התנודתיות של השער ואי הוודאות לגבי העתיד הם עדיין גורמים בולטים בהיקפי המסחר ובמחיר. אז פרצה מגיפה עולמית שכינסה את רוב אזרחי העולם לתוך סגרים וכיום נראה שהעימות הרוסי-אוקראיני מאותת שיתכן והלחימה תתפשט מעבר לגבולות שתי המדינות נותן את הטון
תומר גולן, מנהל המוצר בבורסת הקריפטו הישראלית Bit2C (צילום Nomadigo ו-pngwing)
היום לפני שנתיים נסחר הביטקוין סביב 5,000 דולר. כיום, הביטקוין נסחר במחיר גבוה כמעט פי 8, אך התנודתיות של השער ואי הוודאות לגבי העתיד הם עדיין גורמים בולטים בהיקפי המסחר ובמחיר. אז פרצה מגיפה עולמית שכינסה את רוב אזרחי העולם לתוך סגרים וכיום נראה שהעימות הרוסי-אוקראיני מאותת שיתכן והלחימה תתפשט מעבר לגבולות שתי המדינות נותן את הטון.
המגמה
עם פרוץ הקרבות, נוספו אל שוק הקריפטו ביקושים רבים בעקבות העימות הצבאי – והם דיכאו במעט את המגמה הדובית ששלטה בשוק בשנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית. הביקוש למטבעות קריפטו על ידי רוסיה ואוקראינה המעורבות בסכסוך נמצא בעלייה. ביטקוין שנרכש בהריבניה האוקראיני ורובל רוסי נמצא בשיא של תשעה חודשים.
מנקודת מבט גלובלית ישנן אינדיקציות נוספות שמסבירות את ייצוב המגמה. יתרות ביטקוין המוחזקות על יד הבורסות הגדולות בעולם הינן בשפל הכי גדול מאז קיץ 2018. אינדיקציה כזו בדרך כלל מצביעה על עליה בביקוש שעשוי להוביל למגמה שורית.
אך אליה וקוץ בה, מחירי האנרגיה העולים ועלייה במחירי החשמל לצרכנים ישפיעו על רשתות בלוקצ׳יין המבוססות על הוכחת עבודה (POW) שהיא זללנית של חשמל. נושא זה הינו משמעותי במיוחד כיוון שהאיחוד האירופי החל בהליך חקיקת שצפוי להקשות פרוטוקולים בזבזנים לכריית קריפטו, מטעמים של קיימות וסביבה ירוקה.
כלכלת רוסיה נמצאת במלכוד. מצד אחד ערכו של הרובל, שהיה חלש עוד לפני המלחמה, הולך ונשחק תחת הסנקציות העולמיות שהוטלו על המדינה, מהצד השני, אימוץ של כלכלת קריפטו ״על מלא״ עשוי למוטט את הרובל, דבר שהממשל בוודאי מנסה להימנע ממנו. אזרחים רוסים החוששים מהקפאת נכסים, מחפשים פתרונות יצירתיים לשינוע של ההון שלהם ולא רק בהמרה למט״ח פיזי.
חשוב לדעת שרוסיה היא מעצמת קריפטו. הכורים בשטחה פועלים במרץ ורוסיה תופסת את המקום השלישי (אחרי ארה"ב וקזחסטן) בכוח הכרייה (Hash-rate) של רשת הביטקוין, אם באוגוסט 2020 סיפקו הכורים הרוסים כ-8% מכח הכרייה, באגוסט 2021 הם כבר סיפקו מעל ל-11%. על פי הערכות, קרוב ל-12% מאזרחי רוסיה מחזיקים בנכסים קריפטוגרפיים. לשם השוואה, באוקריינה מחזיקים כ-13% מהאזרחים בקריפטו, ובישראל כ- 1.2% בלבד.
זירות מסחר רבות בעולם הקריפטו מצטרפות לסנקציות ומקשות על אזרחים רוסיים להתנהל תחת המשבר. אחד האפיקים המעניינים בהקשר זה, הוא הציר מט״ח וקריפטו הנמתח בין רוסיה אל מדינות בחצי האי ערב. ישנם פרסומים על דרישה גבוהה לקניית נדל״ן בקריפטו בדובאי. חברות קריפטו באיחוד האמירויות הערביות מקבלות בקשות הנזלה לרזרבות הקריפטו שלהן בשווי מיליארדי דולרים, בגלל החשש שהכסף יוקפא תחת מגבלות הסנקציות.
