אומרים שעל כל שני יהודים יש שלוש דעות, ובישראל נראה שלא חסרים מי שיודעים הכי טוב ו"מה נכון" - ורוצים להקים מפלגה משלהם. מנתוני משרד המשפטים עולה כי בין השנים 2019 ל-2024 הוקמו בישראל לא פחות מ-66 מפלגות, וכיום רשומות במדינה בסך הכל 170. לקראת הבחירות הקרובות, שבהן יתמודדו 38 רשימות, יצאנו לבדוק: כמה עולה להקים מפלגה בישראל, והאם כל אחד יכול לעשות זאת?

מתברר שההליך פשוט יחסית, לפחות על הנייר. תחילה יש לבחור שם למפלגה, להגדיר את מטרותיה, לנסח תקנון ולגייס לפחות 100 אזרחים ישראלים בגירים המתגוררים בארץ ומוכנים לחתום על בקשת ההקמה. במשרד המשפטים אף ממליצים להחתים 120 מייסדים, למקרה שחלק מהחתימות ייפסלו. בנוסף, כל מייסד נדרש לאמת את חתימתו ולהגיש תצהיר תושבות בפני עורך דין. אגרת הרישום עומדת בשנת 2026 על 2,667 שקל, אך אליה מתווספות הוצאות משפטיות שגובהן תלוי בין היתר במספר המייסדים ובשירותים שיידרשו.

אלא שהתשלום המשמעותי מגיע דווקא בשלב הבא. החוק מחייב לפרסם את הבקשה להקמת המפלגה ברשומות ובשלושה עיתונים יומיים לפחות, כדי לאפשר לציבור להגיש התנגדויות. לפי ההערכה שהוצגה בסרטון של "כאן פומו", עלות הפרסום עשויה להגיע לכ-35 אלף שקל. יחד עם אגרת הרישום מדובר בכ-37,667 שקל, עוד לפני שכר הטרחה של עורכי הדין והוצאות נוספות. במשרד המשפטים מציינים כי הטיפול בבקשה עשוי להימשך עד 45 יום אם לא הוגשו התנגדויות.

מפלגות (צילום: חיים גודלברג, פלאש 90)

אבל הקמת מפלגה היא רק הצעד הראשון, שכן התמודדות בבחירות כבר דורשת סכומים גדולים בהרבה. המפלגות נדרשות לממן פרסום, סקרים, יועצים, עובדים ופעילי שטח. כאן נכנסת המדינה לתמונה: בבחירות הקרובות עומדת יחידת המימון על 1.835 מיליון שקל, ובמסגרת תיקון לחוק שאושר השנה, מפלגות חדשות העומדות בתנאים יכולות לקבל מקדמות של עד עשר יחידות מימון, כלומר 18.35 מיליון שקל, בכפוף להעמדת ערבויות מתאימות. מדובר במקדמות ולא במענק מובטח.

ויש גם פרט מפתיע: אפילו מפלגה שלא תצליח להכניס חבר כנסת אחד עשויה לקבל כסף מהמדינה. על פי חוק מימון מפלגות, רשימה שתזכה ביותר מ-1% מהקולות הכשרים אך לא תעבור את אחוז החסימה, העומד על 3.25%, עשויה להיות זכאית ליחידת מימון אחת, כלומר 1.835 מיליון שקל בבחירות הנוכחיות. מנגד, מפלגה שהוציאה סכומים גדולים ולא השיגה את התוצאה שקיוותה לה עלולה להישאר עם חובות כבדים.

למי שמעוניין לחסוך את הליך הרישום קיימת גם אפשרות אחרת: להשתמש במפלגה שכבר רשומה כחוק, לעיתים באמצעות שינוי הנהגתה, שמה או תקנונה בהתאם להליכים הנדרשים. כך עשו נפתלי בנט ואיילת שקד בסוף שנת 2018, כאשר הקימו את "הימין החדש" באמצעות מפלגת מדף קיימת בשם "צל"ש", שהייתה קשורה לשר לשעבר אברהם פורז. דוגמה נוספת היא אורן חזן, שהתמודד בבחירות 2019 בראש מפלגת "צומת" הוותיקה, במקום לרשום מפלגה חדשה.

עוד ב-

גדי איזנקוט הודיע על הקמת מפלגה חדשה: אלה השמות המפתיעים

לכתבה המלאה

מתוך 170 המפלגות הרשומות בישראל, רק חלק מתמודדות בבחירות לכנסת, ואחרות אינן פעילות בזירה הארצית או משתתפות ברשימות משותפות. כך שגם אם נדמה שהקמת מפלגה היא עסק יקר ומסובך, לפעמים האתגר האמיתי אינו להשיג מאה חתימות וכמה עשרות אלפי שקלים, אלא לשכנע מספיק ישראלים להכניס את הפתק שלה לקלפי.