מדדים ומחקרים
האמת מאחורי הסקרים נחשפת: האם גוש נתניהו מגיע ל-55 מנדטים?
הסוקר מנו גבע מעריך שגוש נתניהו תקוע סביב 49–51 מנדטים, אך סוקר i24NEWS צוריאל שרון מציג תמונה שונה לחלוטין. בפאנל מיוחד באקספו תל אביב נחשפו הפערים בין הערכות הסוקרים, והמשתתפים הצביעו על הגורמים שעשויים להכריע את הבחירות הקרובות
האם גוש נתניהו מתקשה להתרומם, או שמא כוחו גדול מכפי שמשתקף בסקרים? בפאנל מיוחד שנערך היום (חמישי) במסגרת ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2026 באקספו תל אביב, הציגו בכירי הסוקרים בישראל הערכות שונות בנוגע למפת הגושים לקראת הבחירות הקרובות. בעוד סוקר חדשות 12 מנו גבע הצביע על יציבות ממושכת של גוש נתניהו סביב 50 מנדטים, סוקר i24NEWS צוריאל שרון טען כי הגוש, ללא מפלגתו של עופר וינטר, אינו יכול לרדת מ-55 מנדטים.
הפאנל, שנערך תחת הכותרת "הסודות שמאחורי הבחירות, הסקרים והמדגמים", התקיים בהשתתפות גבע, מנכ"ל מדגם ייעוץ ומחקר; שרון, מייסד ובעלי Direct Polls; דודי חסיד, מנכ"ל מכון Kantar וסוקר תאגיד השידור הישראלי כאן; שמואל רוזנר, עורך "המדד", פרשן וסוקר חדשות 13; ואורלי עדס, לשעבר מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. במהלך הדיון התייחסו המשתתפים גם לאחוזי ההצבעה הצפויים, למפלגות המתנדנדות סביב אחוז החסימה ולשינויים בעמדות הציבור מאז 7 באוקטובר.
צילום: ITech Israel המרכז לטכנולוגיות המידע והייטק
מנו גבע הציג תמונה של יציבות במפת הגושים, המבוססת לדבריו על בחינת כ-30 סקרים. "כשאנחנו בוחנים את המגמות לאורך כ-30 סקרים, אנחנו רואים שגוש נתניהו נמצא באופן עקבי באזור של 49 עד 51 מנדטים, כמעט ללא תזוזות משמעותיות בין הגושים", אמר. לדבריו, השינויים העיקריים מתרחשים בתוך הגושים עצמם ובקרב המפלגות הקטנות, ולא במאזן הכולל ביניהם.
גבע הדגיש כי אחד המשתנים המרכזיים בבחירות יהיה שיעור ההצבעה, לצד גורלן של המפלגות שנמצאות סביב אחוז החסימה. ככל ששיעור ההצבעה גבוה יותר, גדל מספר הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה, והדבר עלול להקשות על מפלגות קטנות להיכנס לכנסת. הוא הזכיר את בחירות 2022, שבהן כ-10.5 מנדטים של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה לא באו לידי ביטוי בחלוקת המושבים, ובסופו של דבר קיבל גוש נתניהו 64 מנדטים לעומת 56 לגוש השינוי.
"אנחנו לא מסתכלים על סקר בודד אלא על מגמות לאורך זמן. הכול עדיין פתוח לשינויים עד הבחירות", הוסיף גבע.
אלא שצוריאל שרון הציג הערכה שונה באופן משמעותי. לדבריו, נקודת המוצא היא שגוש נתניהו הקיים, ללא וינטר, לא יכול לרדת מתחת ל-55 מנדטים, בעוד שתקרת גוש האופוזיציה עומדת על 51–52 מנדטים. בכך הציג שרון פער ניכר לעומת הנתונים שעליהם הצביע גבע, והמחיש את ההבדלים בין הערכות הסוקרים בנוגע למאזן הכוחות הצפוי.
שרון התייחס גם למפלגתו של עופר וינטר, שאותה הגדיר כאחד מסימני השאלה המרכזיים לקראת הבחירות. לדבריו, וינטר ירד לראשונה מתחת לאחוז החסימה, אך ניכרת התחזקות במצבו, והאירועים האחרונים עשויים לסייע לו. "וינטר זה סימן השאלה הכי גדול מבחינת הבחירות האלה, ואולי האם הוא יפתיע או שהדינמיקה לא תלך לטובתו", אמר.
דודי חסיד התייחס לשינויים בעמדות הציבור מאז 7 באוקטובר והצביע על שתי מגמות המתקיימות במקביל: התחזקות עמדות ימניות לצד אכזבה מהקואליציה הנוכחית. לדבריו, מי שמתמקד רק במעבר של הציבור ימינה עלול להחמיץ חלק משמעותי מהתמונה הפוליטית.
