קרבות ירושה וסכסוכים בין אחים בנוגע לירושה הן דבר שבשגרה. בתי המשפט מלאים בתביעות כאלה, אבל כשמדובר במקרה מיוחד, זה הופך את העסק להרבה יותר מעניין.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב העניק לאחרונה פסיקה משמעותית לטובתו של אדם המתגורר בארצות הברית, וקבע כי חלקת מקרקעין עליה נבנה בית – אף שהיא רשומה על שם אחותו – שייכת לו בפועל. בנוסף, תביעה שהגיש נגדו אחיינו בדרישה להחזר הלוואה נדחתה על הסף. השאלה הגדולה: איך יכול להיות שבית המשפט מטיל דופי בהסכם חתום והאם יכול להיות שמי שקרקע נמצאת בידו יאבד אותה?

המקרה עוסק במגרש באזור מבוקש במרכז הארץ, אשר נכלל בצוואתה של אם המשפחה משנת 1990, ובה הועבר המגרש לבעלות בנה בלבד. אלא שכעבור שנתיים חתמו האח והאחות על מסמך שלפיו שילמו את שווי הקרקע והוסכם כי היא תחולק ביניהם שווה בשווה – כל אחד יקבל בית משלו. מסמך זה נחתם בפני גיסה של האחות, עורך דין במקצועו, שהיה מעורב באופן פעיל בכל ההתנהלות.

למרות ההסכמה, רישום הקרקע בוצע לבסוף רק על שמה של האחות. לדבריו של האח, הוא הונחה לעשות כך על ידי גיסו, אשר שכנע אותו כי מהלך זה עדיף משפטית ומיסויית. מתוך אמון מלא, הוא חתם גם על הסתלקות מן העיזבון.

בית, תמונת אילוסטרציה (ויקיפדיה/ Degser)

בתביעה שהגיש התובע הוא ביקש מבית המשפט לקבוע כי הרישום על שם אחותו נעשה בנאמנות בלבד, וכי הוא בעלים שותף של המגרש. מהעבר השני טענו האחות ובנה, כי האח ויתר על חלקו במודע, בשל העובדה שהאחות טיפלה באמם במסירות.

לפסיקת בית המשפט צורפה גם תביעה נוספת של בנה של האחות, אשר דרש מדודו להחזיר לו הלוואה בסך 200 אלף דולר. השופט ליאור ברינגר קבע כי לא רק שההלוואה הושבה – אלא שההסכם שנעשה בעניינה נחתם בחוסר תום לב, תוך ריבית מופרזת, ונוגד את תקנת הציבור. עוד עלה כי חצי המגרש שועבד להבטחת החוב, מה שמחזק את טענת הבעלות של התובע.

בהקשר של ההלוואה שניתנה לאח כתב השופט: "מערכת היחסים בין הלווה הזקוק – לעתים באופן נואש – להלוואה, ואינו יכול להשיגה אלא בדרך חוץ בנקאית, לבין המלווה, פותחת פתח לניצול לרעה של הבדלי הכוח ושל הפער ביכולת המיקוח. הותרת הלווה בלא מערכת של הגנות סטטוטוריות כפי שהן מפורטות בפסיקה, עלולה להרבות מצבים שבהם יכנסו הלווים למערכות יחסים חוזיות חד צדדיות, בלתי הוגנות ובלתי יעילות. לווים אלה עלולים לשקוע עד מהרה בחוב תובעני וטובעני שאין ממנו מוצא".

עוד ב-

דירות ירושה: למה אנשים מעדיפים למכור ומה השינוי שחל בשנה האחרונה?

לכתבה המלאה

בית המשפט קבע כי השלושה – האחות, בנה ובעלה המנוח – פעלו מתוך כוונה להוציא את המקרקעין והכסף מידי התובע, תוך פעולה מתואמת. לפיכך, הוכר התובע כבעל הזכויות בחלקה, ותביעת ההחזר של האחיין נדחתה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 150 אלף שקלים.