תקשורת ומדיה

נתניהו הכריע בין אראל סג"ל לאבישי בין חיים: "נמשך שנים"

במהלך הגעתו לאולפן "הפטריוטים" בערוץ 14, התבקש ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי ינון מגל ליישב את הוויכוח עתיק היומין בין אראל סג"ל לד"ר אבישי בן חיים. "אני טוען שאתה יותר הרצליאני, ואראל טוען שאתה יותר ז'בוטינסקאי" - זו ההכרעה

מערכת ice | 
נתניהו אבישי בן חיים אראל סגל (צילום : ויקיפדיה/ סטודיו תומאס תומר שלום, יחצ חיים גולדברג, יונתן זינדל פלאש 90)
התקשורת והזירה הפוליטית ממשיכות לסעור כחלק ממסע הבחירות, ובמהלך הגעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאולפן "הפטריוטים" בערוץ 14, נרשם רגע מסקרן ופילוסופי במיוחד.
המגיש ינון מגל ניצל את הנוכחות של נתניהו ופנה אליו בבקשה לפתור סכסוך עתיק יומין שנמשך כבר שנים בין שני חברי הפאנל, ד"ר אבישי בן חיים ואראל סג"ל: "ראש הממשלה, אני רוצה שתפתור סכסוך שיש ביני לבין אראל סג"ל. יש לנו ויכוח בין הרצל לבין ז'בוטינסקי. אני טוען שאתה יותר הרצליאני, ואראל טוען שאתה יותר ז'בוטינסקאי. תפתור את הסכסוך הזה, הוא נמשך שנים", הכריז איש התקשורת והדוקטור לפילוספיה אבישי בן חיים.
נתניהו לא התבלבל והשיב לדילמה במפורט: "קודם כל, ז'בוטינסקי היה תלמידו המובהק של הרצל. מי שחידש הכי הרבה, צריך לדעת, זה היה הרצל. והרצל אמר שבלי שנקים מדינה יהודית, אנחנו נושמד. אומרים שאף אחד לא חזה את השואה - הוא כתב על השואה 33 פעם. הוא חזה, הוא הבין את זה. הוא ראה המון מקרים אנטישמיים, הוא ראה מה קרה בפריז עם משפט דרייפוס, הוא הבין הכל. ולכן, בער בו הנושא הזה, באמת, וחיפש מקלט לילה. הוא היה מוכן ללכת לאוגנדה, כי הוא לא יכול היה לפרוץ את שערי ארץ ישראל, אז הוא היה מוכן אפילו לעשות את זה".
בנקודה זו הרחיב נתניהו על סבו, הרב נתן מילקובסקי-נתניהו, שהיה פעיל ציוני בולט וציר בקונגרס הציוני: "סבי זכרונו לברכה, הרב נתן מילקובסקי נתניהו, שהיה בקונגרס הציוני בהאג אחרי מותו של הרצל – העריץ את הרצל וסגד לו, ובכל זאת יצא נגדו בתוקף בנושא תוכנית אוגנדה. לימים, אבי פרופ' בנציון נתניהו שאל אותו: 'הרי הרצל חזה את השואה, למה התנגדת אליו בכזאת תקיפות? האם חשבת שהבריטים ישקרו ולא ייתנו לנו את אוגנדה?'. סבי ענה לו: 'בדיוק ההפך. התנגדתי כי פחדתי שהבריטים כן יעמדו במילתם - ואז היינו נתקעים באוגנדה ולא מגיעים לעולם לארץ ישראל'".
נתניהו סיכם את ההכרעה בין השניים: "ואני חושב שבמבחן של הברירה האיומה הזאת, בין לחלץ את היהודים מהשואה הממשמשת באירופה לבין ההליכה לאוגנדה, בסוף אני חושב שסבי צדק. ובמובן הזה, זו הסטייה היחידה, באמת הסטייה היחידה האמיתית שהייתה לו, והיא מוצדקת".
לסיום התייחס נתניהו למקומו של ז'בוטינסקי בתמונה: "עכשיו, אתה שואל אותי על ז'בוטינסקי? ז'בוטינסקי היה באמת תלמיד מובהק של הרצל, תלמיד גאון. והוא הבין את הצורך במאבק הפוליטי, המדיני. הוא הבין את זה מצוין, הוא הבין את הצורך בקיר הברזל. הוא באמת יצק את היסודות של דברים רבים שאנחנו עושים היום, שאני עושה היום. אבל - בלי הרצל לא היה ז'בוטינסקי". קביעה זו הותירה את אראל סג"ל נבוך, בעוד המצלמה תפסה מיד לאחר מכן את אבישי בן חיים עם חיוך מרוצה מאוזן לאוזן.
בנימין זאב הרצל:
בנימין זאב (תאודור) הרצל (1860–1904), המוכר כ"חוזה המדינה", היה עיתונאי, מחזאי ומשפטן יהודי-אוסטרי שהפך לאבי הציונות המדינית ולמייסד ההסתדרות הציונית העולמית. בעקבות התגברות האנטישמיות באירופה וסיקור משפט דרייפוס בפריז, הגיע למסקנה כי הבעיה היהודית דורשת פתרון לאומי ומדיני עצמאי. הוא יזם את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ב-1897, חתר להכרה דיפלומטית בין-לאומית במדינה יהודית, ואף העלה את "תוכנית אוגנדה" כפתרון חירום למצוקת יהודי מזרח אירופה.

זאב ז'בוטינסקי:
זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1880–1940) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי ונואם מבריק, שנחשב לאבי הציונות הרוויזיוניסטית ומייסד תנועת בית"ר והאצ"ל. ז'בוטינסקי דגל בגישה אקטיבית וצבאית להגנת העם היהודי, יזם את הקמת הגדודים העבריים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה וניסח את תפיסת "קיר הברזל". הוא התנגד לפשרות מדיניות של ההנהגה הציונית המרכזית, נאבק למען עלייה חופשית והקמת מדינה יהודית בעלת רוב מוצק, והניח את התשתית האידאולוגית לימין הליברלי והלאומי בישראל.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה