מדדים ומחקרים

הנתונים נחשפים: כמה קורבנות קטינים פנו לרשויות הרווחה ב-2022?

נתון מזעזע: 7,407 קטינים פנו למרכזי ההגנה של משרד הרווחה בשנת 2022 – 79% מהם בשל חשד לפגיעה מינית
דוד זולדן | 
תקיפה מינית-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל, שמעה היום את הדיווח השנתי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, כמתחייב על פי חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות וחבריה השתוממו נוכח העליה במספר הקטינים שעברו פגיעה מינית.
על פי הדיווח, בשנת 2022, שמונת מרכזי ההגנה, הפועלים מצפת ועד באר שבע, נתנו שירות ל 7,407 קטינים (לעומת 7,004 בשנת 2021, ו- 5,666 בשנת 2020). מתוך 7,407 הקטינים שקיבלו שירות בשנת 2022, 79% (5,856) פנו בשל חשד לפגיעה מינית, ו-19% (1,425) פנו בגין חשד לפגיעות פיזיות עוד פורט בדו"ח כי, בדיוק כפי שהיה בדו"ח של השנה הקודמת, בחמישה מתוך שמונת המרכזים חסר חוקר ילדים בצוות הקבוע.
עו"ס חוה לוי, עו"ס ראשית לפי חוק הנוער והאחראית מטעם משרד הרווחה על מרכזי ההגנה: "אנחנו בתהליך יפה של יציאה מהמשבר שעברו מרכזי ההגנה בשנים האחרונות, כפי שמראים הנתונים. אנחנו רואים עלייה, גם בפניות על רקע פגיעות מיניות וגם בפניות על רקע אלימות, ביחס לשנה שעברה. כמו בשנה שעברה, עדיין רוב הפניות על פגיעות מיניות הן של בנות, ורוב הפניות על אלימות הן של בנים. אנחנו גם ממשיכים לראות כי רוב הפניות מגיעות מקטינים מתחת לגיל 14, ומעל גיל 14 יש עדיין קושי בלהביא פונים, ואנו בתהליכי חשיבה על כך – למשל מענה שהוא לא רק טלפוני, כי זה דור שלא מרים טלפון ומתקשר – אז בוחנים ערוצי פנייה נוספים. אנחנו גם בוחנים כל העת את האפשרות להרחיב את הפריסה הגאוגרפית של המרכזים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל, שאל כיצד מתוקצבים המרכזים בתקציב הקרוב של משרד הרווחה, ועו"ס לוי השיבה כי עלות הפעלתו של כל מרכז היא כמיליון ₪ בשנה, אשר מיועדים לעמותה שזוכה בהפעלתו, לטובת שכירת מבנה ולטובת שכר מנהל המרכז. הסכום אינו כולל את כח האדם, שכן אנשי המקצוע באים משירות המדינה ומהרשויות המקומיות אשר משלמים את שכרם. גם בתקציב הקרוב המרכזים מתקצבים על פי כך, ולכן תקציבם הוא כ-8 מיליון שקל בשנה.   
יו"ר הוועדה ביקש לשמוע על האתגרים בהפעלת המרכזים, ועו"ס לוי השיבה כי האתגר הגדול ביותר הוא אתגר כח האדם. משרד הרווחה אמנם מממן הדרכות לנסות להקל על הגורמים העובדים במרכז, אך הטראומות אליהם נחשפים העובדים מביאות רבים מהם לעזוב, ומקשות מאוד על תכנון כח האדם ופעילות המרכזים. 
עדי זפרני, חוקרת ראשית ומנהלת השירות לחקירות ילדים במשרד הרווחה: "שירות חקירות הילדים מאוד מאמין בתפיסת מרכזי ההגנה, ויש לנו איתם עבודה טובה מאוד. בתקופה האחרונה אנו במצב של תת איוש, ואנו בחשיבה משותפת, והגענו לכל מיני עקרונות שיעזרו לנו לאייש את התקנים. חוקרי ילדים הם תמיד בחשיפה גבוהה לאירועים קשים, אבל במרכזי ההגנה מתרכזים מקרים מאוד אוד קשים של פגיעות מיניות או אלימות, וחוקר שצריך לפגוש שניים-שלושה מקרים כאלה ביום, לאורך הזמן החשיפה היא קשה ויש רצון לעזוב".
ח"כ דבי ביטון: "הצורך הוא ברור, וממש לא מדובר בסכומי עתק, זה הזמן לדרוש יותר מרכזים כבר בתקציב הנוכחי. מבקשת להשקיע יותר בבחינה של הנגשת אפשרות פניות לא רק דרך שיחה טלפונית".
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "עשייתכם היא מבורכת, אבל בעיית האיוש המתמשכת חייבת להדליק נורה אדומה לכולנו. לפי הדו"ח גם אחד המרכזים פועל כעת ללא רופאה ואני לא מבינה איך זה אפשרי. אני גם מבקשת לבחון את שעות הפעילות של המרכזים, שהם רק בשעות העבודה הרגילות של 8:00-16:00. אני מכבדת את זה, אבל הרבה מהפונים שלכם הם קטינים שצריכים ליווי הורי למרכזים, והגעה בשעות כאלה מקשה עליהם מאוד, ואולי אפילו תגרום להם לא להגיע. חייבים לאפשר לפחות בחלק מהימים הגעה בשעות אחר הצהרים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה