דעות

צו השעה: בנק ישראל נדרש להחלטות אמיצות יותר

תקופה ארוכה המתנו להורדת שיעור הריבית – וזאת על אף הפסימיות של חלק מהכלכלנים שחשבו שנראה אותה רק בהמשך. ועדיין, אין מדובר בבשורה דרמטית

חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון | 9/1/2024 10:19

נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר (צילום ראובן קפוצינסקי)

על פניו, לאחר רצף העלאות ריבית של למעלה משנה שנעצר לפני מספר חודשים, צריך אולי לברך על החלטתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, להוריד את הריבית ברבע אחוז. מתווספת לכך העובדה שישראל הינה המדינה היחידה מבין המדינות המפותחות, שהבנק המרכזי שלה מוריד את הריבית במשק. אולם, חשוב להבין כי מדינת ישראל נמצאת בתקופה שונה מכלל המדינות המפותחות: אנחנו במלחמה מתמשכת בעלת השלכות קיצוניות על המשק והאזרחים, ולדעתי על הנגיד היה להוריד את הריבית ברמה גבוהה יותר מכפי שעשה בימים האחרונים.

גם בבנק ישראל מסבירים שההורדה של הריבית מתאפשרת היות להתייצבות בשיעורי הריבית הגבוהים בעולם, ובשל התנאים שנוצרו בכך שהורדת הריבית תגביר את הפעילות במשק. זאת ועוד מוסיפים בבנק, הרי שלפי התחזית, האינפלציה צפויה להגיע ליעדה כבר ברבעון הראשון של השנה. אמנם היו אנליסטים שהופתעו מהחלטת הנגיד שצפו שרק במשך הרבעון הראשון תתרחש הורדת הריבית – וכיום אותם מומחים צופים הורדה הדרגתית של הריבית – אבל כל מי שמצוי בכלכלה הישראלית, יודע היטב שההורדה הזאת אינה מספיקה.

אני משוכנע בכך. אנחנו, רואי החשבון, יודעים היטב היכן הכלכלה עומדת. החשש ממיתון ומצבו של שוק הנדל"ן – שנמצא בהקפאה עוד לפני תחילתה של המלחמה ולבטח לאחריה, כשאת התוצאות בשל המחסור בעובדים ועצירת העבודות עוד נראה בהמשך – מחייבים את הנגיד לצעדים יותר משמעותיים עם לקיחת סיכונים מסוימים. כבר לפני מספר חודשים פניתי לנגיד כמה וכמה פעמים והתרעתי על המצב במשק, שמחייב אותו להוריד את הריבית.

בנק ישראל (צילום Magma Images)

עושה לי הרושם כי בבנק ישראל מנסים לעשות מעין "העתק הדבק" להחלטות של הבנק המרכזי בארה"ב, ועוקבים צעד אחד צעד לפי מה שקורה מעבר לים. נכון, בבנק ישראל גם טוענים שיש להמתין להתפתחויות בגזרה הביטחונית על רקע החשש מפתיחת חזית עצימה בצפון ועוקבים אחר המצב של המשבר הגלובאלי בהובלה הימית בגלל התקיפות של החות'ים – ועדיין, אני טוען שהורדה של כרבע אחוז היא אינה דרמטית ואינה מספיקה בעת הזו.

לפי פרסומים שונים, בבנק ישראל מפנים את המבט אל עבר הממשלה והחלטותיה הכלכליות לטובת ייצוב המשק, ומצביעים על קיצוץ בתקציב ובמשרדים ממשלתיים שונים. אני סבור כי גם על הממשלה וגם על הבנק, לשנות חשיבה ולקחת החלטות קשות ואמיצות.

הממשלה נדרשת לקצץ חזק בתקציבי המשרדים ולהקטין את הוצאותיה המכבידות על המשק, בעוד בנק ישראל חייב לתת דלק חזק יותר לשוק הצריכה והיזמות. גם ותיקי הפרלמנטרים וגם הכלכלנים המנוסים ביותר, לא חוו במדינת ישראל אירוע כל כך גדול, עם כמות של מאות אלפי מפונים ועסקים שאינם פועלים כלל בחבלי ארץ שונים כבר שלושה חודשים.

את ההשפעה על הכלכלה רואים לא רק מיידית אלא למשך תקופה ארוכה מאוד, ומכאן שלא ניתן לחכות כל חודש ולבדוק "בפיצנטה" לפני שמקבלים החלטות. על כן, יש לקוות כי בבנק ישראל ימשיכו את הקו של הורדת הריבית בתקופה הקרובה, אך יקבלו החלטות אמיצות יותר ומשמעויות של הורדת ריבית בשיעורים גבוהים יותר. משקי הבית והעסקים משוועים לבשורה זו, והמשק ודאי זקוק לה.