תקשורת ומדיה

לשנות את השיח: לא "מפקדי גזרות" אלא נרקומנים של טרור

ראש המנגנון הביטחוני בתקופת אוסלו ולשעבר מושל נפות ג'נין, צור ובית לחם בטור מיוחד: לנו הישראלים חלק לא קטן בהאדרת ראשי החמאס. במקום לכנותם רודפי בצע, גובי פרוטקשן, אנסים ורוצחים קראנו להם "מפקדי גזרות" או "מח"טים" או "אלופי פיקוד", משמע עברו מסלול כמו קצינים בכל צבא אחר 
אל"מ במיל' משה אלעד | 
משה אלעד (צילום שירן אלעד, shutterstock)
הסיפורים על מעלליהם הנפשעים המתמשכים של ראשי הטרור ברצועת עזה אינם נחלת הכלל מסיבה אחת מרכזית – מי שיעז להפיצם מתוך הרצועה מסתכן בהוצאה להורג בצורה האכזרית ביותר, למשל בגרירה על ידי מכונית הנוסעת ברחוב הראשי בעזה במהירות 150 קמ"ש. נקווה כי לאחר חיסולם של ראשי ופעילי ארגונים רצחניים זה, נוכל לשמוע את הסיפורים באופן גלוי ובהרחבה. אנו נשמע על ראשי טרור שחולשים לא רק על מצבורי רקטות ופצצות מרגמה אלא גם על אימפריות כלכליות בשווי מיליוני דולרים ועושר שצברו בשיטות מאפיוזיות.
בהיעדר דין ודיין נוהגים עוטי מדי הדמה הללו כשוטר, כשופט וכתליין. סיפורים מסמרי שיער על הוצאות להורג של "חשודים בשיתוף פעולה" שמעולם לא חלמו לעשות זאת, אלא רק התנגדו למסירת בת או אחות לטובת בית התענוגות של "המפקד". בעלי עסקים גדולים יוכלו להעיד על "שותפות בכפייה" , פרוטקשן נוסח הרצועה שמחייב בעלי עסקים להתחלק ברווחיהם עם "המפקד". תחום אחר הוא ההתרמות בכוח. "אתה תורם לביצור הכוח של ההתנגדות האסלאמית", נאמר לבעל מפעל הבטון כשהוא צופה בעיניים כלות כיצד המערבלים מבצרים את מעונו הפרטי של השודד הבכיר במדים.
חובה לזכור! ברחבי הרצועה כמו גם ברמאללה ובמרבית המדינות הערביות רבים שואפים להגיע למעמד של מפקד צבאי. מדוע? "המפקד הצבאי" הוא גם השליט הכלכלי והחברתי ועל פיו יישק דבר. כך, כאשר ייוודע ברצועה על חבילת סיוע מחו"ל בשווי מאות אלפי דולרים, יידרש ראש העמותה שאליה מכוונים הכספים (רפואה, רפואת שיניים, לימודים אקדמאים) להתייצב ולאשר ביצוע וייאמר לו כי עליו להעביר עמלות מתוך הסכום שקיבל אל קופתו של "המפקד" ושיאשר בכתב ידו כי "מאה אחוז מהכספים הועברו לטובת הפרויקט". לעיתים מוסבר העברת הכספים לבוס "כהוצאות תקורה". בשטחים מכנים אותם "קוטאע אל טורוק" (שודדי הדרכים).
 
ראשי הטרור החמא"סי "האזרחי" כמו גם ראשי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ), אלה שכביכול ממלאים תפקידים בלשכה המדינית או בתחום הפוליטי או הדתי, כבר עשו לביתם והרבה. אבו מרזוק, משעל, הניה וערורי מחזיקים בהון מצטבר של מיליארדים. לפני שנים מספר פרסמתי תחקיר על החיים הטובים של ראשי החמא"ס: בתי מלון מפוארים, מטוסי פאר, יאכטות ועוד, הסיטואציה לא השתנתה אלא רק החריפה. בעוד הציבור הפלסטיני נאנק תחת עולה של הרשות החמא"סית (שידעה תמיד להפנות את האשמה בשטן הישראלי), מוצגים בצדק ראשי הארגון כנהנתנים חסרי גבולות החיים חיי עושר ופאר על חשבון הציבור המסכן.
לנו הישראלים חלק לא קטן בכך. כבר ב- 2007 כאשר ממשל החמ"אס החל להתבסס מיהרנו לתת בהם סימנים : במקום לכנותם רודפי בצע, גובי פרוטקשן, אנסים ורוצחים כינינו אותם בשמות מכובסים שהעניקו להם תדמית של לוחמי חופש. במקום מאפיונרים במדים קראנו להם "מפקדי גזרות" או "מח"טים" או "אלופי פיקוד" משמע הם עברו את אותו מסלול כמו קצינים בכל צבא אחר. 
לא "אלופים", לא "מח"טים" ולא "מפקדי גזרות" לפנינו אלא נרקומנים של טרור, עושקי ציבור ומכורים להתעשרות. נקווה כולנו כי מלחמת "חרבות ברזל" תסיר ותמחק מדפי ההיסטוריה את שני הארגונים הללו חמא"ס וגא"פ ותדרדר אותם לתהום הנשייה.
הכותב: ד"ר אל"מ (מיל') משה אלעד, מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, ראש המנגנון הביטחוני בתקופת אוסלו ולשעבר מושל נפות ג'נין, צור ובית לחם
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה