ב-19 באוקטובר 2024 פגע כטב"ם ששיגר חיזבאללה בביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה. נתניהו ורעייתו לא שהו במקום, אולם הפגיעה גרמה לנזק למבנה והובילה לבחינה מחודשת של אמצעי המיגון. כעת, כשנתיים לאחר האירוע, נחשפים נתונים המעוררים שאלות על היקף ההוצאות: לפי נתונים שפורסמו היום (חמישי) בעקבות עתירה לבית המשפט, בין 2023 לאוקטובר 2026 שילם משרד ראש הממשלה כ-127.4 מיליון שקל על פרויקטים ביטחוניים במעונות שבאחריותו, לרבות מעונות של ראשי ממשלה לשעבר.

האם מדובר בסכומים חריגים ביחס למדינות אחרות? בארצות הברית, למשל, הוקצו לשנת 2026 כ-2.475 מיליון דולר לתיקונים ולשיקום השוטף של מעון הנשיא בבית הלבן. אלא שזו רק תמונה חלקית: לפי תחקיר הוושינגטון פוסט מאוגוסט האחרון, ממשל טראמפ גיבש תוכניות בנייה במתחם הבית הלבן בהיקף של יותר מ-900 מיליון דולר, ובהן אולם אירועים חדש, מתקנים לקליטת מבקרים ושדרוגי ביטחון. חלק מהכספים הגיע מתקציבים ממשלתיים וחלק מתרומות פרטיות. מדובר בפרויקט נרחב, ולא בהוצאות מיגון בלבד.

גם בצרפת פורסמו נתונים על ההשקעה במעונו של הנשיא עמנואל מקרון. לפי דוח בית המשפט לביקורת חשבונות הצרפתי, בשנת 2024 הסתכמו ההשקעות בנכסי הנשיאות בכ-6.39 מיליון אירו. הסכום כולל שיפוץ מבנים, שדרוג מערכות אנרגיה ועבודות שונות בארמון האליזה ובנכסים נוספים, אך אינו מייצג את מלוא הוצאות האבטחה של הנשיא.

בבריטניה המספרים הגלויים נמוכים משמעותית, לפחות בכל הנוגע לשיפוץ דירת המגורים. לפי דוח משרד הקבינט הבריטי, בשנת התקציב 2024-2025 הוצאו כ-29.8 אלף ליש"ט על שיפוץ וריהוט דירה במתחם דאונינג סטריט. מנגד, בגרמניה מקודם פרויקט להרחבת מתחם הקנצלר בעלות מוערכת של 777 מיליון אירו. הפרויקט כולל מאות משרדים חדשים, תשתיות ודרישות ביטחון מחמירות. גם כאן מדובר בבנייה של מתחם ממשלתי, ולא במיגון מעון מגורים בלבד.

ובחזרה לישראל: הנתון הבולט ביותר הוא הזינוק שנרשם בשנת 2025, אז שולמו 72.5 מיליון שקל על פרויקטים ביטחוניים במעונות, לעומת 10.9 מיליון בשנת 2023. במשרד ראש הממשלה מסבירים כי השינוי ברמת האיום חייב השקעה משמעותית במיגון המעון הרשמי. בפרסום קודם מיולי האחרון נחשף כי מסגרת העלויות של שיפוץ ומיגון המעון בבלפור הגיעה לכ-103 מיליון שקל, מתוכם כ-67 מיליון שקל שיוחסו להוצאות אבטחה. מדובר בפרויקט שטרם הושלם, ולא בסכום שניתן בהכרח להוסיף להוצאות שנחשפו כעת.

מדוע עבודות כאלה נמשכות שנים? בניגוד לשיפוץ בית רגיל, עבודות במעון ממלכתי עשויות לכלול חיזוק מבנים, התאמות לתשתיות, אמצעי מיגון ומערכות אבטחה. נוסף על כך, חלק מהתשלומים מתבצעים לאורך תקופת הביצוע, כך שהוצאה בשנת תקציב מסוימת אינה מעידה בהכרח על שיפוץ חדש. במקרה של בלפור, מבקר המדינה כבר הצביע בעבר על עיכובים ממושכים, תכנון לקוי והוצאות מיותרות, ואילו בעקבות איום הכטב"מים נדרשו התאמות נוספות לתוכנית המקורית.

אלא שהשאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא לא רק גובה ההוצאות, אלא גם השקיפות לגביהן. משרד ראש הממשלה מסרב לפרסם את פילוח ההוצאות לכל מעון בנפרד, בטענה שהדבר עלול לחשוף מידע על רמת האבטחה ולסייע לגורמים עוינים. מנגד, העמותה הקהילתית גבעת מרדכי, שעתרה לחשיפת הנתונים, טוענת כי הציבור זכאי לדעת כמה מכספו הושקע בבתים פרטיים וכמה במעונות ממלכתיים.

עוד ב-

תנועת התעוררות בירושלים בדרישה חריגה: מעון ראש הממשלה יחזור לבלפור?

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, הנתונים הבינלאומיים אינם מאפשרים לקבוע באופן אמין באיזו מדינה מיגון מעון המנהיג הוא היקר ביותר, שכן כל מדינה מפרסמת סעיפי הוצאה שונים. עם זאת, הם ממחישים עד כמה העלויות עשויות להשתנות בהתאם לאופי המבנה, רמת האיום והיקף הפרויקט. בישראל, השאלה עשויה לקבל מענה נוסף כבר ביום ראשון הקרוב, כאשר בית המשפט המחוזי בירושלים ידון בשאלה אם לחייב את משרד ראש הממשלה לפרסם פילוח מפורט יותר של ההוצאות.