אם הייתי בעלים של משרד פרסום גדול הייתי מגייס לעצמי לפחות לקוח קטן אחד, כזה שלא סוחב איתו 7 טון של מצגות אסטרטגיה וספרי מותג על הגב ובעלי מניות על הראש, כזה שאין לו תקציב פרסום אבל יש לו חלומות גדולים וביצים עוד יותר.

לקוחות פרו בונו חשוב ונכון שיהיו בכל משרד וזה גם טוב לנשמה. לקוחות גדולים זה כסף וזה כמובן הכי חשוב. אבל יש עוד משהו חשוב, לשחרר קיטור. משרד פרסום גדול מחזיק לא מעט מוחות שמבעבעים מקריאטיביות, כמות קטנה מהקיטור משתחררת בבריפים היומיומיים אך רוב האנרגיה נשארת כלואה בראש של אנשי הקריאייטיב או משתחררת לאוויר העולם בלי שמישהו מפיק ממנה תועלת וזה לא דבר בריא, לא להם ולא למשרד שבו הם עובדים. מעבר לשחרור הקיטור בקריאייטיב ועידוד חדוות היצירה במשרד, התוצרים הקריאטיביים לעסקים הקטנים יכולים "לפתוח את הראש" ללקוחות הגדולים.

ללקוחות פרו בונו ובמיוחד ללקוחות גדולים יש גבולות ברורים שהם לא יעזו לחצות וברוב הפעמים בצדק. לעסק קטן וחצוף אין גבולות ואם יש, אז הם בטח לא כאלה ברורים. לקח לי לא מעט זמן למצוא ברשת דוגמאות, כנראה שגם בעולם אין הרבה משרדי פרסום גדולים שמחזיקים עסקים קטנים. ובכל זאת, הנה כמה דוגמאות לעסקים קטנים וקריאטיביים שהצליחו לייצר בעצמם מהלכי פרסום יצירתיים במיוחד.

חברה לניקוי חלונות בסנפלינג החליטה להפתיע ילדים בבית החולים לרגל חג ההאלוואין. בנוסף לילדים והמשפחות שצילמו ושיתפו את החוויה, החברה זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב של המהלך הקסום הזה.

כשבעל העסק הוא כזה "טיפוס" מי צריך פרזנטור?! הכירו את צ'אק טסטה ושימו לב למספר הצפיות.

על הפרסומת הבאה כתב אחד הטוקבקיסטים: Better Call Jamie, אני אוסיף, נסו לספור כמה "גבולות" נחצו בסרטון הבא

מי אמר שהפרינט מת?! פרסומת עצמאית וגאונית של בית דפוס קטן ומטריף בקנדה

איך אפשר בלי איזה חתול...על סקייטבורד (הפרסומת אגב היא לאילוף חיות)

ונסיים בחברה גדולה ורצינית שמפגינה פה אומץ של עסק קטן וחצוף. וריסיין, חברת בת של סימנטק, מספקת בין השאר פתרונות לאבטחת סחר אלקטרוני. ההבטחה הפרסומית שלהם היא "הפתרונות שלנו יעזרו להפחית את מס' הקונים שנוטשים את עגלות הקנייה שלהם".  הנה לינק לפיתרון הקריאטיבי בתיק העבודות של מי שאחראי על הדבר הויראלי הזה (למקרה שממש תרצו לגייס אותו).