כמעט לכל אחד יש היום חבר, קרוב משפחה או עמית לעבודה שכבר הוציא דרכון זר: פורטוגלי, גרמני או אחר. עבור חלקם זו אפשרות ללמוד או לעבוד בחו״ל; עבור אחרים, דרך להשאיר דלת פתוחה לעתיד. אבל האם גם העלייה באנטישמיות בעולם משפיעה על הרצון להחזיק באזרחות נוספת? זו השאלה שביקש לבחון סקר חדש שערך מכון שילוב בהזמנת עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר-פקס-לוי.

יותר משליש מהישראלים היהודים שהשתתפו בסקר אמרו כי העלייה באנטישמיות בעולם מגבירה במידה רבה או רבה מאוד את הצורך שלהם בדרכון זר. כרבע מהמשיבים ייחסו לה השפעה בינונית, מעט פחות מחמישית השפעה נמוכה, ומעט פחות מרבע אמרו שאינה משפיעה כלל. כך עולה מסקר שערך מכון שילוב בקרב 502 משיבים יהודים בני 18 ומעלה, בהזמנת עו״ד יהושע פקס ממשרד דקר־פקס־לוי, העוסק בין היתר בהסדרת אזרחות זרה.

הממצא עשוי להיראות מפתיע: האנטישמיות שאליה מתייחסים המשיבים מתרחשת מחוץ לישראל, ובכל זאת חלקם חשים בעקבותיה צורך גדול יותר באזרחות נוספת. לדברי פקס, הסקר אינו מלמד שהמשיבים מתכננים לעבור לחו״ל. להערכתו, אזרחות נוספת נתפסת אצל חלקם כאפשרות שכדאי לשמור לעתיד בתקופה של חוסר ודאות.

"אזרחות נוספת לא מחייבת אדם לעבור למדינה אחרת, אבל היא מעניקה לו ולילדיו זכויות ואפשרויות שבהן יוכלו להשתמש אם המציאות בעתיד תשתנה", אומר פקס. לדבריו, לקוחות שפונים למשרדו מבקשים לעיתים להקל על נסיעות לחו״ל או לשמור לעצמם אפשרות עתידית ללמוד, לעבוד או להתגורר במדינה נוספת.

עוד ב-

"קריאות לרצח": החיילת שהסתבכה עם הסטרימר האנטישמי שוברת שתיקה

לכתבה המלאה

הסקר נערך על רקע נתונים המצביעים על עלייה בתקריות אנטישמיות בעולם בשנים האחרונות. כזכור, לפי דוח J7, בשנת 2025 תועדו יותר מ-23 אלף תקריות בשבע מדינות שבהן חיות קהילות יהודיות גדולות, עלייה של 136% לעומת 2022. בארצות הברית תיעד ארגון ADL בשנת 2024 כ-9,350 מקרי תקיפה, הטרדה והשחתת רכוש על רקע אנטישמי, הנתון הגבוה ביותר שמדד הארגון עד אז.