ארגון פתחון לב פנה למשרד להגנת הסביבה בבקשה להשתמש בחלק מכספי קרן ההיטלים לטובת צרכי הארגון. על פי הדיווח, שפורסם הבוקר (רביעי) הפרויקטים החברתיים של פתחון לב ואחרים, לא זוכים כלל לתמיכת המדינה במסגרת תקציב המשרד להגנת הסביבה, חרף ערכן הסביבתי המשמעותי. 

פרויקטים חברתיים אלו, מלבד חשיבותם וערכם הקהילתי, יש בהם מרכיב משמעותי של שמירה על הסביבה. למשל, פעולות הקשורות לצמצום נזקים של שימוש בפלסטיק וכלים חד-פעמיים, צמצום הפסולת במהלך המלחמה, שמעבר למאפיין החברתי-כלכלי שלהן, יש להן ערך סביבתי. תחת משרד הגנת הסביבה פועלת קרן לשמירת ניקיון, במסגרתה מצטברים כספים שמקורם בהיטלים שונים כגון הטמנת פסולת, הכנסות משקיות ניילון, מחזור ועוד.
 
אלא שהכספים מאותם היטלים לא מנוצלים לטובת איכות הסביבה, מה שהביא את פתחון לב לפנות למשרד ולקרוא לו לעשות שימוש בחלק מהכספים מההיטלים לתמיכה במיזמים המבוססים על כלכלה מעגלית המחזקים ערכים סביבתיים לצד ערכים חברתיים-כלכליים. 

בישראל מיוצרים כ-5.8 מיליון טון של פסולת מעורבת​. אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב (צילום: יח"צ פתחון לב)

במסגרות כמו של פתחון לב מועסקים אנשים עם מוגבלויות, ואלו מסייעים לאותם אנשים להיכנס אל מעגל התעסוקה. כחלק מיוזמות אלו, הקהילה מרוויחה מהפרויקט משום שהכסף חוזר אליה. כאשר כל ההכנסות מהליך המחזור מועבר לרכישת סלי מזון וסיוע לאנשים החיים במעגל העוני. במסגרת המודל, הארגון מפעיל את פרויקט - ביגודית, במסגרתו משתמשים בפרטי ביגוד יד שנייה, הביגוד ממוין  לפריטים ראויים למכירה ולפריטים שלא ראויים והם נמכרים כסמרטוטים לתעשייה.
 

עוד ב-

צמצום נזקים? לאחר ביטול המס: סילמן הציגה תוכנית למלחמה בחד"פ

לכתבה המלאה

יתר על כן, הארגון מפעיל מחזורית אלקטרונית, בו ממויין פסולת אלקטרונית בהליך מיון קפדני לתיקון ושימוש חוזר לטובת משפחות ממעגל העוני. כלומר פסולת שאינה ראויה לשימוש מועברת למפעלי הפרדה ייעודיים, הפסולת האלקטרונית לאחר המיון מועברת לתיקון וניתן לשימוש חוזר למשפחות קשות יום.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספרים כי בישראל מיוצרים כ-5.8 מיליון טון של פסולת מעורבת וקצב הגידול של ייצור הפסולת עומד על כ-2.6% בממוצע בשנה. אותם מספרים הביאו את מדינת ישראל להיות שיאנית ארגון ה-OECD בייצור והטמנת פסולת וזאת למרות שחלק משמעותי מהפסולת ניתן לעשות בה שימוש חוזר.