מקבלי ההחלטות צריכים לגייס בדחיפות את הילה גרסטל שתקים יחידת חקירה מיוחדת בעלת סמכויות חקירה ואכיפה נרחבות. היחידה הזו תמונה בחוק לצורך חקירת הסיאוב של פרשת NSO לעומק, תסיק מסקנות ותקבל החלטות, אשר ישיבו אינשאללה את אמון הציבור במערכת השלטונית החשובה ביותר במדינת ישראל – מערכת אכיפת החוק
הפרסומים האחרונים בנוגע לשימושה של המשטרה בתוכנת פגסוס של חברת NSO לא מוסיפים כבוד לרשויות החוק, וזאת בלשון המעטה, ומעמיקים את משבר האמון הכבד שסורר ממילא בין הציבור לבין הגוף שאמור לשמור על בטחונו האישי.
ראשית כל חשוב לחדד, זו לא שאלה של ימין או שמאל, בעד או נגד נתניהו, זו סוגיה לאומית שצריכה לאגד סביבה את כל הקשת הפוליטית.
בל נחשוב שמדובר במעידה ראשונה או חד פעמית. כל מי שעוסק בתחום הפלילי נחשף לא פעם למחדלי חקירה כאלה ואחרים, שנעשים ברשלנות או בזדון, בכוונת מכוון או תוך כדי עצימת עיניים.
בעבודתי כסנגור נחשפתי לא פעם לעוולות האלה, לדוגמא צו חיפוש שהתייחס לכתובת מסוימת אך בוצע בכתובת אחרת או צו חדירה למכשיר טלפון שהתייחס למספר טלפון אחד, אך השוטרים ביחידה החוקרת "החילו" אותו גם על מספרי טלפון אחרים.
אנו הסנגורים זועקים זאת כבר שנים, הן בפני השופטים, והן בפני ראשי הצוותים ביחידות התביעות והפרקליטויות השונות. הבעיה מתעצמת כשמערכת המשפט עוצמת עיניים לעוולות האלה ובהרבה מקרים אף מכשירה אותן.
לצערנו, אין שום סנקציה שננקטת כלפי חוקר שפעל בצורה שמזהמת או פוגעת בחקירה, או שהשתמש באמצעים "לא כשרים" בכדי להביא את ראיית הזהב שתסיים לו את החקירה בכתב אישום, והוא יוכל לעבור לתיק הבא.
ביום שבתי המשפט, "יזרקו" תיקים בהם בוצעו עוולות מכל המדרגות, ולצד זאת, החוקרים שביצעו את אותן העוולות ישלמו במשרתם, הציבור ישוב להאמין במערכת, ובטחונו האישי יגבר.
בואו נחזור רגע לפרשיית NSO – המשטרה השתמשה בתוכנה בכדי לבלוש אחרי עשרות גורמים ובעלי תפקידים, וכל זאת בצורה בלתי חוקית ומבלי לקבל צווים כפי שדורש החוק. את השרץ הכשירה המשטרה באמצעות הוצאת תעודות חיסיון והפיכת המידע שהושג שלא כדין למידע מודיעיני חסוי.
אתם מבינים את עומק הסיאוב?, שוו לעצמכם, אדם נשוי אשר מקיים רומן מחוץ לנישואין, או אחר אשר שומר בקנאות על נטיותיו המיניות פן יבולע לו, עלול לפול קורבן בידי המשטרה, כשזו תבקש לאיים עליו על מנת לגרום לו לשתף פעולה איתה. האם אין חשש שאדם כזה עלול להפוך לעד מדינה בעל כורחו, כאשר הוא חושש שסודו יחשף? שמשפחתו תגלה? שחייו יתפרקו?
בכל מדינה מתוקנת, לאחר חשיפת פרשיה בקנה גודל כזה, היה מוקם באופן מיידי גוף חיצוני עם סמכויות אכיפה מלאות, על מנת לחקור את עומק הסיאוב, אבל בארץ הגמדים, לוקחים את הזמן, בתקווה שהפריץ או הכלב ימותו, דהיינו עד שהפרשייה תדעך לקול פרשייה אחרת אשר מובטחני שבוא-תבוא.
לצערי הרב אינני רואה כרגע מי יכול לנהל את החקירה הזו, המשטרה לא יכולה לחקור את עצמה, מח"ש עסוקה במריבות פנימיות, והפרקליטות, נו שוין.
שאלה נוספת שצריכה להישאל היא כמה כוח יהיה לגוף החוקר הזה, מה מבטיח לנו שהחקירה תהיה ממצה ויעילה? מה יכול להבטיח לנו שאין אנשים למעלה שיעשו הכל כדי לטייח את החקירה הזו?
לעניות דעתי מקבלי ההחלטות צריכים לגייס בדחיפות את הילה גרסטל שתקים יחידת חקירה מיוחדת בעל סמכויות חקירה ואכיפה נרחבות. היחידה הזו תמונה בחוק לצורך חקירת הסיאוב הזה לעומק, תסיק מסקנות ותקבל החלטות, אשר ישיבו אינשאללה את אמון הציבור במערכת השלטונית החשובה ביותר במדינת ישראל – מערכת אכיפת החוק.
הכותב: עו״ד אמיר ברכה מפרקליטות מחוז תל אביב לשעבר ומומחה לדין הפלילי