"אני חושב שחלק גדול ממה שאנחנו רואים כאן בתור הסכמות נובע מהתופעה של מה שקרה מאז השבעה באוקטובר. כי זה שתי תופעות שמתרחשות במקביל. התופעה הראשונה, אין ספק שהעם הפך להיות יותר ימני", אמר חסיד. הוא הוסיף כי במקביל, הציבור התאכזב מאוד מהקואליציה, וכי גם בקרב מצביעיה יש מי שאינם מרוצים מהתנהלותה בשנים האחרונות.
לדבריו, חלק ממצביעי הקואליציה מתקשים למצוא חלופה פוליטית שתואמת את עמדותיהם. חסיד העריך כי גוש הקואליציה עשוי לרדת מתחת ל-55 מנדטים. בהתייחסו לאפשרות שישראלים המתגוררים בחו"ל יגיעו להצביע באמצעות רכבת אווירית, הוא העריך כי גם בתרחיש מיטבי מדובר בכחצי מנדט או מעט יותר, ללא השפעה מהותית על תוצאות הבחירות.
גם שיעורי ההצבעה בחברה הערבית עשויים להיות גורם משמעותי במערכת הבחירות. שמואל רוזנר העריך כי המפלגות הערביות עשויות לקבל 15 מנדטים ואף יותר, על רקע הציפייה לשיעורי הצבעה גבוהים יחסית במגזר. לדבריו, ההשפעה של אחוזי ההצבעה על התוצאה תלויה לא רק בשיעור ההצבעה הכללי, אלא גם בשאלה באילו קבוצות באוכלוסייה נרשמת עלייה.
"אם יהיו אחוזי הצבעה מאוד גבוהים של הערבים ושל האופוזיציה אבל לא של הקואליציה, אז הקואליציה תפסיד הרבה מנדטים ויכול להיות שנראה פה תוצאה מפתיעה", אמר רוזנר. הוא הדגיש כי שיעורי הצבעה גבוהים אינם פוגעים בהכרח בנתניהו, וכי התוצאה תלויה בחלוקת ההצבעה בין המגזרים והמחנות הפוליטיים.
רוזנר הוסיף כי בסקרים שעליהם הוא מתבסס ניכרים פערים בתחושת הדחיפות לקראת הבחירות. לדבריו, בקרב מצביעי האופוזיציה קיימת כיום נטייה חזקה יותר לראות בבחירות הקרובות אירוע חשוב וגורלי, בעוד שבקרב מצביעי הקואליציה התחושה הזו חלשה מעט יותר. הוא ציין כי גם בעבר הגיעו המפלגות הערביות ל-15 מנדטים, ולכן אין מדובר בתוצאה חסרת תקדים.
לצד השאלות הפוליטיות, עסקה הוועידה גם בהיערכות לאיומים טכנולוגיים על טוהר הבחירות, ובהם מתקפות סייבר והפצת מידע כוזב באמצעות בינה מלאכותית. אורלי עדס, לשעבר מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אמרה כי במהלך חמש מערכות הבחירות האחרונות נבנתה מערכת הגנה רב-שכבתית, המשלבת אמצעים אנושיים, טכנולוגיים ולוגיסטיים.
"יש לנו את כל הסיבות להיות רגועים. במהלך חמש מערכות הבחירות האחרונות בנינו מערכת הגנה רב-שכבתית, כמעט הרמטית, המשלבת אמצעים אנושיים, טכנולוגיים ולוגיסטיים להגנה על טוהר הבחירות", אמרה עדס. לדבריה, צפויים ניסיונות להשפיע על הציבור באמצעות תכנים פיקטיביים ובינה מלאכותית, אך קיימים כלים להתמודדות עמם. היא הדגישה כי אחד האתגרים המרכזיים הוא יכולתו של הציבור להבחין בין מידע אמיתי למניפולציה.
עוד ב-
הפער בין הערכות הסוקרים ממחיש כי שאלת מאזן הכוחות בבחירות הקרובות נותרה פתוחה. בעוד גבע מצביע על יציבות של גוש נתניהו סביב 50 מנדטים לאורך עשרות סקרים, שרון מעריך כי הגוש, ללא וינטר, אינו צפוי לרדת מ-55 מנדטים. לצד זאת, שיעורי ההצבעה, גורלן של המפלגות הקטנות וההכרעה בקרב מצביעים שטרם מצאו חלופה פוליטית עשויים להשפיע על חלוקת המנדטים הסופית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