אוקראינה וקריפטו, קריפטו ואוקראינה
לקראת סוף השבוע הראשון ללחימה, הכריזה ממשלת אוקראינה על מבצע גיוס תרומות בקריפטו. עבור הגיוס נפתחו ארנקי ביטקוין ואתריום שקיבלו עד היום תרומות במאות טוקנים שונים ובשווי דולרי של עשרות מליוני דולרים. אפשר לקבוע שההצלחה במהלך הזה הובילה את האוקראינים להעמיק את הנתיב הפיננסי מבוסס הקריפטו.
השבוע, הקימה אוקראינה אתר לגיוס תרומות במטבעות דיגיטליים המלווה בקמפיין עולמי ״Aid For Ukraine״. דרך האתר יכול כל אדם בעולם לתרום בתשעה מטבעות שונים, בהם: ביטקוין, את'ריום, סולנה, המטבע המיוצב תתר ואפילו דוג׳קוין. המהלך כולו אושר על ידי המשרד לטרנספורמציה דיגיטלית של אוקראינה, הוא מופעל על ידי על ידי פלטפורמת הסטייקינג Everstake ובשיתוף הבורסות FTX ו- Kuna.
סנקציות בינ״ל גם בקריפטו
בורסות קריפטו רבות בעולם, בינן קוינבייס וביננס, פרסמו כי הם חוסמות חשבונות של אזרחים רוסים, כדי להבטיח שהקריפטו לא ישמש ככלי להתחמקות מהסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה. המפתחים של CoinJoin, הודיע אף הוא על חסימת עסקאות המסומנות כבלתי חוקיות. זו ידיעה מרעישה כיוון שהכלי הפופולרי נועד למטרות הגנה על הפרטיות והוא פועל כמעין ״מיקסר״ שמסתיר את מקור העסקאות (ומשמש עבור הסתרת כספים בלתי חוקיי).
בצידו השני של העולם
המסע של הקריפטו אל לב כלכלת העולם אינו עוצר רק במזרח אירופה. המהלך של אל סלבדור, למשל, מדינה שאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי במדינה מציף לא מעט מכשולים על הממשל ועל אזרחי המדינה. כתזכורת, עד לפני חצי שנה, המטבע הרשמי של המדינה היה הדולר האמריקאי. המדינה ש-70% מכלל תושביה לא זכאים לשירותי בנקאות, הציע את הבביטקוין כתחליף לתושבים ופיתחה עבורם תשתיות ואף ארנק דיגיטלי יחודי לאזרחיה.
המהלך הזה, בו מדינה ריבונית מאמצת מטבע קריפטו כמטבע רשמי, עורר דיונים ערים בכל העולם סביב מקומה של המדינה הריבונית בעולם נטול הגבולות של כלכלת הקריפטו. הנה מדינה שמסיטה את יתרות המטבע שלה לקניית ביטקוין כרזרבה, מקימה חוות כריית למטבעות קריפטו המונעת באנרגיה וולקנית מתחדשת
והיא הראשונה לאמץ את הקריפטו כמטבע רשמי של המדינה. נשמע כמו חלום, אך המציאות עוד לא מימשה את מלוא הפוטנציאל שלו. מידיעות המתפרסמות כעת עולה שישנם עדיין פערים גדולים באימוץ המטבע. אזרחי המדינה נתקלים בקשיים רבים בהמרת כסף פיאט לביטקוין ובעלי עסקים חוזרים לשיטת כסף פיאט בלבד.
מה צופן העתיד?
למרות כל הקשיים והמהמורות בדרך, נראה כי התנועה של המטבעות הקריפטוגרפיים מהשוליים הצרים של האינטרנט אל לב המערכת הפיננסית הגלובלית לא נעצר, אלא צובר עוד ועוד תאוצה. מדינות רבות, בהן גם ישראל, מפעילות משאבים רבים להכניס את כלכלת הקריפטו אל תוך הכלכלה המסורתית על ידי כלים וחוקים שיאפשרו למערכת כסף הפיאט לחיות לצד הכסף הדיגיטלי.
הכותב תומר גולן הוא מנהל המוצר בבורסת הקריפטו Bit2C
