יצחק שמיר כיהן כראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, כשר החוץ וכיושב ראש הכנסת. קודם לכניסתו למערכת הפוליטית, שימש כמפקד בארגון הלח"י וכאיש מבצעים במוסד. לרגל יום הולדתו, קובצו חמש עובדות עובדתיות על תחנות מרכזיות ונתונים מתוך קורות חייו ופעילותו הציבורית.

1. שינוי שם המשפחה
יצחק שמיר נולד בשם יצחק יזרניצקי. במהלך פעילותו במחתרת הלח"י עשה שימוש בזהויות בדויות שונות, ואימץ בין היתר את הכינוי המחתרתי "מיכאל" על שמו של מנהיג המאבק האירי מייקל קולינס. כאשר נזקק לתעודת זהות מזויפת כדי להתחמק מהשלטונות הבריטיים, בחר בשם שמיר - שם שלקוח מן המקורות ומסמל אבן קשה וחדה במיוחד. לאחר הקמת המדינה, החליט לשמור על השם שמיר כמשפחתו הרשמית, והוא ליווה אותו לאורך כל פעילותו הציבורית, במוסד ובפוליטיקה.

2. הבריחות מבתי הכלא
באוגוסט 1942 נמלט יצחק שמיר ממחנה המעצר במזרעה יחד עם אליהו גלעדי, ממנהיגי הלח"י, לאחר ששיחדו נוטר ערבי וניצלו פרצה בגדר. במהלך שהותו במחנה מזרעה פגש את אשתו לעתיד, שולמית, שהייתה אף היא עצורה במקום כחברת לח"י. כעבור ארבע שנים, באוגוסט 1946, נעצר שוב והוגלה למחנה מעצר בריטי באריתריאה. בינואר 1947 נמלט גם משם דרך מנהרה שחפרו העצורים - לאחר שחלק ממפתח התא הוברח אליהם בתוך ירכית עוף מבושלת וחלקו השני בכיכר לחם. משם הגיע לגיבוטי הצרפתית וקיבל מקלט מדיני בצרפת, ממנה חזר לישראל לאחר הקמת המדינה.

3. גיוס למוסד  
בשנת 1955 גויס יצחק שמיר למוסד על ידי איסר הראל, וכיהן בארגון כעשור בתפקידים מבצעיים בכירים, בהם פיקוד על יחידת המבצעים המיוחדים "מפרץ". במסגרת זו הוביל את מבצע "דמוקלס" - פעילות סיכול ומעקב נגד מדענים גרמנים שפעלו במצרים. היחידה הפעילה לוחמה פסיכולוגית, שיגרה מעטפות נפץ אל המדענים וביצעה מעקבים ואיומים שהביאו לפגיעה בצוותי הפיתוח. לצורך שאיבת מודיעין מדויק, גייס המוסד אפילו את אוטו סקורצני, מפקד מבצעים מיוחדים ב-SS לשעבר, שסיפק מידע על המתקנים במצרים בתמורה להסרת שמו מרשימת היעדים לחיסול. בשנת 1965 פרש מהמוסד בעקבות חילוקי דעות עם ראש הארגון מאיר עמית והשינויים המבניים שהוביל, ועבר לעסוק בפעילות אזרחית וציבורית.

4. אורח חיים קפדני והימנעות מאלכוהול
לצד פעילותו המבצעית והפוליטית, בלט יצחק שמיר באורח חייו הקפדני והסגפני. הוא נמנע כמעט לחלוטין משתיית אלכוהול ומעישון, והקפיד על משמעת עצמית גבוהה, תזונה פשוטה וסדר יום קבוע שכלל צעדות בוקר. הרגלים אלו, שליוו אותו עוד מימי המחתרת והשירות החשאי, שרתו אותו גם בדיונים מדיניים מורכבים והפכו לחלק מתדמית קור הרוח שלו. בספרו האוטוביוגרפי "סיכומו של דבר" מתאר שמיר כיצד משמעת ברזל זו ואורח החיים המחושב היו עבורו כלים הכרחיים לשמירה על ערנות וקבלת החלטות ברגעים המכריעים של חייו.

5. יו"ר הכנסת, שר החוץ וראש הממשלה
יצחק שמיר הוא האדם היחיד בתולדות מדינת ישראל שכיהן בכל שלושת התפקידים הבכירים הללו: יושב ראש הכנסת (1977-1980), שר החוץ (1980-1986) וראש הממשלה (1983-1984, 1986-1992). בעוד שמיר הוא היחיד שהשלים מסלול זה, במערכת הביטחונית-פוליטית נרשם שילוב תפקידים ייחודי אחר: יצחק רבין ואהוד ברק הם השניים היחידים בתולדות המדינה שכיהנו כרמטכ"לים, כשר ביטחון וכראשי ממשלה. רבין פיקד על צה"ל כרמטכ"ל הצבר הראשון . וכיהן בשני התפקידים המדיניים בשתי קדנציות שונות, בעוד ברק כיהן כרמטכ"ל ה-14 והחזיק בתיק הביטחון במקביל לכהונתו כראש הממשלה ה-10 וכן בממשלות מאוחרות יותר.

עוד ב-

בנימין נתניהו חוגג 77: נכסים במיליונים, הכדור בסבנה והמבצע המסתורי

לכתבה המלאה

יצחק שמיר הלך לעולמו בשנת 2012 בגיל 96, כשהוא מותיר אחריו מורשת של עשרות שנות שירות במחתרת, בקהילת המודיעין ובצמרת המדינה. מסלול חייו ייזכר כחוליה מקשרת מרכזית בין המאבק להקמת המדינה לבין הנהגתה ברגעים מכריעים.