הסופרת והיוצרת הדסה בן ארי ממשיכה לתחזק מערכת יחסים קרובה, פתוחה וחשופה במיוחד עם עוקביה ברשתות החברתיות. הפעם, היא בחרה להתמקד ביום ירושלים וגם סיפקה חשיפה לאחד הנושאים הרגישים והמרתקים ביותר עבור כל אדם דתי: שאלת ה-"מה הייתי עושה אם לא הייתי דתי?".

בפוסט שכולו מכתב אהבה וגעגוע לירושלים, חשפה בן ארי את הקשר הקרוב והעמוק שהיא מחזיקה בלב כלפי בירת ישראל, לכבוד יום ירושלים. כדי להמחיש עד כמה האהבה הזו עזה, שיתפה בן ארי בווידוי מפתיע וסיפרה כי אם הייתה יכולה לעשות קעקוע - היא הייתה בוחרת לקעקע על גופה את חומות העיר העתיקה.

בן ארי לא הסתפקה רק בווידוי האישי, ושיתפה גם בתחושותיה המורכבות לגבי אופיו של יום ירושלים בשנים האחרונות, והפיכתו לחג המזוהה בעיקר עם המגזר הדתי:

"עם השנים יום ירושלים הופך יותר ויותר לחג שהוא בעיקר של דוסים שמבינים את השפה של הגעגוע, שמתפללים להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים. שלא מתביישים לרקוד ברחובות ירושלים כשהם מאוהבים ומחבקים דגלי ישראל. אבל למה בעצם? לדתיים אין בעלות על געגוע. געגוע הוא שפה אוניברסלית. כולם מתגעגעים, אבל לא כולם מקשיבים לגעגוע הזה. אני חושבת שאנשים מפחדים מהלהט הדתי כי הם רואים בו פונדמנטליזם ולא יודעים שיש בו בעיקר רוך ורומנטיקה ונאמנות".

לסיום, שיתפה הסופרת ברגע אינטימי ומרגש שחוותה השבוע עם ילדיה, כחלק מהניסיון להעביר להם את החיבור ההיסטורי והרגשי לעיר הקודש:

עוד ב-

חנן בן ארי כמו שלא הכרתם: הזמר הענק נחשף

לכתבה המלאה

"השבוע השמעתי לילדים את ההקלטה המפורסמת של הצנחנים משחררים את הכותל. השעה הייתה שבע וחצי בבוקר. 'אני אינני אדם דתי', 'הר הבית בידינו', 'טוווווווווו'. בחניית בית הספר ניגבתי את הדמעות. מנגבת ומנגבת ושואלת אותם, אתם מבינים, אתם מבינים מי זאת ירושלים?".