\"השמים הפתוחים\". את האמת, התחלה טובה, אחלה שם מיתוגי. אבל מעבר לשם, מסתתר ניהול משברים אותו מובילה בשם חברות התעופה בארץ - חברת אל על.

הסכמי שמים פתוחים החלו בשנת 1992 (הולנד-ארה\"ב) והגיעו אלינו באיחור של 2 עשורים - הסכם ראשוני נחתם בין ישראל לאיחוד האירופי ב-30 ביולי 2012. חברת אל על זיהתה את סימני האזהרה למשבר ההולך וקרב ונקטה במדיניות \"פנימית\" ולא \"שיווקית\"; קרי, שידול, מו\"מ ודיפלומטיה עם ערוצי השלטון בכלל ומשרד התחבורה בפרט.

כנראה שבארצנו הקטנה, ניהול משברים וניסיון למזער ולשנות החלטות, אינו אפקטיבי ללא רעש ויחסי ציבור, אבל כאשר אל על התעוררה והחלה לזעוק - זה היה כבר מאוחר מדי. אל על לא השכילה לשלב בין ניהול המשבר לניהול השיווק. מאוחר מדי בגלל הסיבה האובייקטיבית שהממשלה אישרה, ומאוחר מדי בגלל הסיבה הסובייקטיבית - לדעת הקהל אין מספיק זמן להבין ולגבש דעה לצד חברת התעופה (הלאומית?).

אז מה עושה אל על ושותפתה ההסתדרות: שובתת, מאיימת ומכאן הדרך קצרה לאנטגוניזם חברתי במקום צדק חברתי.

לעומת החברה הלאומית, דווקא משרד התחבורה התנהל מעולה על קו התפר שבין ניהול משברים לניהול השיווק. המשרד הוריד פרופיל ודיכא להבות של התפרצות משבר אפשרית וברגע הקריטי לא התלהם, אלא העביר מסר באמצעות אנאלוגיה פשוטה וקצרה (גם פה עקרון הפרסום של Less is More עובד טוב יותר): תראו כמה טוב עשתה לכם התחרות ו\"השמים הפתוחים\" בענף התקשורת - כך גם יקרה בענף התעופה.

בשיח החברתי של היום משרד התחבורה מנצח. נשארה לו רק \"פינה אחת לסגור\": אל על באמצעות אנשי תקשורת שאינם מבינים בכלכלה - מעבירה את המסר שבענף התקשורת, החברות הרוויחו מיליארדים (נכון) והם חברה שלא מרוויחה כמעט... (גם זה נכון). משרד התחבורה רק צריך לעדכן את הציבור כי החברה אכן לא מרוויחה מיליארדים, אבל מרוקנת עצמה באמצעות עסקאות שרשור של בעלי העניין שבעצם מקבלים תשלום גבוה עבור שירותים שמציעות חברות אחרות שלהם לאל על. אני מניח כי משרד התחבורה לא יבהיר זאת כי הנושא מורכב מדיי להבנת הציבור, והרי אמרנו כבר שעדיפים מסרים פשוטים וברורים.

בינתיים, במלחמת השמים הפתוחים מנצח משרד התחבורה וכנראה שגם העם. נותר רק לראות איזה שפן ישלפו אל על וההסתדרות והאם יהיה זה שפן שיווקי, או שפן משברי.

ד\"ר שמוליק א. צרפתי הוא מנכ\"ל ובעלי חברת What?! העוסקת בקידום מכירות וייעוץ שיווקי