ההתמודדות עם מגפה בת זמנינו המוגדרת כפרלימינרית – מבוססת על ניסוי, תהיה, טעיה ושינוי הנחיות. דווקא בעת הזאת – יש לקבוע רגולציה על המטפלים, כזה שמחייב את ההתערבות המקצועית והמתאימה ביותר
בשנתיים האחרונות ניתן לזהות טלטלה בכל המערכות ההיקפיות והדבר ניכר בגלי אלימות ודיכאון, משברים אישיים וזוגיים בקרב בני הנוער והמבוגרים. ההתמודדות עם מגפה בת זמנינו המוגדרת כפרלימינרית – מבוססת על ניסוי, תהיה, טעיה ושינוי הנחיות. מציאות שכזאת מהווה כר פורה לפריחתם של מטפלים, שנכנסים לשוק מיד לאחר קורס אימון ושיטות שאינן דיסציפלינריות אלא נרקמות בין-לילה.
מגפה שפושה בעידן טכנולוגי, בעולם ששונה מאד מזה שהתמודד עם המגפה הקודמת, מחייב את אנשי המדע והמקצועות הקליניים לגמישות ובחינת שיטות מתקדמות בעולם הטיפולי אך בזהירות שלא לשגות, לקבל ולהסכים לדרכי טיפול שלא הוכחו מחקרית ומדעית רק משום הלחץ. דווקא בעת הזאת – יש לקבוע רגולציה על המטפלים, כזה שמחייב את ההתערבות המקצועית והמתאימה ביותר. האינטראקציות במסגרות רבות, לדוגמא, זו המשפחתית, קיבלו תפנית וגם לכך יש להתייחס כחלק מהטיפול.
גופים שונים שמכשירים אנשי מקצוע, אמורים, על פי הקוד האתי, לדאוג לכך שמי שהם מכשירים יהיה בעל הרקע המתאים, ויעמדו בתקנונים מנחים שקבע הריבון החפץ בפיקוח על גופים אלה.
שוו בנפשכם שוק פרטיזני ללא פיקוח ! כמי שמטפלת שנים רבות באנשים, חלקם בממשק בזכות עמותה שהקמתי, נתקלתי לא אחת בנזקים של ממש שהסבו למטופלי מטפלים מדיסציפלינות אחרות, שלא בדקו קודם לטיפול האם למטופל כשירות ומסוגלות להפיק מהטיפול רווח. מיני מעסים, מטפלים בשיטות מיוחדות לאחר סדנא קצרה שלמדו, מסלולי שתיקה, התבודדות ועוד. גרועים מזה ומסוכנים המצבים בהם אנשי מקצוע מטפלים באמצעות מגע פיזי עם הלקוח, שמביע את אמונו ושם את גופו ונפשו תחת חסותם. אנשי מקצוע אלו, בין אם בזדון או לא, מייצרים רושם אדיר על הלקוח בעזרת נראות טובה, ריח טוב, כריזמה, וסביבת עבודה נקייה ומרשימה. לא כל מי שעובר הכשרה של יום עיון, סדנה או אפילו קורס של כמה חודשים יכול להיחשב לבעל מקצוע מן המניין וראוי, מיומן ומוכשר לגעת באנשים אחרים.
השוק פרוץ במישורים רבים ולמעשה, נחוצים אכיפה ופיקוח, סטנדרט מחייב שיהווה סכר לפרץ הפתרונות היצירתיים שעלולים לגרום ליותר נזק מאשר לתועלת. קהלים מוחלשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, המתקשים לממן טיפולים מוסדיים ומפוקחים, או שהבירוקרטיה מקשה עליהם לקבל טיפולים מותאמים או מסובסדים, וכלל הציבור –כולם ירוויחו מפיקוח והידוק תקנות והגדרות. כמו כן, אוכלוסיות פגועות נפשית שמחפשות אלטרנטיבות לפתרון בעיותיהן החל מלקויות והפרעות קשב ועד לסובלים מפוסט טראומה וגם ילדים ובני נוער, החשופים מאד לשינויים, מעבדים אותם אחרת בהשוואה למבוגרים ומושפעים מהם – עשויים להיפגע לטווח ארוך במפגש שאינו נכון ומדויק להם.
בשנות הקורונה התופעה צריכה להדאיג אף יותר, משום שהביקוש למטפלים בז'אנר בוגרי הסדנאות המקוצרות גדל והעדר פיקוח ממשלתי מותיר פרצה למעשים זדוניים או לטיפול לקוי שעלול לפצוע פיזית ונפשית את המטופל לשארית חייו. וכמו לא די בצלקות שמותירה בנו המגפה כשלעצמה, טיפול לקוי מידיים לא מיומנות ושאינן מקצועיות – יחריף עד מאד את תמורות התקופה
הכותבת ד"ר תלמה כהן דוקטור בפסיכולוגיה קלינית ומנהלת המרכז לטיפול בנזקי טראומה נפשית – בי"ח רמב"ם
