חברות ישראליות נוטות להסתכל על השווקים במערב כיעד מרכזי לגיוס כספים לפעילותן הגלובלית. לרוב, רק בהמשך הדרך הן פונות לשוק האסייתי בחיפוש אחר שותפויות, גישה לשוק והשקעות.

קוריאה בתוך אסיה נתפסה עד לאחרונה כשוק מסחרי מוגבל יחסית – הרלוונטי למי שפונה למכור טכנולוגיות לסמסונג, LG או יונדאי, שמייצגות תעשיות בולטות כמו שבבים, אלקטרוניקה ורכב. בשל גודלה הבינוני כשוק צרכני (52 מיליון איש), ושונותה התרבותית הרבה בהיבטי שפה, תרבות עסקית, מרחק וכיוצא בזה, קוריאה גם נתפסה כפחות אטרקטיבית ביחס למאמצים הרבים הדרושים לחדירה לשוק.
 

עוד ב-

אור לגויים: חברה ישראלית תקים בית ספר פרטי בקוריאה

לכתבה המלאה

אנו עומדים בפני היפוך גמור של תפיסה זו, ולגישתי סיאול היא התחנה הבאה באסיה ליזמים הישראליים. בשנים האחרונות חלה פריחה ביחסים בין המדינות וביחסים הכלכליים בפרט. הסכם הסחר ישראל-קוריאה, שכבר נחתם וייכנס לתוקף במהלך השנה, צפוי להביא לגידול בהיקפי הסחר בין המדינות ולסביבה בטוחה ואפקטיבית יותר לעסקים והשקעות. פתיחת מרכזי חדשנות והשקעות של התאגידים הקוריאניים הגדולים בישראל הם ביטוי נוסף לקשר הכלכלי המתגבר בין המדינות בשנים. סך ההשקעות והרכישות המשוער של חברות אלו בישראל עומד בשנים האחרונות על מאות מיליוני דולרים.

קוריאה, הכלכלה העשירית בגודלה, היא גם שער אפקטיבי לשוק המתפתח ביותר, בסין ואסיה. מתוך כ-650 מיליארד דולר ייצוא שנתי, כרבע מהייצוא הקוריאני הוא לסין; לקוריאה שורה ארוכה של הסכמי סחר, מחציתם באסיה והיא חברה ב"מגה" הסכם הסחר האזורי RCEP; חברות קוריאניות רבות מחזיקות מפעלי ייצור ופעילות סחר בשווקים מתפתחים כמו הודו, אינדונזיה, פיליפינים, וייטנאם, אפריקה ועוד. מלבד זאת, קוריאה היא יצואנית פעילה למדינות ערב ולמדינות המוסלמיות השונות ברחבי העולם, שלחלקן עדיין אין לחברות ישראליות גישה ישירה.
 

עוד ב-

אלטשולר שחם חיסל את תיק ההשקעות הסיני

לכתבה המלאה

משקיעים פיננסיים קוריאניים הם ערוץ אפקטיבי ביותר ליצירת שותפויות בקוריאה, בעיקר באמצעות ה Limited Partners שלהם - מוסדות פיננסיים, חברות פארמה וציוד רפואי, חברות תעשייתיות וחברות הפצה וייצור מהגדולות באזור. אלו מעוניינות בטכנולוגיות חדשניות במגוון תחומים, שיהפכו לבסיס הצמיחה שלהן לעתיד ונושאות עיניהן לישראל. פעמים רבות, שיתוף פעולה עם חברה מסדר גודל בינוני (במונחים קוריאניים), דרך קרן השקעות מקומית, עדיף ונוח יותר לחברה ישראלית מאשר עם תאגיד ענק ומסורבל. השקעה מקוריאה היא גם הזדמנות נהדרת להוכיח טכנולוגית את המוצר תוך ניצול התשתית ההנדסית והאנושית המצוינת של מדינה מסדר הגודל והאיכות של קוריאה.

מספר חברות ישראליות כבר זיהו בשנים האחרונות את הפוטנציאל שטמון בקוריאה: Nanox, הנסחרת בנאסד"ק, חברה למשקיעים קוריאניים כמו קבוצת SK וקרן ההשקעות הקוריאנית-ישראלית YOZMA, והקימה מפעל ייצור שבבים בקוריאה למערכת הCT החדשנית שפיתחה; Airovation, חברה אף היא לשותפים קוריאניים שונים על מנת לקדם את טכנולוגיית לכידת הפחמן הדו חמצני וטיהור האוויר הייחודית שפיתחה לבית ולתעשייה; Solaredge, חברת הקלינטק הישראלית הבינלאומית, רכשה פעילות מו"פ וייצור קוריאנית בתחום מערכות אחסון האנרגיה; וחברת Personetics שפיתחה מנוע AI לסקטור הפיננסי ושמשתפת פעולה עם חברת כרטיסי האשראי הקוריאנית Hyundai Card. אלו הן רק דוגמאות בודדות לשיתופי פעולה שכבר זכו לפרסום. שיתופי פעולה נוספים, שלא אוכל לציין מטעמי סודיות מסחרית, מתרבים בשנים האחרונות.

השנה נציין 60 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין קוריאה לישראל. זוהי הזדמנות טובה לקרוא לחברות הזנק ויזמים מישראל להסתכל על קוריאה לא רק כעל שוק מסחרי נוסף באסיה אלא על 'קוריאה כאסטרטגיה' - יעד לגיוס השקעות פיננסיות שלצידן ערך אסטרטגי ייחודי: שיתופי פעולה בתחום המו"פ ושילוב הטכנולוגיה הישראלית במוצרים הקוריאניים; הזדמנות לפיילוטים מול חברות תעשיה מתקדמות; הסתייעות ביכולות הייצור וה Scale-Up הגלובאלי של התעשייה הקוריאנית; וכלי לחדירה לאסיה ולשווקים אטרקטיביים נוספים.

האתגר וההשקעה באסטרטגיה זו הם אמנם רבים, אך ההזדמנות - גדולה פי כמה. 

הכותב: יניב גולדברג, ראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בקוריאה הדרומית