מעריב הוא עיתון שנאבק על שרידותו מול 2 ענקים - ידיעות אחרונות וישראל היום - ובמצב כזה כל ידיעה וכל כתבה וכל תחקיר שיהיה בהם חומר ש ל א מופיע בשאר העיתונים - יש לו חשיבות קריטית. אלא שקיצוצים במצבת הכתבים והעורכים, שזה כפי שהתפרסם הבוקר, מה שמעריב מתכוון לעשות - היא הפתרון הגרוע ביותר. משמעות הקיצוצים היא: מורל ירוד של הנשארים שיחששו לגורלם הם, מכאן גם הגדלת תופעת ה"ראש הקטן", ומכאן התחלת ירידה באיכות הדיווחים וירידה במוטיבציה להשיג סקופים וכתבות בלעדיות. כל זה יוביל כבמעגל קסמים להדרדרות נוספת במכירות העיתון, דבר שיביא לירידה במוטיבציה של המפרסמים לפרסם בעיתון ומכאן כבר קצרה הדרך להגדלת ההפסדים. על כן, ייטיב מעריב אם ישמור את כח האדם שלו, יקצץ דווקא במשכורות ה"טאלנטים" - אותם כותבי טור ואותם אלה שלא מדווחים מהשטח, וכן יבצע שינויים מבניים בעיתון כמו הפסקת הוצאת המוסף הפלצני "ז'ורנל", העברת שעות ההפצה של העיתון לשעות אחר הצהרים המאוחרות ושינוי מתכונתו לפורמט רחב יותר (כזה שהיה עד 1992) ובכך להבדילו ממתחריו. אין זה אומר כי מעריב יזכה בין לילה לרווחים נאים, אבל זו תהיה תחילת הדרך להתאוששות משום שהדור החדש של הישראלים דורש עיתונות איכותית יותר מזו הקיימת כיום, עיתונות פחות מוטה לצד זה או אחר וכזו שתתן לו את מירב האינפורמציה המעודכנת, ולמעריב יש את היכולת לעשות זאת. אם תמומש תכנית הקיצוצים - יהיה זה עוד מסמר בארון הקבורה של העיתון, וחבל.