והיא גם לא שלילית. חוסר יחסי ציבור תקיפים השאירו את רון ארד למותו הגלמוד אי שם -מי ידוע איפה. עדיפים בעיני יחסי הציבור של שינקמן שהניבו את שחרורו של גלעד. לטעמי שינקמן לא היתה ברוטלית במיצוב עצמה והיא עשתה זאת באיפוק. מקצוע יחסי הציבור הוא מקצוע היכול בקלות לגרום לאדם העוסק בו לאבד את הקשר למציאות וליצור תחושה אומניפוטנטית של שליטה במציאות. העוסקים בכך יבינו היטב מה אני אומרת. התגייסות פרובונו לטובת קמפיין חברתי היא תרומה מסויימת לחברה המשמשת קורבן למלחמות והקפות להבניית תודעה. לו היו יחסי ציבור איכותיים מגוייסים עבור ויקי קנפו למשל, ואלי היו גם הישגים ראויים ליוזמתה הספונטנית. אני דוחה את דבריו של רודריגז-גרסיא שמצוי בסקטור של אנשים מחוברים, משפיעם ושבעים. יש קבוצות ופרטים רבים שנמצאים הרחק מהעין הציבורית ובודאי משמץ של איכפתיות. כמו למשל עובדי פרי גליל שהם עוד בחלק המתוקשר של המקרה, אבל אנשים יומיומיים שמקרה שלהם יכול ליצור יחסי win win ואין רע בכך. לא רק לאריסון, דנקנר, תשובה ודומיהם מותר לגייס תודעה עבור עצמם. אם זוכים בזאת מי שאין ידם משגת אבל המקרה שלהם תורם לשני הצדדים, עדיף כך מלא כלום.

מצד שני גם לכתוב ביקורות על יחצנים אחרים זה לא בדיוק הדרך הכי מהוללת לצמרת

הוא ייסד תא המאבק הזה. לא שנתיים, לא שלושף ולא 4..הרבה יותר הרבה לפני שהוא נהיה שם דבר בתקשורת

המאמץ של שינקמן להוביל "קמפיין" האדרה עצמי, הוא גם זה שתרם לגלעד להיות השבוי הישראלי שנרקב בשבי הכי הרבה שנים. חבל שאת העובדה "השולית" הזו איש לא מציין ועוד יותר חבל זה שהורי השבוי הבא, גם הם יפלו קורבן לאנשי יחסי ציבור אופורטוניסטים, כי כל התמימים שרים שירי הלל לשינקמן.

תביא קמפיין אחד טוב שהובלת, ברמה של היחצנים האלה ואז תדבר. פחחחח

אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי בתקשורת את שמם של אותם "אידיאליסטים" כבר הייתי עשירה היום... הם מקדמים את עצמם ולא את המטרה לשמה התכנסנו- לראייה שימו לב לכמות האזכורים התקשורתיים של כל אחד מהם. זה גובל בנרקיסיזם ונרקיסיזם זה דוחה.