דעות

"כפי שמינו פרויקטור לאומי לבריאות, יש למנות פרויקטור לכלכלה"

כדי ליישם את המודל הגרמני, אשר יסייע להשבתם של עובדים למעגל העבודה, יש לגבש מדיניות תומכת צמיחה אמינה שנותנת אופק לעסקים ובפרט לעסקים הקטנים ולעצמאים. לממשלה יש כלים רבי עוצמה, אם היא רק תדע להפעיל אותם בעוצמה ובכיוון הנכונים

פרופ' ירון זליכה |  10
ירון זליכה (צילום באדיבות פרופ ירון זליכה)
לאחרונה נשמעת ביקורת רחבה כנגד מדיניות המענקים ומתן דמי האבטלה, אשר מתמרצת אבטלה ארוכת טווח ומונעת מהמשק להתאושש. כדי להבין איך המצב הנוכחי נוצר, יש להתבונן בעבר.
מאז עליית מחירי הדיור ב-2009, כפועל יוצא ממדיניות כלכלית מטורפת של הממשלה, משקי הבית ובפרט הצעירים נזקקו להגדיל את ממוצע המשרות למשק בית והכול כדי לממן את הדיור היקר כמו גם את פערי המחירים הבלתי נסבלים בינינו לבין המערב. הביקוש הנרחב לעבודה דחף לקליטתם של מאות אלפי עובדים במשרות אשר הפריון שלהן נמוך. כאשר המשק צמח – אף אם ברמת הצמיחה הנמוכה של השנים האחרונות – כדאי היה למעסיקים להעסיק את העובדים גם תחת פריון העבודה הנמוך. מנגד, כאשר המשק לא צומח, ואף מצוי בנסיגה, משרות בעלות פריון נמוך הן הראשונות להיגדע.
המודל הגרמני, שבמסגרתו מצמצם המעסיק את השכר שהוא משלם לעובד אך המדינה משלימה אותו כדי למנוע אבטלה וירידה בצריכה – לא היה נהוג בישראל מעולם. המדיניות הנהוגה מזה שנים היא הוצאה לחל"ת, תשלום דמי אבטלה מטעם הביטוח הלאומי, וחלוקת מענקים. ברקע לכך, העובדה כי משברי העבר בכלכלה הישראלית היו תולדה של בעיות בצד הביקושים במשק ולא תולדה של משברים זמניים בצד ההיצעים (צד המעסיקים).
השילוב של מאות אלפי משרות במשק אשר הפריון שלהן נמוך, הנתונות בסכנת קיצוץ משעה שהצמיחה נעצרת, עם היעדר מודל גרמני אשר היה מונע מהמעסיק להוציא העובדים לחל"ת ולהתרגל לביטולן דה פקטו של משרות אלה – מאיים להנציח את האבטלה ולהפוך את ההתאוששות לקשה במיוחד.
"לא בוצעה עבודת מטה מקצועית בממשלה"
בחצי השנה האחרונה, לא בוצעה למרבה הצער עבודת מטה מקצועית בממשלה אשר תתאים את המודל הגרמני לנתונים הישראליים. במשרד האוצר לא הפנימו את עומק המשבר, את עוצמתו ואת משכו, וקיוו שיחלוף עד הקיץ. כמו כן, באוצר חסר היום כוח אדם מקצועי, בעל ידע מתאים לבנות, ללמוד וליישם מודל שכזה בארץ. הידע המאקרו כלכלי ורמת הניהול באוצר לא מתאימה למשברים, ולכאלה בפרט. גם בשגרה אלה בקושי מספיקים – בעוד שפוטנציאל הצמיחה בארץ עומד על 4% לנפש בשנה, הגיעו קברניטי האוצר בעשור האחרון רק ל-1%-1.5% לנפש בלבד. זאת ועוד, לצערי, חוסר הידע המקצועי באוצר אינו כישלון נפרד, כי אם חוליה בשרשרת של כישלונות ממשלתיים: גם בחינוך, בבריאות וברווחה לא ניהלו לאורך המשבר מדיניות סדורה. מדיניות שגויה? הלוואי. האמת היא שפשוט אין מדיניות.
ממיתון בסדר גודל שכזה, המשק לא ייצא לבדו ודרושה התערבות ממשלתית. לממשלה ישנם כלים רבי עוצמה אם היא רק תדע להפעיל אותם בכיוון ובעוצמה הנדרשים. מה כן יש לעשות?

