שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר (צילום משרד האוצר)
משבר הקורונה היה בעל השפעה דרמטית על שוק העבודה, כאשר בשיאו נרשמה ירידה בתעסוקה של כ-1.4 מיליון מועסקים - כשליש מהמועסקים במשק. פגיעה זו בתעסוקה לא הייתה אחידה, כאשר הירידה בשיעורי התעסוקה בקרב חמישוני ההכנסה הגבוהים הייתה מתונה יחסית לזו של חמישוני ההכנסה הנמוכים. בחודשים האחרונים נרשמה התאוששות מרשימה בשוק העבודה, כאשר בחודש ינואר 2022 נרשמה התאוששות מלאה בשיעור ההשתתפות ושיעור התעסוקה נותר נמוך בכ-7.0 נקודת אחוז בלבד בהשוואה לרמה שלפני המשבר, על בסיס נתוני שנת 2019 ומתייחסים לגילאי 25-64.
הירידה המוגברת בשיעורי התעסוקה של עובדים מחמישוני ההכנסה הנמוכים במהלך משבר הקורונה השפיעה מאוד על חישוב השכר הממוצע במשק ויצרה בו גידול שלא היה נרשם אילו תמהיל המועסקים היה נותר זהה.
במהלך המשבר השינוי בתמהיל העובדים הגדיל מאוד את השכר הממוצע במשק כפי שהדבר מתבטא בפער שנפתח בין הסדרה המקורית של הלמ"ס לסדרה מנוכת התמהיל החל מחודש מרץ 2020 ועד שנה לאחר מכן. עם זאת, עם התאוששות שוק העבודה החל מהרבעון השני של 2021 פער זה נסגר. כלומר, בחודשים האחרונים השפעת שינוי תמהיל העובדים על השכר הממוצע במשק הפכה לזניחה, בהשוואה לטרום התפרצות המגיפה.
בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה ריאלית של 4.6% בשכר הממוצע במשק (דצמבר 2019 לעומת דצמבר 2021) . לאור הניתוח לעיל בבחינה זו אין השפעה משמעותית לניכוי השפעת תמהיל העובדים בחודש דצמבר 2021 הסדרות כבר התלכדו חזרה. כך, בסדרה מתוקננת התמהיל נרשמה עלייה ריאלית של 6.5% באותה התקופה. במונחים שנתיים, עלייה זו משקפת גידול שנתי ריאלי בקצב של 2.3% .זאת בהשוואה לגידול שנתי ריאלי בגובה 0.2% בממוצע בין השנים 2011-2019 . כלומר, השכר גדל בשיעור גבוה יחסית במהלך השנתיים האחרונות.
גידול זה בשכר לא מוסבר משינוי משמעותי בהיקף העבודה, כאשר שעות העבודה השבועיות הממוצעות בפועל עמדו על 0.38 בדצמבר 2021 בהשוואה ל-9.37 בדצמבר 2019. ממצא זה עשוי להפתיע כיוון שבמשברים כלכליים קצב הגידול בשכר לרוב נמוך ואף עשוי להיות שלילי. כך, ב-2003-2002 נרשמה ירידה ריאלית של כ-9% בשכר הממוצע וב-2008-2009 המשבר הפיננסי הגלובאלי נרשמה ירידה ריאלית של כ-3% בשכר הממוצע.
במשרד האוצר מעידים כי קשה לקבוע באופן חד משמעי מה הביא לשוני זה בהשוואה למשברים קודמים אך ניתן להעלות מספר הסברים אפשריים: ראשית, הביקוש העולמי לשירותים טכנולוגיים התחזק בתקופת המשבר והוביל לעליות שכר בענף ההייטק בישראל. שנית, מדיניות תשלומי ההעברה הממשלתית למשקי הבית חיזקה את הביקוש הפרטי באופן שהתבטא בעיקר בתקופת בהם לא יושמו מגבלות פעילות משמעותיות על המגזר הפרטי.
שלישית, יתכן כי הצורך לבצע גיוסים מהירים ונרחבים של עובדים בסיום סגרים, בעיקר בענפים מקבלי קהל, הוביל לתחרות מוגברת על עובדים ולעליות שכר. רביעית, יתכן כי נרשמה ירידה זמנית בהיצע העובדים על רקע מדיניות הממשלה להתמודדות עם התפשטות נגיף והחשש של עובדים להידבק. כמו כן יתכן כי הנתונים המשמשים לחישוב אומדן זה אינם מפורטים דיים באופן שמוביל להטייה כלפי מעלה של חישוב השכר הממוצע.
ברוב ענפי המשק נרשמה עליית שכר בתקופת המשבר אך העלייה הובלה על ידי הענפים .מהתרשים עולה כי העליות החדות המאופיינים בהון אנושי ובפריון עבודה גבוהים ביותר נרשמו בענפים מידע ותקשורת ושירותים מקצועיים מדעיים וטכניים; ענפים אלה כוללים רבים מענפי ההייטק. כמו כן נרשמה עלייה חדה יחסית בשכר הממוצע בענפים הפיננסיים. מנגד, במספר ענפים נרשמה צמיחה איטית יחסית בשכר דוגמת ענף שירותי אירוח ואוכל ואף ירידה בשכר הממוצע דוגמת ענף האמנות, בידור ופנאי.
באופן כללי בענפים בהם נרשם גידול בשכר הממוצע נרשם גם גידול בתעסוקה הענפית, בהשוואה לרמה שלפני המשבר ולהפך, כאשר בענפים בהם נרשם הגידול החד ביותר בשכר נרשמה גם העלייה הגדולה ביותר בתעסוקה. עם זאת, ישנם גם חריגים לכלל זה. כך למשל בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד נרשמה ירידה בשכר הריאלי למרות גידול בהיקף התעסוקה בשיעור של 13% ומנגד בענף המסחר נרשמה עליית שכר ריאלי של 4% במקביל לירידה של 11% בתעסוקה.
