נדל"ן ותשתיות

תרחיש עלטה בישראל: הסיבה המרגיזה שבקרוב אולי ניתקע בלי חשמל

הביקוש לחשמל בישראל צפוי לגדול עד פי 2.7 עד 2050, כשחוות השרתים, המכוניות החשמליות וגלי החום מגבירים את העומס על המערכת. דוח חדש של חברת נגה מזהיר מפני הפער שעלול להיווצר בין הצריכה ליכולת הייצור, במדינה שאינה יכולה לייבא חשמל משכנותיה

מערכת ice | 19/10/2026 23:11

ישראל תידרש להגדיל משמעותית את ייצור החשמל שלה בעשורים הקרובים, והיערכות מאוחרת עלולה להוביל למחסור ואף להפסקות חשמל יזומות בימי עומס קיצוניים. לפי תחזית אסטרטגית חדשה של חברת נגה, האחראית לניהול מערכת החשמל הארצית, הצריכה השנתית צפויה לעלות מ־80.4 מיליארד קוט"ש ב־2024 ל־186.8 מיליארד קוט"ש ב־2050, בתרחיש הבינוני שעליו ממליצה החברה לצורכי תכנון.

בתרחישים האחרים שמציג הדוח שפורסם במאקו, הצריכה ב־2050 צפויה לנוע בין 161.3 ל־214.3 מיליארד קוט"ש. כבר ב־2030 היא עשויה להגיע ל־97 עד 109 מיליארד קוט"ש בשנה. המשמעות היא צורך בהרחבה ניכרת של תשתיות הייצור וההולכה, ובהן תחנות כוח, מתקנים סולאריים ומתקני אגירת אנרגיה.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים הוא התרחבות חוות השרתים, המשמשות להפעלת שירותי ענן ומערכות בינה מלאכותית. לפי התחזית, צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בישראל עשויה להגיע ל־37.1 מיליארד קוט"ש ב־2050 בתרחיש הצמיחה המואצת. כבר ב־2030 צפויה צריכת החשמל שלהם לעמוד על 7.5 עד 11 מיליארד קוט"ש.

גם המעבר לתחבורה חשמלית צפוי להוסיף עומס משמעותי. צריכת החשמל של התחבורה בישראל עשויה להגיע ל־19.3 מיליארד קוט"ש ב־2050. מעבר לכמות החשמל הנדרשת, אחד האתגרים הוא תזמון הטעינה: ריכוז הטעינה בשעות הערב, במקביל להפעלת מזגנים ומכשירי חשמל בבתים, עלול להכביד על הרשת. טעינה מנוהלת, שתעביר חלק מהצריכה לשעות הלילה, עשויה לסייע בהתמודדות עם העומס.

לצד הגידול בצריכה בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות, גם העלייה בטמפרטורות צפויה להגדיל את הביקוש לחשמל. הפעלת מזגנים בהיקף נרחב בתקופות חמות במיוחד מעלה את העומס על המערכת, דווקא כאשר נדרשת יכולת אספקה גבוהה. באוגוסט 2025 נרשם בישראל שיא ביקוש של 17,265 מגה־ואט.

לפי התרחיש הבינוני של נגה, שיא הביקוש בקיץ צפוי להגיע ל־19,919 מגה־ואט ב־2030 ול־35,855 מגה־ואט ב־2050. גלי חום קיצוניים וממושכים עשויים להוסיף 2.5 עד 4.5 מיליארד קוט"ש לצריכה השנתית.

האתגר של ישראל מורכב במיוחד משום שהיא אינה מחוברת לרשת חשמל של מדינות שכנות שיכולות לספק לה חשמל בעת מחסור. בניגוד למדינות באירופה, שמסוגלות להיעזר ביבוא חשמל, ישראל נדרשת לספק את הביקוש באמצעות מתקני ייצור ותשתיות מקומיים.

נוסף על כך, יותר מ־70% מהחשמל בישראל מיוצר כיום בגז טבעי, ולפי הדברים שהוצגו בדיון בכנסת בנובמבר 2025, שיעור זה עשוי לעלות ליותר מ־80% עם הפסקת השימוש בפחם. הגידול הצפוי בביקוש מעלה גם שאלות בנוגע להיקף עתודות הגז וליכולת להבטיח אספקה לאורך זמן.

עוד ב-

פי 2 חשמל עד 2040: האתגר העצום של משק החשמל הישראלי

לכתבה המלאה

הקמת תחנות כוח, מתקני אגירה וקווי הולכה עשויה להימשך בין 5 ל־10 שנים. לכן, עיכובים בתכנון ובהקמת התשתיות עלולים להקשות על מערכת החשמל לעמוד בביקוש כבר בשנים הקרובות. לפי התחזית, פער בין הצריכה ליכולת הייצור עלול להביא להתייקרות תעריפי החשמל ולצורך בהפסקות חשמל יזומות בימי עומס קיצוניים.