסקת פלאפון-הוט מובייל, ובכלל מה שקורה עם הוט, יש לך עמדה על זה?
"כן, קודם כל הדברים האלה נבחנים על ידי גורמי המקצוע במשרד, אבל בסופו של דבר, גם בלי לראות את כל הפרטים, ותמיד יכול להיות שפרטים ונתונים שיראו לי ישנו את דעתי, אבל על פניו, אנחנו לא רוצים להקטין את התחרות, אנחנו רוצים להגביר את התחרות. ולכן גם פרסמנו עכשיו אפשרות ליזמים פרטיים, כמו חברת חשמל ואחרים, לקחת חלק גם בתשתיות הסלולר. אנחנו מאפשרים ליזמים פרטיים לתת פתרונות חדשנות, רשתות פרטיות למקומות מסוימים.
אנחנו פותחים את השוק לתחרות, מתמרצים רשויות. פרסנו עשרות אתרים ביהודה ושומרון, ובשנה הקרובה עוד כמה עשרות אתרים. אני לא רוצה להקטין את התחרות. תחרות חשובה לנו, ואנחנו נאבקים שגם חברות קטנות שקיימות ימשיכו לתת את הפייט הזה, ימשיכו להיות המשקולת שמטה את המחיר ואת התחרות לטובת הצרכן. ולכן על פניו, האינסטינקט שלי הוא להגיד שאני לא רוצה לאפשר הקמת מפלצת שתקטין את התחרות במשק הזה".
.jpeg)
לגבי השקעה ביצירה מקומית של גופים כמו דיסני ונטפליקס
"כן, זה נמצא בחוק השידורים. בחוק השידורים אנחנו בעצם מייצרים מגרש משחקים מאוזן לכל השחקנים בשוק: גם פלטפורמות, גם ערוצים, גם מקומיים וגם בינלאומיים. מביאים את זה בהדרגה, בתוך כמה שנים, לשישה וחצי אחוז השקעה בהפקות מקור, ביצירה ישראלית. היצירה ישראלית חשובה לנו. הייתה בקשה בעבר שקיבלנו מארה"ב, אנחנו רוצים לשקול ולבחון את זה. הדברים יבחנו בוועדה כשנגיע, כרגע זה קיים בחוק.
לשקול ולבחון מה? לבטל?
שלמה קרעי: "אני לא יודע, הם רוצים לבטל, רוצים לשנות. יכול להיות שיש להם הצעות אחרות, יכול להיות שיש דברים שאי אפשר לשקול אותם, אבל זה יקרה רק תוך כדי הדיונים בוועדה".
אתה עצמך, יש לך זמן לצפות בטלוויזיה או לצרוך תוכניות רדיו?
"מעט מאוד, מעט מאוד".
תודה רבה ושנה טובה.
"שתהיה שנה טובה לכל בית ישראל, שהלוחמים שלנו יחזרו בריאים ושלמים".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(3):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
3.קרעי יעבור אבל הרפורמה לא. הוא אידיוט (ל"ת)יובל אורן 09/2025/24הגב לתגובה זו0 1סגור
-
2.עוד מעט שלמה יחזור לרעות גמלים... (ל"ת)הדר 09/2025/22הגב לתגובה זו0 1סגור
-
1.ניצחון המוחלט של מעצמת ספרטהKING BIBI 09/2025/22הגב לתגובה זו1 1השם יתברך ועולם התורה, נותנים כח מגן עליון עם תפילות לממשלת הימין במלא מלא ניסים ונפלאות עם ביבי המלך, בזכותם יש ניצחון המוחלט עם ניהול המדינה מדהים בכל התחומים כדי שנהפוך לסופר ספרטה. הציבור לא טיפש ומבין היטב, שעתיד זוהר זה- גיבורי הימין על מלא עם ביבי, בנגביר ודרעי. אבל השמאל הנוכל הורס תמדינה.סגור
