מדדים ומחקרים

יותר מביטוח לאומי: הגוף שנותן את השירות הכי גרוע

דו"ח תלונות הציבור השנתי שפרסם היום מבקר המדינה חושף כי משרד התחבורה הוא הגוף הציבורי עליו התקבל מספר התלונות הרב ביותר בנושא השירות שהוא נותן. מיד אחריו המוסד לביטוח לאומי ודואר ישראל - ולאן הגיעה רשות ההגירה?
מערכת ice | 
מתניהו אנגלמן (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את דוח נציב תלונות הציבור השנתי. על פי האמור בדו"ח, בשנת 2021, התקבלו בנציבות תלונות הציבור 19,701 מכתבי תלונה, כאשר בשנים 2019-2021, שהושפעו ממגפת הקורונה חל גידול של 38% במכתבי שהתקבלו.

על פי הדוח,  גוף שהתקבלו בעניינו הכי הרבה תלונות בשנת 2021, הוא משרד התחבורה עם 1,776 תלונות. מדובר בעלייה של 80.5%  לעומת השנה הקודמת. אחרי משרד התחבורה,  המוסד לביטוח לאומי עם 1,503 תלונות ואחריהם חברת דואר ישראל עם 1,022 תלונות. גידול משמעותי נוסף  של 68.5% חל במספר מכתבי התלונה על רשות האוכלוסין וההגירה בין השנים 2019 – 2021.
 


אחת הבעיות העקריות שצפו הן תלונות הקשורות בבירוקרטיה כאשר יותר משלישי (36.3%). מהתלונות שטופלו בנציבות בשנה שעברה עסקו בנושא השירות לציבור. (כ-41.5% מהתלונות בנושא השירות לציבור שבירורן הסתיים נמצאו מוצדקות )




בולטים לרעה, משרד התחבורה כגוף שהנציבות טיפלה במספר הרב ביותר של תלונות עליו בנושא השירות לציבור. התלונות על משרד התחבורה היו בעיקר על אגף הרישוי: קשיים בקבלת תג חניה לנכה, תקלות בהקצעת מבחני נהיגה מעשיים (טסטים) וכדו' כמו גם היעדר מענה על פניות מקוונות ועל פניות טלפוניות.
 


כאמור, גם רשות האוכלוסין וההגירה בלטה לרעה. בשנת 2021 התקבלו 748 מכתבי תלונה על רשות האוכלוסין וההגירה. שיעור התלונות המוצדקות על רשות האוכלוסין בנושא השירות לציבור היה 54.8%. שיעור זה גבוה מהשיעור הכללי העומד על 43%. התלונות על רשות האוכלוסין בנושא השירות לציבור התמקדו בעיקר בנושאים האלה: ליקויים בטיפול בפניות, ליקויים בדרך פעולתו של המוקד הטלפוני של הרשות, וכמובן ליקויים במנגנוני קביעת התורים לקבלת קהל בלשכות, שעלו לאחרונה לכותרות, והביאו למספר צעדים כמו פתיחת מרכז להנפקת דרכונים זמניים, ואישור חריג לישראלים שמחזיקים בדרכון זר, להשתמש בו בנתב"ג.

למרות שהדו"ח כאמור מתייחס לשנה שאחרי פרוץ משבר הקורונה, בנציבות התקבלו תלונות מאזרחים על כך שרשויות מסוימות לא מיהרו למסד ממשק של התקשרות עמן באמצעים דיגיטליים. בדו"ח המבקר נכתב כי "במקרים רבים הוספת אפיק של אמצעים דיגיטליים לא דרשה מאמץ מיוחד". כך לדוגמה, מציינים כי בעקבות פניית הנציבות החליט אגף השיקום במשרד הביטחון לשלוח הודעות על החלטות הוועדות הרפואיות שלו גם בדואר האלקטרוני ולא רק בדואר רשום.
 


מגמה מדאיגה במיוחד שניכרת בדו"ח שופכת אור על, על תופעות שחיתות המאפיינות לא מעט מהרשויות. בשנה שעברה הוגשו 41 תלונות של עובדים שטענו כי הממונים עליהם פגעו בזכויותיהם מאחר שחשפו מעשי שחיתות. (יש לציין כי נרשמו 53 תלונות מסוג זה בשנת 2020).
 

כך לדוגמא מקרה שאירע בשנת 2018, במהלכו זימנה אחת הרשות המקומית את המבקר הפנימי שלה לשימוע לקראת פיטורים. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נתן צו הגנה זמני אשר ימנע את קיומו של השימוע ואת פיטוריו של המבקר הפנימי אך הרשות המקומית הפרה את הוראות הצו הזמני ופיטרה אותו. עקב כך ומאחר שהפרה של צו הגנה עשויה להוות עבירה פלילית פנה מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ליועצת המשפטית לממשלה.

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה