שוק הטלוויזיה בישראל לקראת מהפך. עד היום התרגלנו לשני סוגי ערוצים בפיקוח המדינה: ערוצים מסחריים כמו רשת 12 וקשת 13, שחויבו להנגיש את התכנים שלהם באופן חינמי לציבור והכנסותיהם נובעות מרצועות הפרסומות הארוכות שמשודרות לצד התוכניות. הסוג השני של טלוויזיה ממוסדת בישראל הוא טלוויזית הכבלים כמו יס והוט שהונם נגזר בעיקר מלקוחות שרוכשים מינוי להתחברות לתוכן שלהם.

מוות איטי: כך ייבשו שירותי הסטרימר את הטלוויזיה הממוסדת
לאורך השנים, הצליחו הערוצים המסחריים לגוון את מקורות ההכנסה שלהם ממכירת תוכן ל–VOD או להפקות חוץ-לארץ. כעת, עם העליה ההולכת ומתפתחת של שירותי סטרימינג כמו נטפליקס וחברותיה שמציעות תוכן מבוסס אינטרנט, רווחי הפירסום מתמקדים בפלטפורמות אלו ומגיעים בעיקר לגוגל ופייסבוק.

הדיגיטל כיבה את הטלוויזיה. צילום : iStock

כך נוצר מצב שבמשך כעשור שוק הפרסום בטלוויזיה מאבד מאחיזתו ושירותי הסטרימינג עולים במקביל. עוד חשוב לומר כי פעילותם של ערוצי הכבלים והלויין היו מפוקחות בידי הממשלה ועם המעבר לדיגיטציה חדשה בתחום, התכנים למעשה יוצאים מתחת הפיקוח הממשלתי.

במצב זה מנסות חברות התקשורת הממוסדות בישראל לתמרן מחדש את צעדיהן כדי להישאר רלוונטיות ויותר מכל – רווחיות. התחרות הקשה הביאה לשחיקה בדמי המנוי וכעת נעשים צעדים מקבילים לייצר פלטפורמת בת של שירות סטרימינג, כמו סטינג TV של יס, ושירותי ה-VOD שככל הנראה יברו מתיחת פנים. במצב החדש יחזירו החברות את הרלוונטיות שלהן לשוק הפירסום ויוכלו להינות שוב מהרווחים שהוא יכול להקנות להן.

היציאה מתחום הרגולציה אל תחום האינטרנט

פירסומים אלו יוכלו להופיע גם בתוכן הרגיל של חברות אלה כל עוד אופן הצריכה שלו הוא על גבי תשתית אינטרנטית ולא לויינית. מכיוון שהתוכן הפירסומי ישודר על גבי הפלטפורמה האונליין כך שהפעילות בה נטולת פיקוח, כך באמצעות אספקת תוכן על גבי האינטרנט עתידות חברות הלויין לעקוף את מחסום הפירסום שמוטל עליהן בידי הרגולטור.
בנוסף מופעל בשנים האחרונות לחץ שמטרתו שינוי חקיקה בתחום. היום לפי החוק הערוצים המסחריים משדרים את התוכן של חברות הלויין בחינם. מטרת שינוי החקיקה לחייב תשלום עבור תכנים אלו. עד כה הצליחו קשת ורשת לגבות תשלום על התכנים שלהם שמשודרים בשירותי הטלוויזיה של סלקום (סלקום TV) ופרטנר (פרטנר TV), והניסיון כרגע להחיל את אותה שיטה על ערוצי הלווין והכבלים.

במגמה הנוכחית, שוק הטלוויזיה עתיד לעבור כולו לשדר על גבי האינטרנט, כך שהרגולציה בעניין כמעט ובטלה. קשת ורשת יוכלו להגיע במצב כזה להכנסה של עוד כ-50 מיליון שקלים לכל אחת מתשלום עקיף על התכנים שלהם. הוט מנסה לעשות שריר מול האופציה הזאת ומאיימת בפגיעה בשוק הפרסום של הערוצים.

הצרכן ישלם ביוקר ?

קשת יחד עם RGE  וככל הנראה בשיתוף רשת — מנסות להקים פלטפורמת טלוויזיה חדשה, כמו גרסת הסטרימינג המשודרגת של עידן פלוס שתהיה מבוססת אפליקציה. הגופים יבנו יחד חבילת תוכן שתיתן מענה של ערוצי הברודקסט הישראליים, והיא תכלול תכני אקטואליה, ילדים, ספורט ובידור. מחיל החבילה יתחיל בכ-50 שקלים בחודש במחיר בסיסי אליו ניתן להוסיף תכנים נוספים בתשלום. המחיר הזול משמעותית משאר שירותי הטלוויזיה כמו סלקום או פרטנר, יאפשר ככל הנראה בעתיד תחרות שתוזיל את חבילות הערוצים הכוללות גם תכנים לספורט וילדים.

איחוד מרגש? קשת ורשת

המטרה של קשת היא לגבש חבילה מודולרית שמחירה יתחיל ב–50–60 שקל בחודש, ויהיה ניתן להרחיב אותה עם שירותי תוכן נוספים כמו ספורט. כבר בקרוב צפויה קשת להציע שדרוג משמעותי לאפליקציה שלה המיועדת לטלוויזיות החכמות.

השינויים בתחום, כשהם מוציאים את המדיה המרכזית מתחת עיני הרגולטור עתידים ליצור הפרטה פיראטית ולא בטוח אם ישתלמו לצרכן או דווקא יעלו לו ביוקר, במצב שבו החברות עצמן מחליטות כמה מותר להן לגבות ובאין אפשרות פיקוח. השאלות עדיין נשארו: האם התחרות מול סלקום ופרטנר תוריד את המחירים? והאם דווקא מעבר לסטרימינג אל מול ערוצי טלוויזיה חינמיים יעלו את העלויות לצרכן?