לפני כשלושה חודשים יצא האלבום החדש 'ממותה', של להקת הבלוז-רוק פול טראנק. חלק מחברי הלהקה הם יוצאי יחידות מובחרות בצה"ל, וחלקם של השירים באלבום מדברים באופן חשוף על השירות הצבאי, על חברים שנאבדו, וגם על טראומות והלם קרב ("וואלק"). אחד מהשירים שפורסם יחד עם יציאת האלבום, הוא קטע אינסטרומנטלי (ללא מילים) שנקרא 'סייף'. אתמול בערב (שלישי), ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שיתף סולן הלהקה גל ניסמן את הסיפור של חברו ליחידת 'אגוז', סמל ראשון סייף ביסאן ז"ל, שנפל במבצע 'עופת יצוקה'.

"סייף היה חברי לצוות במשך שנתיים ושלושה חודשים", כותב ניסמן, "הוא גדל בכפר הדרוזי ג'ת בגליל המערבי. מלך הצחוקים של הצוות. מהאנשים האלה שמשפטים שלו הפכו לקאלט עוד בזמן שכולם נחנקים מצחוק . חבר אמיתי. מאלה שסמכתי עליהם שיהיו שם כשצריך באמת. בחודש הראשון בטירונות הוא נפל בזמן שטיפס על חבל שש, נקע את הקרסול בצורה קיצונית ועשה מסלול שלם, שנה וחצי, על רגל אחת. כוח רצון מטורף."
 

View this post on Instagram

A post shared by Gal Nisman (@gal_nisman)

"כמובן שאף אחד לא מושלם", ממשיך ניסמן, "היו לי גם טענות אליו, שיפסיק לשנורר לי סיגריות ושיפסיק להרביץ לנו מכות רצח בקרב מגע. תרחם קצת בחייאת דינק...ב- 9.4.2008 יצאנו למעצר בשכונת עבסאן א-זריר בעזה. בדרך אל היעד נכנסנו לתוך מארב של חמאס ובמהלך חילופי האש סייף נהרג בקרב."
 

"סייף הוא המנוע שלי. משימת חיי מאז אותו יום היא לחיות ולהנות כמה שיותר מהחיים ולנצל אותם עד תום כפי שהוא כבר לא יוכל. הוא נשאר בן 21. לכולנו יש את הזכות לחיות פה, להקים משפחות, לבנות קריירה ולבלות בזכות אנשים כמו סייף. ברגע אחד הוא היה הכי איתנו שיש וברגע אחד הכל נקטע. אלף רגעים וכדור אחד. באותו רגע החיים של כולנו השתנו, ככל שהזמן עובר, הרגע של הלפני והאחרי רק מתבהר ומתחדד לי ואני מבין שזה יהיה איתי לנצח.

"רציתי להנציח את סייף ביצירה שלי, אבל לא מצאתי מילים מספיק חזקות שיצליחו לבטא, לשקף...אז נתתי לגיטרה לדבר בשמי. עם הקטע האינסטרומנטלי הזה, בחרתי לפתוח את את האלבום ולקרוא לו על שמו של אחי וחברי היקר. סייף."