ראשית, יש לצמצם את ההכבדה הממשלתית על המשק: חלוקת המענקים, למשל, היא משקולת בשווי 7 מיליארד שקלים על הקופה הציבורית, שיכלו ללכת להבראה משמעותית יותר במקומות הנכונים. מדוע מיליון עובדי המגזר הציבורי שלא הוצאו לחל"ת צריכים לקבל מהקופה הציבורית מענק בתקופה שכזו? במיוחד כאשר בעלי העסקים הקטנים קורסים ולא קיבלו ולו חצי ממה שהם נזקקים לו.
שנית, על הממשלה לייצר אופק ממשלתי למדיניות תומכת צמיחה שתזכה לאמינות בקרב עסקים ומשקי בית: הצפי הוא לסגירה של 70-80 אלף עסקים עד סוף השנה. כדי שעסק יישאר פתוח ויחזור להעסיק עובדים מחדש הוא זקוק לאופק אמיתי מהממשלה שכולל שינוי סדרי העדיפויות בתקציב המדינה (התקציב הקיים כיום הוכן למעשה באמצע שנת 2018 וברור כי הוא אינו מתאים למשבר הקורונה), רפורמות מס, רפורמות מבניות, הפחתת עלויות ייצור והגברת תחרותיות. ללא כל אלה, גם השקת מודל גרמני, בו המדינה תשתתף בעלויות ההעסקה של העובדים, לא תעזור – שכן בעל העסק יעדיף לסגור את העסק ובלבד שלא להגיע להפסד נוסף. השבת עובדים למעגל העבודה חייבת לבוא יחד עם מדיניות כלכלית תומכת צמיחה שהמעסיק יאמין לה, אחרת הוא לא יחזיר להעסיק עובדים שהוציא לחל"ת.

בנוסף, יש למנות פרויקטור לכלכלה: הממשלה צריכה להכיר בכך שאין לה את הכוחות המקצועיים לבצע את השינוי הדרוש. כפי שמינו כפרויקטור לאומי לנגיף הקורונה אדם מהמגזר הפרטי בעל הידע, הכלים והניסיון הדרוש, יש למנות פרויקטור לכלכלה, ולהעניק לו את הסמכות לעבוד. על מנת שלא נחזה במהדורה נוספת של ההפרעות לפרויקטור הקורונה (כפי שאירע לפרופ' גמזו, שהשיק את מודל הרמזור, אך משיקולים פוליטיים – לא ניתנת לו הסמכות להשתמש באור האדום, אלא רק בירוק),הדרג המקצועי באוצר חייב להכיר בצורך לחיזוק מהידע המקצועי שקיים במגזר הפרטי. ויפה שעה אחת קודם.
 
ירון זליכה, הוא פרופסור לכלכלה. כיהן כחשב הכללי במשרד האוצר בין השנים 2003–2007. נשיא המועצה האקדמית העליונה וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו.
תגובות לכתבה(10):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 10.
    האחריות של כולנו לשמור על המדינה. (ל"ת)
    מרעי - הגליל 08/2020/30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 9.
    צודק (ל"ת)
    ענת 08/2020/30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 8.
    נתחיל לטפל בגזל של מוסדות הלימוד
    עופרה 08/2020/29
    הגב לתגובה זו
    1 0
    למה לדבר גבוהה, תרום בחלקת האלוהים שלך שממשיכים לגבות שכר לימוד שערורייתי כאשר אין לימודים פרונטלים. לא יודעת מה קורה עם שכר המרצים, אבל יודעת שרוב המכללות לא החזירו את רוב העובדים עד ל1/8 אז לאן הלך הכסף? כנראה שהגמל לא רואה את הדבשת
    סגור
  • 7.
    זליכה מחפש עבודה (ל"ת)
    להמנע ממנו 08/2020/29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 6.
    פרוייקטור? לא, צריך שר שעושה עבודה
    שי 08/2020/28
    הגב לתגובה זו
    1 0
    כשיש ממשלה עם 37 שרים בלי תיק ואין ספור סגני שרים ושני מתחזים לראש ממשלה צריך עוד פרוייקטור? משהו יכול להצליח להזיז כזה דבר רקוב?
    סגור
  • 5.
    הוא בדיחה.
    אייל סטודנט באונו 08/2020/28
    הגב לתגובה זו
    1 0
    לוקח מיליונים מסטודנטים מסכנים שלא יודעים למה הם נכנסו, ומבלבל את המוח עכשיו לראש הממשלה איך לנהל את המדינה. תעזור לסטודנטים ששיקרת להם במשך שנים קודם! זה שפעם היית חשב המדינה ופוטרת, לא הופך אותך לרובין הוד.
    סגור
  • 4.
    שיעזור קודם לסטודנטים שלו הליצן הזה (ל"ת)
    סטודנט 08/2020/27
    הגב לתגובה זו
    10 0
    סגור
  • 3.
    זליכה
    רפי 08/2020/27
    הגב לתגובה זו
    1 0
    כמה שאתה צודק
    סגור
  • 2.
    זה פרויקטור קורונה
    אשה הגיונית 08/2020/27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לא פרויקטור בריאות! הוא מטפל בכל הנגזרות של המצב.
    סגור
  • 1.
    זליכה מחפש תהילת עבר
    רז 08/2020/27
    הגב לתגובה זו
    4 1
    פקיד שחושב שהוא ראש ממשלה
    סגור