ויראלי

פורנוגרפיה ברשת: כך טיקטוק, אינסטגרם ו-ווטאסאפ מסוכנות לבני הנוער

לאחר שנודע כי עמודי בידור פיקטיביים מפרסמים תכנים פורנוגרפיים של קטינים, משתמשים רבים נחשפו לסכנה שקיימת ברשתות החברתיות. על פי נתוני המוקד המשטרתי, בשנת 2024 טופלו 9,511 אירועים, מדובר בעלייה של 18% ביחס לשנה שעברה

אמתי כהנא | 5/5/2025 17:37

המרחב הדיגיטלי הישראלי נמצא במצב חירום אמיתי עם גל פגיעות שמתעצם לנגד עינינו. בימים האחרונים, אנו עדים לתופעה מזעזעת של עמודים המכנים עצמם "מרכזי בידור" ברשתות החברתיות המפיצים תכנים פורנוגרפיים של קטינים והשפלות.

מדובר בתכנים שכוללים צילומי פנים, שמות, פרטים אישיים וכתובות מגורים. זו אינה "רק" פגיעה בפרטיות – זוהי פגיעה מינית מתועדת בילדינו, המתרחשת לנגד עינינו והמחדל הגדול הוא החוסר ביכולת אכיפה אפקטיבית.

הנתונים מהמוקד המשטרתי 105 לסיכום שנת 2024 מציגים תמונה מטרידה. בשנת 2024 לבדה טופלו 9,511 אירועים, מדובר בעלייה של 18% ביחס לשנה הקודמת. זירות הפגיעה העיקריות? אינסטגרם (26%), וואטסאפ (22%), וטיקטוק (10%) – בדיוק אותן פלטפורמות שמתנערות מאחריותן ומסתתרות מאחורי טענות של "חופש ביטוי".

מתחילת 2025, הנתונים רק מחריפים את תמונת המצב המדאיגה. ברבעון הראשון של 2025 לבדו הגיעו למוקד 105 כ-4,500 פניות, מה שמצביע על מגמה גוברת מאוד ביחס לשנה הקודמת.

כמות הפניות שהגיעו בשבוע שעבר חצתה כל גבול. בתוך כמה ימים בלבד התקבלו מאות פניות. מה שמדאיג במיוחד הוא שרוב הפוגעים (71% מהם) הם קטינים בעצמם. זהו מעגל אלימות דיגיטלי שמזין את עצמו, כאשר תרבות של שיימינג והפצת תכנים אינטימיים הופכת לנורמה בקרב בני נוער.

המציאות הזו ממחישה בצורה הכואבת ביותר את מה שאנו מזהירים מפניו זה שנים, הפקרות המרחב הדיגיטלי בישראל והיעדר מנגנוני אכיפה מהירים ויעילים. בעוד שברחבי העולם המערבי מתקדמים בצעדי ענק בחקיקה המסדירה את האחריות של פלטפורמות דיגיטליות, ישראל נותרה מאחור, מותירה את ילדינו חשופים לסכנות ללא הגנה מספקת.

המהפכה הרגולטורית כבר כאן רק לא בישראל. בחודש האחרון אישר הסנאט האמריקאי את חוקי TAKE IT DOWN ו-SHIELD המאפשרים הסרה מיידית של תכנים פוגעניים וטיפול יעיל בהפרות פרטיות.

במקביל, אירופה מובילה בתחום עם ה-Digital Services Act, בריטניה אימצה כללים מחמירים באמצעות Ofcom, וגרמניה מחייבת הסרת תכנים לא חוקיים תוך 24 שעות בלבד.

בישראל אין אפילו משרד אחראי, הכדור נזרק בין משרד התקשורת למשרד החינוך, בין הוועדה לזכויות הילד למדע והטכנולוגיה. בעקבות כך, הילדים שלנו משלמים את המחיר לכל החיים.

קולות שונים חוזרים ועולים בטענה כי רגולציה על הרשת פוגעת בחופש הביטוי, הטענה הזו היא מוטעית ומסוכנת. רגולציה נכונה אינה מבקשת להשתיק דעות או לצנזר תכנים לגיטימיים, אלא להבטיח כי הפלטפורמות הדיגיטליות יישאו באחריות להגנה על המשתמשים שלהן, במיוחד על הפגיעים ביותר – ילדינו.

ניתן לומר שכל חקיקה בנושא עלולה להוות תקדים לתרחיש 'סין' או 'קוריאה הצפונית' ולהוסיף לצעוק "איראן זה כאן" אבל כל אחד מאיתנו נמצא במרחק של הודעה אחת מלהיות בצד הנפגע.

כשזה קורה לילד שלך, שום טיעון תיאורטי על חופש ביטוי לא יספק נחמה. על פי חבר הכנסת אריאל קלנר, טענת המדרון החלקלק מצד אחד - לא יכולה לנטרל את עובדת המדרון החלקלק בצד השני.

הפתרון טמון בהטלת אחריות נזיקית על הפלטפורמות עצמן - כאשר פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק יידעו שהן צפויות לשלם מחיר כבד על אי-הסרת תכנים פוגעניים, הן ישקיעו במנגנוני סינון ותגובה מהירים מתוך אינטרס כלכלי פשוט. הגיע הזמן שישראל תצטרף למדינות המתקדמות ותחוקק חוקים המחייבים את הפלטפורמות לקחת אחריות מלאה, עם זמני תגובה מוגדרים, סנקציות משמעותיות וחובת שקיפות - זוהי אחריותנו כלפי דור העתיד.