נכס ותיק ברחוב פרץ ברעננה, שהועבר בירושה לשלושה אחים, הפך לזירת קרב ולסכסוך משפטי לאחר שהוצע למכירה פומבית. הסיבה לכך: המוכרים רצו "לבדוק את השוק", אך כשקיבלו את ההצעה הזוכה התחרטו.

האחים, שעמדו מאחורי מהלך ההצעה, חזרו בהם מהכוונה להשלים את העסקה למרות הצעה זוכה של 8.5 מיליון שקל. לכן, הרוכשים פנו לבית המשפט המחוזי בלוד, ובפסק דין שניתן לאחרונה קבעה השופטת, יעל מושקוביץ, כי ההסכם הוא מחייב ויש לאכוף אותו. המשמעות: המוכרים, למרות שרק רצו "לבדוק את השוק" - מחויבים למכור.

על פי העובדות שהובאו בפני בית המשפט, השלושה פרסמו בתחילת 2022 קול קורא לקבלת הצעות לרכישת הבית, באמצעות משרד עורכי דין שליווה את ההליך. קבוצת הרוכשים, שהשתתפה במהלך, הגישה את ההצעה הגבוהה וזכתה בהתמודדות. רק לאחר הזכייה הודיעו האחים כי אינם מוכנים לחתום על הסכם מכר.

הרוכשים, שלא קיבלו את עמדת המוכרים, עתרו ביולי אותה שנה לאכיפת העסקה. הם טענו כי עצם ניהול הליך מסודר, פרסום הזמנה רשמית וקבלת הצעה זוכה - גם ללא חתימה פורמלית - יוצרים התחייבות משפטית מלאה.

האחים ניסו להסביר כי יוזמת הפרסום לא נועדה למכירת הבית בפועל, אלא לשם הערכת שווי בלבד. לטענתם, אחד מהם ביקש לרכוש את חלקיהם של האחרים, וכי רצון האב המנוח היה שאותו אח ימשיך להתגורר בנכס - מעין "צוואה לא כתובה" שלדבריהם חייבה התחשבות.

השופטת מושקוביץ דחתה את גרסתם. היא טענה כי ההתנהלות החיצונית של האחים שידרה כוונה אמיתית למכור. לראיה, הם שיתפו עורך דין, קבעו מראש שכר טרחה המבוסס על אחוזים ממחיר העסקה, וביצעו הליך מכר שלם, כזה שלא מתאים כלל לבדיקת שווי בלבד. אם אכן הייתה כוונה פנימית לשמור את הנכס במשפחה, היא סברה, היא לא באה לידי ביטוי כלפי הרוכשים או כלפי הגורמים המקצועיים.

באשר לטענה על "צוואה בעל-פה", השופטת קבעה כי היא אינה עומדת בדרישות הדין ואף מהווה הרחבת חזית. מעבר לכך, מעדויות בפני בית המשפט עלה כי האחים עצמם התכוונו למכור את הבית ולחלוק ביניהם את התמורה באופן שווה. במהלך חודש מרץ 2022 פרסמו הנתבעים הזמנה להציע הצעות לרכישת המקרקעין, ועל פיה, ניתן היה להציע הצעה לרכישת הנכס בכפוף לרכישת חוברת המכרז שעלותה 1,000 שקל פלוס מע"מ.

עוד על פי הפרסום, ניתן היה לתאם ביקור בנכס בתיאום עם משרד עוה"ד ויניצקי, להגיש הצעה בכפוף להפקדת ערבות או המחאה בנקאית בסך של 5% מסכום ההצעה, וכי אין התחייבות לקבל את המחיר הגבוה ביותר. לחוברת ההזמנה להציע הצעות צורפו טיוטת הסכם מכר, עליו נדרשו המציעים לחתום וכן שומת המקרקעין על פיה שווי המקרקעין עומד על 8.5 מיליון שקל.

מאוחר יותר החליטו התובעים להגיש הצעה של 5 מיליון שקל. ביום 4 באפריל 2022 שלח עוה"ד ויניצקי מכתב לתובעים ובו צוין כי ההצעה הגבוהה ביותר שהתקבלה עומדת על סך של 7.25 מיליון שקל וכי בעוד 8 ימים תיערך התמחרות. לפי המכתב, ככל שהתובעים מעוניינים להשתתף בהתמחרות עליהם להשלים את סכום הערבות הבנקאית לסך של 362,500 שקל (5% מסך של 7,250,000 שקל). באותו יום התייצבו שני המציעים להתמחרות. התובעים העלו את הסכום ל-8.5 מיליון שקל וזכו בהתמחרות.

הנתבעים טענו להגנתם כי הם "לא ביקשו למכור את המקרקעין לצד שלישי ופרסמו את ההזמנה להציע הצעות רק בכדי לקבל הערכת שווי ממנה יוכלו לגזור את המחיר שבו האח יוכל לקנות את הבית.

כאמור, בסיכומו של דבר הורתה השופטת לאכוף את העסקה: הרוכשים ישלמו את יתרת התמורה כשהיא מוצמדת למדד למועד שבו נוצרה ההתחייבות, והנכס יועבר לבעלותם. האחים חויבו גם בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל בתוספת מע"מ.

עוד ב-

מכרו דירה עם רטיבות ותביעות מול הקבלן - מה פסק השופט?

לכתבה המלאה

"לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעים לפיה, ללא התמחרות לא ניתן לדעת את שווים של המקרקעין", סיכמה השופטת. "לקבלת שווי אמיתי של הנכס לא די בהגשת הצעות. כראיה לכך, הצעת התובעים תוך ידיעה ברורה לגבי השווי המוערך של הנכס. האם בשלב זה קיבלו הנתבעים מענה לשאלתם? לא. היה צורך בסיום התהליך".