דעות

הגבול שבין עידוד לאנרכיה: החוק שיימנע את האסון הבא במגרשים

כרטיס אדום לזריקת פירוטכניקה למגרשי ספורט: חוק חדש קובע עד שלוש שנות מאסר על השלכת אבוקות, רימוני עשן, חזיזים ורימוני הלם – ומציב שורה תחתונה ברורה וחד משמעית: ניתן לייצר אווירה מחשמלת גם ללא חומרי נפץ

ח"כ יוליה מלינובסקי | 16/2/2026 10:45

יוליה מלינובסקי (צילום פלאש 90/ אוליביה פיטוסי)

בשבוע שעבר החוק שהעברתי במליאת הכנסת לאיסור יידוי של פירוטכניקה למגרשי ספורט נכנס לרשומות. המשמעות: כל מי שישליך אבוקה, רימון עשן, חזיז, רימון הלם או כל חפץ שפולט עשן או אש, מסתכן במאסר של שלוש שנים.

גילוי נאות: אני לא מבקרת במגרשי הספורט, גם לא לעתים רחוקות. החוק נולד כשצפיתי בטלוויזיה בשנה שעברה במשחק הכדורגל בין מכבי תל אביב למכבי חיפה יחד עם הדובר שלי, שמחזיק במנוי כבר שנים לאחת מקבוצות ליגת העל. אותו משחק שהתקיים באצטדיון סמי עופר פוצץ בשל זריקת אבוקות לכר הדשא. באוקטובר האחרון אירוע דומה התרחש בדרבי התל אביבי, והדובר שלי דחק בי להתקדם עם החוק במרץ.

הגישה שלי היא שיש מקום להסדרת נושא הפירוטכניקה ביציעים מסוימים ובפיקוח, היות ואני מבינה שקיימת תרבות אולטראס ושזו מייצרת אווירה. ההסדרה צריכה להגיע ממשרד הספורט ובהידברות עם האוהדים, המשטרה והקבוצות. ניתן לעשות את זה בדיוק כמו שנעשה במעצמות כדורגל באירופה.

עם זאת, השלכת הפירוטכניקה למגרשים נמצאת באופסייד למשחק מכמה סיבות. ראשית, היא מייצרת סכנה לאוהדים, למשפחות עם ילדים שמגיעות בסך הכל לצפות במשחק כדורגל ויכולות להיפגע. זה נכון גם לאנשי צוות, שוטרים, סדרנים ושחקנים שמצויים בסכנה. סיבה נוספת להכרחיות של החוק טמונה בכאוס שנוצר מהאש במגרשים, שעלול לגרום לפיצוץ המשחק, נזק לאוהדים שבאו לחוות את החוויה ונזק לקבוצות שעשויות לאבד נקודות ולספוג הפסד טכני, כמו גם קנסות.

מעבר לכך, אסור לנו לשכוח כי בשנים האחרונות המציאות הישראלית השתנתה בעקבות המלחמה. לצערי הרב התווספו לא מעט הלומי קרב, שכל פיצוץ מחזיר אותם לטראומה ויכול לגרום להם התקף. הם מגיעים למגרשי ספורט, ובשנייה אחת יכולים לחזור לתופת המלחמה. זה ממש לא שווה את זה.

באנגליה, מולדת הכדורגל, זריקת אבוקות והשלכת חזיזים למגרשים הייתה דבר שבשגרה בשנות ה-80 וה-90, עד שהחמירו את עונשי ההרחקה מהמגרשים וכך גם את עונשי המאסר – וזה עבד. השורה התחתונה ברורה: אפשר לעודד ולייצר אווירה מחשמלת גם ללא חומרי נפץ.

אני שומעת את האנשים שמביעים סקפטיות לגבי החוק וטוענים שאף לא אחד מבין זורקי האבוקות ייכנס לכלא. אני ממש לא רוצה שזה יקרה ושנגיע לשם. המטרה היא קודם כל ליצור הרתעה – וכדי לעשות זאת, מנהלות הליגה בכדורגל ובכדורסל יצטרכו לערוך הסברה באמצעות כריזה במגרשים ובפרסום העונש הצפוי. גם לקבוצות יש אחריות ליידע את האוהדים שלהם. בנוסף, שיגרתי גם להנהלת בתי המשפט מכתב בבקשה להעביר תדריך לשופטים, שהחוק עבר ושיש להם אפשרות לגזור עד שלוש שנים מאסר בפועל אם יגיע אליהם מקרה שכזה.

החוק עצמו נעשה בשיתוף פעולה ובסנכרון מול כל הגורמים – משרד המשפטים, משרד הספורט, וכמובן המשטרה, שמאוד שמחה לקבל כלים כדי להילחם בתופעה. כמחוקקת, התפקיד שלי הוא גם למנוע מקרים שהאזרחים והסדר הציבורי יפגעו, ואני נותנת כלים.

כעת, האחריות היא על המשטרה, מנהלות הליגה, השופטים ובעיקר עליכם, האוהדים. כולם רוצים לראות את הקבוצה שלהם מנצחת – בואו נדאג שלא להבקיע גול עצמי.