תקשורת ומדיה

שנה לפרעות מאי 2021: כיצד היתה צריכה התקשורת לנהוג?

שנה לאירועי מאי בערים המעורבות: האם התקשורת הייתה יכולה להתנהל אחרת? בפאנל מיוחד במסגרת כנס שנערך אתמול מכון טרומן לשלום דנו בשאלת התפקיד של התקשורת באירועי מאי 21' בערים המעורבות
מערכת ice | 
ההתפרעויות בלוד ועכו (צילום רוני עופר ויוסי אלוני פלאש90)
שנה חלפה מאז האירועים האלימים והמתוקשרים בערים המעורבות. בדומה לאירועים אחרים שמעוררים הדים, גם כאן מתבקשת השאלה מה תפקידה של התקשורת ביחס לאירועים, האם בכוחה להפחית את עוצמתם והאם הסיקור היה הולם או שנדרש מכלי המדיה המגוונים הפקת לקחים.
במכון טרומן לשלום באוניברסיטה העברית שוחחו על כך אתמול (שני) כחלק מכנס על שערכו במכון על אירועי מאי' 21. מנחה הפאנל גלעד הלפרין מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת חיפה מסביר שלמעשה האירועים היו החריפים ביותר בין יהודים לערבים מאז אירועי אוקטובר 2000 ולכן דורשים התייחסות מיוחדת: "בעשרים השנים שחלפו, חלו תמורות רבות בחברה הישראלית, וכן במפת התקשורת בישראל: זו הפכה פלורליסטית יותר וקולנית יותר, וזאת בזמן שהיא מתמודדת עם משבר כלכלי חריף ושינויים טכנולוגיים רחבי היקף, הפאנל המוקדש לתקשורת, בהשתתפות עיתונאים פעילים מרחבי הקשת, יבקש לבחון איזה תפקיד מילאה התקשורת בזמן האירועים." 

חברי הפאנל בכנס אתמול (צילום: ברונו שרביט)
 
ד"ר עמרי גרינברג, אנתרופלוג חוקר במכון טרומן מסביר שישנה בעיתיות מובנת בסיקור קונפליקטים מעין אלו על ידי התקשורת: "בתקשורת מתמצתים את האירועים במהירות. זה טבע המדיום, אבל כחוקרי קונפליקט אנו יודעים שיש צורך בתמונה פחות חד משמעית. צריך לחשוב אחרת, גם בתקשורת". מצד שני ד"ר גרינברג שמח על שינוי שחל מאז האירועים: "מאז מאי 2021 יש יותר התעמקות עיתונאית בתופעות, קבוצות ומרחבים שהשגרה בהם הפכה אלימה. זה לא היה פתאומי, וחשוב שעיתונאים והציבור יתעמקו בזה.״
ראש מכון טרומן פרופ' ורד ויניצקי סרוסי היא מומחית לזיכרון קולקטיבי וככזאת היא מבקשת להדגיש את תפקידה של התקשורת ביצירת זיכרון האירועים: "כל אירוע זקוק לסוכני זיכרון, כך שיש חשיבות לכלי התקשורת ולשאלה האם הם מזכירים לנו שהיו אירועים", מבהירה פרופ' ויניציקי ומדגישה גם את החשיבות בבחירת המילים, "התקשורת נותנת פרשנות לאירועים, אם נקרא לאירועי מאי פרעות ונכנה את המשתתפים כנופיות (דבר שחלק מאמצעי התקשורת בחרו לעשות) אז אנחנו קודם כל לוחצים על הכפתור ומפעילים את הזיכרון הקולקטיבי – כי פרעות זה לפחות תרפ"ט וכנופיות זה מינימום 1948". מבחינת פרופ' ויניצקי מדובר במסגור מורכב ובעל השלכות, "לכן ביקשנו לערוך את הפאנל בהשתתפות עיתונאים ואנשי תקשורת מצדדים שונים של המפה, כדי לדון על כך" היא מסכמת.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה