תקשורת ומדיה
מהפך במחוזי: התקבלה תביעת הארץ נגד כיכר השבת
לאחר שבית משפט השלום דחה את התביעות הנגדיות של "הארץ" ו"כיכר השבת", בערעור בביהמ"ש המחוזי נהפכה ההחלטה והוחלט לחייב את כיכר השבת בתשלום הוצאות כולל של כ-100,000 שקל לטובת הארץ. המחוזי ביקר את שופטת השלום: "לא נסמכה על דבר"
העימות המשפטי בין עיתון "הארץ" לבין אתר החדשות לציבור החרדי "כיכר השבת", החל בסוף 2018 כאשר הוגשה תביעה של מיליון שקל על ידי הארץ לבית משפט השלום בתל אביב, בטענה להפרות זכויות יוצרים שנעשו באתר כיכר השבת. הטענה היתה כי כתבות, בעיקר מאתר "דה מרקר", הועתקו אל כיכר השבת, ושם עלו בשם הכתב דניאל הרץ.
לאחר הגשת התביעה התברר, כי מדובר בשם עט בלבד, וכי מי שהעלה את הכתבות היה הכתב נתנאל לייפר. לטענת הארץ לא היה מדובר בכתבות "פולו-אפ" אלא בהעתקות של ממש מהפרסום המקורי, מילה במילה. הארץ איתרו 13 העתקות, ולייפר בחקירתו הנגדית טען שאינו זוכר אם העתיק ידיעות נוספות באותה שיטה.
אבל כאן רק מתחיל הסיפור: בכיכר השבת טענו על הסכם שת"פ שנחתם לכאורה בין האתרים, במסגרתו ניתן להחליף תכנים, והגישו תביעה נגדית על אותו הסכום בדיוק, מיליון שקל, בטענה כי אם הארץ מתכחשת לאותו הסכם אז יש לראות בפרסום של צילומים ששייכים לכיכר השבת ושפורסמו ב"הארץ" ובדה מרקר, גם כהפרת זכויות יוצרים.
עוד ב-
בעיתון הארץ הכחישו את קיומו של הסכם כזה, וטענו כי להבדיל מכיכר השבת, במערכת הארץ טרחו לפנות ולקבל מראש אישורי שימוש פרטניים במייל.
התיק התנהל בבית משפט השלום בתל אביב אצל השופטת כוכבה לוי, ובסיומו ניתן פסק דין בנובמבר 2022, הדוחה את שתי התביעות.
בהארץ ערערו על הפסיקה בפני בית המשפט המחוזי, שדן בערעור בהרכב של 3 שופטים (שאול שוחט, נפתלי שילה ואילן דפדי), וקיבל את הערעור, בנוסף לכך שלא חסך ביקורת מהשופטת כוכבה לוי. "מצער לומר שבפני בית המשפט נשמעו 9 עדים, 4 ישיבות הוכחות, הוגשו מאות ראיות ואין מחלוקת שהשאלה המרכזית שטעונה הכרעה היא האם היה שיתוף פעולה הדדי, אבל כשקוראים את האמור בפסק הדין לא מוצאים זכר לראיה או עדות כלשהי שנשמעה בפניו עליה הוא מבסס את הקביעה שהיה הסכם כזה", נכתב בפרוטוקול הדיון במחוזי.
שופטי המחוזי טענו כי צריך להשיב את התיק לבימ"ש השלום לאור העובדה שפסק הדין לא נומק אפילו באופן מינימלי, אבל אז הציעו לשני הצדדים להגיע לפשרה במסגרתה יתקבל הערעור של הארץ ותידחה הטענה של השופטת לוי אודות הסכם השת"פ. לפני כן בית המשפט המחוזי הקשה על עורכי הדין של כיכר השבת, ואמר שלא הוכיחו קיומו של הסכם, וגם לא בעל פה, וכי לא ידעו אפילו להצביע בין מי למי נכרת הסכם נטען, ומתי.
בנוסף, המחוזי דחה את קביעתה של השופטת לוי כאילו פנייה מקדימה לקבלת אישור שימוש בצילום שנעשית במייל, נחשבת לפנייה שנעשתה "כלאחר יד", והביע תמיהה מקביעה זו.
כיכר השבת חויבה לבסוף בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בלבד על סך 100,000 שקל, ללא פיצוי בגין ההפרות.
את הארץ ייצגו עורכי הדין דור ליאונד ורם פרייס סיטון ממשרד זאב ליאונד ושות׳. את כיכר השבת ייצגו עורכי הדין זאב פרל ושי טביב.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.לא הבנתי למה לא פסקו על ההפרות (ל"ת)אלעד 10/2023/04הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.לכיכר השבת מותר הכלפנסיונרית 10/2023/03הגב לתגובה זו0 0לכיכר השבת מותר הכל להעתיק כתבות של אנשי כלכלה ולהתגדר בהן בעצמם. למה לא? כמו כל דבר אחר במדינה הכל פתוח בפניהם ומי שהם מייצגים המרחבים הציבוריים ברצותם יתקעו תפילה באמצע מרחב ציבורי חילוני ואחכ יזדעזעו שזה לא מתאים לחילונים. אני רק לא מעזה לדמיין מצב הפוק כמו תיאטרון לילדים שיגיע להציג בלב בני ברק. קשה לי לדמיין מה היה קורה לשחקנים. לציבור החילוני אין דריסת רגל של תרבות או הצגת ערכים שלהם במרחבים החרדיים. אבל אצל החילונים מותר להם לעשות הכל. להטריד אנשים ברחובות ובשדות תעופה ולשדל אותם להניח תפילין או לנענע לולב. לתקוע חנוכיות מכוערות בכל שטח שמתחשק להם ללא תגוה, להדביק את פני הרב שמת על כל קיר שמתחשק להם. אני לא מדמיינת אילו היינו מדביקים תמונות של אנשי רוח או מדע חילוניים בבני ברק אלעד ביתר עילית או עימנואל. אנשים כבר הגיעו לבית חולים בשביל נסיונות כאלה. אז חבל שלא פסקו לכם לשלם מליון. אולי הייתם חושבים פעמיים לפני מה שאתם עושיםסגור
